דרמה משפטית מורכבת התחוללה ביום ראשון, כאשר שופטי בית המשפט העליון קיבלו פה אחד את עתירת התנועה לאיכות השלטון. השופטים הוציאו צו מוחלט המאלץ את שר המשפטים, יריב לוין, להפעיל את הוועדה לבחירת שופטים לטובת הערכאות המחוזיות. ההחלטה הדרמטית שמה דגש מיוחד על פתרון דחוף למצוקת כוח האדם השוררת בבתי המשפט בחיפה ובבאר שבע, שסובלים מעומס כבד במיוחד.
פסק הדין, עליו חתמו השופטים אלכס שטיין, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ, מגיע אחרי שהשר נמנע מהפעלת הוועדה במשך כשנה וחצי עבור כלל הערכאות. לוין ביקש להמתין כדי להגיע להסכמות רחבות על זהות המועמדים לפני קבלת ההחלטות, אך השופטים קבעו כי הצורך במינוי שופטים הוא בהול. המערכת נמצאת כיום בגרעון עמוק, כאשר בבתי המשפט השונים ישנם 51 כיסאות שיפוט ריקים, ועד לתום שנת 2026 צפויים להתפנות עוד 15 תקנים נוספים. בגלל שיטת הקידום הפנימית, הצורך הממשי בארץ עומד על כ-150 מינויים חדשים.
מתווה הביניים שנדחה והדד-ליין הנוקשה
במהלך הדיונים הציע שר המשפטים פתרון ביניים, לפיו יקודמו מינויים קבועים לבתי משפט השלום, לרשמים ולנשיאים, ואילו במחוזות הבוערים של באר שבע וחיפה יסתפקו לעת עתה במינויים זמניים בלבד מטעמי קוצר זמן. הרכב השופטים סירב לקבל מתווה זה והתעקש על מינויי קבע יציבים. השופטים הציבו לשר דד-ליין קשיח, לפיו עליו לפרסם באופן רשמי את שמות המועמדים למחוזי בתוך שבעה ימים, עד ליום שני הקרוב, ה-8 ביוני 2026, ולכנס את חברי הוועדה מיד לאחר מכן.
בסיום פסק הדין בחרו השופטים להתייחס גם לנעשה בערכאה הבכירה ביותר במדינה, שפועלת בהרכב חסר של 11 שופטים בלבד במקום 15 במשך כמעט שלוש שנים. למרות שמבחינה חוקית השר אינו מחויב כעת לכנס את הוועדה עבור העליון, השופטים הדגישו כי החוסר הממושך פוגע ביעילות הרשות השופטת. הם חתמו בפנייה ישירה לשר וליתר חברי הוועדה לפעול באחריות, לגשר על הפערים ולהגיע להבנות הדרושות על מנת לאייש את ארבעת המקומות הריקים בצמרת המערכת.
לוין משיב מלחמה בחזית שדה תימן
במקביל ללחץ מצד בג"ץ, שר המשפטים יריב לוין מוביל מערכה עיקשת להגנה על חיילנו בפרשת שדה תימן. במסגרת דיון בבג"ץ בפרשת הפצ"רית, השר לוין הודיע כי הוא תומך באופן מלא בעתירה שהגישו פורום "בוחרים בחיים", חבר הכנסת אביחי בוארון וארגון "לביא". העתירה מבקשת למנוע לחלוטין את מעורבות פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה בחקירת הדלפת הסרטון המבושל של לוחמי כוח 100, וזאת מחשש כבד לניגוד עניינים ומראית עין הפוגעת באופן אנוש באמון הציבור.
בתגובה הרשמית שהוגשה לבג"ץ באמצעות עורך הדין דוד פטר, תקף שר המשפטים בחריפות את ראשי מערכת אכיפת החוק ומסר: "אבסורד זה, אשר זועק לשמיים, מהווה עדות נוספת לשיקול הדעת הלקוי של בכירי פרקליטות המדינה בכל הנוגע לפרשה רגישה זו". לטענתו, שיקול הדעת הלקוי הזה הוביל להסמכת סגן הפצ"רית לחקור את ההדלפה, והוביל את היועצת המשפטית לממשלה לעסוק בפרשה למרות ניגוד העניינים המובהק שבו היא מצויה.
השר התייחס באופן ממוקד למינויו של עו"ד יונתן תדמור, שמכהן כתובע בתיקי ראש הממשלה ועובד בצמוד ליועמ"שית, בתור הגורם שיגבש את ההמלצות בפרשה. בתגובתו נכתב: "לא ניתן שלא להתייחס לנראות הציבורית שיש במינויו של עו"ד תדמור, אשר כפוף ליועצת המשפטית לממשלה ועובד מולה באינטראקציה קרובה ביותר". למינוי זה יש פוטנציאל להשפעה פסולה, ולכן ביקש עו"ד פטר לאפשר לשר המשפטים למנות פרקליט מלווה חיצוני ובלתי נגוע לפרשה, כדי לעצור את ההתנהלות המשפטית שממסמסת את החקירה האמיתית כבר חצי שנה.
