פרקליטות המדינה הודיעה היום (שלישי) לבאי-כוחו של ראש הסגל של ראש הממשלה, צחי ברוורמן, כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית אייסמן שוקלים להעמידו לדין פלילי. החשדות המיוחסים לו כוללים עבירות של מרמה, הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט, וכל זה בכפוף לשימוע רשמי שייערך לו ובו יוכל להציג את גרסתו.

ההחלטה הדרמטית הזו מגיעה בעקבות חשדות לפיהם במהלך חודש אוקטובר 2024, אחרי שנודע לברוורמן על קיומה של חקירה ביטחונית סמויה, הוא פעל כדי לברר את מעורבותה של הלשכה בפרשה. החקירה עצמה עסקה במסירת ידיעה מודיעינית מסווגת ביותר לעיתון "בילד" הגרמני, שם פורסם חלק משמעותי מתוכה. לכן, ברוורמן פעל מול יועץ התקשורת אלי פלדשטיין תוך בחינת אפשרויות שונות לעצירת המהלך.

לפי הפרקליטות, ברוורמן ביקש מפלדשטיין להיפגש עימו בדחיפות בבסיס הקריה בתל אביב, והשניים נפגשו בשעות הלילה ברכבו של פלדשטיין בחניון התת-קרקעי. במהלך המפגש, שהוגדר כבסיס לחשד לניסיון שיבוש, הקריא ברוורמן לפלדשטיין מספר שמות שהיו כתובים על דף, ובהם שמו של הנגד ארי רוזנפלד, ושאל האם הוא מכיר מי מהם. בהמשך, עדכן אותו בדבר החקירה ושאל אותו ישירות: "זה קשור אליך? זה קשור אלינו? כי אם כן אני יכול לכבות את זה". פלדשטיין השיב לברוורמן בשלילה, ובשלב זה השניים נפרדו.

הפינג-פונג המשפטי ועיכוב המינוי המתוכנן

תחילתו של ההליך בחקירה משולבת של שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל, שעסקה בדליפת חומרים מסווגים מתוך מערכי המודיעין של צה"ל אל גורמים שלא הוסמכו לכך. החקירה, שהחלה כסמויה, הפכה בהמשך לגלויה עם מעצרם של יועץ התקשורת אלי פלדשטיין ונגד המילואים ארי רוזנפלד. התיק מלווה מתחילתו על-ידי פרקליטות מחוז מרכז, וראש הסגל צפוי להציג את טיעוני ההגנה שלו בקרוב.

במהלך חודש מרץ 2026, נרשם פינג-פונג משפטי ממושך בין ערכאות השיפוט השונות סביב תנאיו המגבילים של ראש הסגל. נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, השופט מנחם מזרחי, נטה בהחלטותיו להסיר מגבלות שונות מברוורמן ואף ביטל את המגבלה המונעת ממנו ליצור קשר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך הדגשה כי נאסר עליו לחלוטין לשוחח עמו על נושאי החקירה.

עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורי המשטרה והחזיר את התנאים המגבילים, הכוללים צו עיכוב יציאה מהארץ ואיסור חזרה לתפקידו הרשמי בלשכת רה"מ בשל צורכי החקירה והחשש לשיבוש. מדובר בצעדים משפטיים שעיכבו גם את תוכניותיו של ברוורמן להתמנות לתפקיד שגריר ישראל בבריטניה.

עדות ראש הממשלה והמאבק על חומרי המדיה

במסגרת הדיונים במחוזי, עלה כי החקירה נקלעה באותה עת לקפאון מסוים, וזאת בשל הצורך בגביית עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בהתאם לכך, אישרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה למשטרה ולפרקליטות לזמן את ראש הממשלה למתן עדות בת שעתיים בפרשה, על אף תנאי הלחימה.

במקביל, התנהל מאבק משפטי עקרוני סביב חומרי הגלם של הריאיון שהעניק אלי פלדשטיין לעיתונאי עמרי אסנהיים ושודר בכאן 11. בריאיון זה גולל פלדשטיין את גרסתו וטען כי ברוורמן קרא לו ב"טירוף" והציג לו את רשימת קציני צה"ל תוך אמירה כי החקירה מגיעה ללשכה וכי הוא "יכול לכבות את זה". מוקדם יותר החודש, קבע בית המשפט העליון פה אחד כי המשטרה לא תוכל לקבל בשלב זה את חומרי הגלם, ובקביעה זו הרחיבו השופטים את היקף החיסיון העיתונאי והדגישו את חשיבות חופש העיתונות ומניעת אפקט מצנן מול מקורות.

"עד שקר שהונע ממניעים זרים"

מנגד, עורכי דינו של צחי ברוורמן, ז'ק חן ופרופ' יניב ואקי, מגיבים בחריפות להחלטה ומבהירים כי מדובר בטעות קשה שממשיכה קו בעייתי של רדיפה. לדבריהם, כל התיק נשען על עדות חסרת בסיס של אדם שהפרקליטות עצמה כבר הגדירה כלא אמין בהקשרים אחרים.

עורכי הדין מסרו בתגובה הרשמית: "מדובר בהחלטה שגויה שממשיכה את העוול האדיר שכבר נגרם למר ברוורמן. כפי שעולה מכתב החשדות, הבסיס להחלטה הוא עדותו של מר פלדשטיין. מדובר בעד שקר שהונע ממניעים זרים. תמוה מאוד שהפרקליטות, שבעצמה הגישה נגדו כתב אישום כשהיא דוחה מכל וכל את שלל גרסאותיו המופרכות וטענותיו השקריות, מבססת את החלטתה על עד לא אמין, שגם במקרה זה מסר שלל גרסאות סותרות ושקריות".