היום (שלישי) התייצב ראש השב"כ דוד זיני לצידו של שר הביטחון ישראל כ"ץ, והעניק לו גיבוי מלא אל מול ההאשמות המופנות כלפיו מצד חברת הכנסת טלי גוטליב. הטענות נגד השר עלו בשל החלטתו לחתום על תעודת החיסיון בפרשה, אך בדרג הביטחוני מבהירים כי מדובר בצעד חיוני שמטרתו הגנה על ביטחון המדינה והמקורות המסווגים ביותר של גופי המודיעין.
בהודעה הרשמית שפרסם זיני, הוא הדגיש את נחיצות המהלך וכתב: "מדובר במקורות מודיעיניים רגישים, המשמשים עד היום את כלל גופי הביטחון. החלת צו החיסיון על מקורות אלה היא הכרחית, וזאת מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה והגנה על מקורות מודיעיניים. אין לתעודת החיסיון השפעה ביחס לח"כ טלי גוטליב או להליך המשפטי בעניינה".
ראש השב"כ הסביר כי הצעד נעשה בהמשך לבקשת שירות הביטחון הכללי משר הביטחון להחיל צו חיסיון על מקורות המידע ששימשו להכנת חוות הדעת בעניינה של חברת הכנסת, ובמיוחד נוכח הסכנות הכרוכות בחשיפת זהותו של עובד שירות. לדבריהם, אחרי בחינה נוספת ומעמיקה של הנושא בעקבות פניית השר אליו, הובהר כי החלת הצו הכרחית גם לשמירה על ביטחונם של אנשי השב"כ בשטח.
כתב אישום ודרישה לעונש מאסר
במקביל לגיבוי החד-משמעי מצד מערכת הביטחון, הפרקליטות הגישה באופן רשמי אל בית משפט השלום בפתח תקווה את כתב האישום נגד חברת הכנסת גוטליב. כתב האישום, שנחתם על ידי עו"ד רועי רייס, מאשים את חברת הכנסת והחברה בוועדת החוץ והביטחון בעבירה של גילוי ופרסום מידע חסוי ללא היתר, בניגוד לחוק שירות הביטחון הכללי, לאחר מה שקרה עם חשיפת זהותו של עובד השירות, בן זוגה של מובילת המחאה ד"ר שקמה ברסלר. המאשימה אף מסרה הודעה רשמית לפיה קיימת אפשרות שתבקש מבית המשפט להטיל על גוטליב עונש מאסר בפועל אם תורשע במעשים.
חברת הכנסת גוטליב בחרה להגיב בציניות להחלטה הדרמטית, האשימה את מערכת אכיפת החוק בניסיון להלך עליה אימים, והודיעה כי תילחם על חסינותה בפני מליאת הכנסת. בציוץ ברשת X כתבה גוטליב: "מחיאות כפיים סוערות למיארה. הודיעה זה עתה על הגשת כתב אישום נגדי בהמשך לחתימת ישראל כץ על תעודת חיסיון. כפי שהבהרתי בדעתי לשכנע את חברי הכנסת כי חשיפת בן זוגה של ברסלר נעשתה במסגרת ולמען מילוי תפקידי. עלי כידוע לא מטילים אימה".
מחיאות כפיים סוערות למיארה. הודיעה זה עתה על הגשת כתב אישום נגדי בהמשך לחתימת ישראל כץ על תעודת חיסיון. כפי שהבהרתי בדעתי לשכנע את חברי הכנסת כי חשיפת בן זוגה של ברסלר נעשתה במסגרת ולמען מילוי תפקידי. עלי כידוע לא מטילים אימה.
טרם נשלח לי כתב האישום, אך אני סומכת על מיארה שאקרא…— טלי גוטליב (@TallyGotliv) May 19, 2026
גוטליב בחרה לסיים את דבריה במתקפה ישירה על הדרך שבה מודלפים חומרי חקירה וכתבי אישום מהפרקליטות אל אמצעי התקשורת, תוך שהיא רומזת על קשר פסול בין לשכת היועמ"שית לכתבים פוליטיים מסוימים: "טרם נשלח לי כתב האישום, אך אני סומכת על מיארה שאקרא זאת בקרוב אצל אחד משופרותיה".
הפרסום שחולל סערה ברשת
לפי המפורט בכתב האישום, ב-24.1.2024, בשעה 10:50, פרסמה חברת הכנסת בחשבון הטוויטר שלה צילום מסך איכותי וקריא מאתר 'עדנה קרנבל'. כותרת הכתבה טענה כי ראש המוסד דדי ברנע קיבל הודעה מהאמריקאים שיירטו שיחות בין בעלה של שקמה ברסלר מהשב"כ ליחיא סינוואר ארבעה ימים לפני שבעה באוקטובר 2023. לצד צילום המסך הוסיפה גוטליב מיוזמתה דברים שנועדו לאשר את מהימנות הטענות, וכתבה: "זוכרים שרשמתי כאן על פגישה בין ברסלר לראש המוסד! זוכרים שמשרד רוה"מ הוציא הכחשה לדבריי ואני הבהרתי שאני עומדת מאחורי דבריי! המקורות שלי ברזל!". הפרסום זכה לחשיפה והדהוד של מעל 400,000 צפיות ברשת.
בכתב האישום נכתב כי באותו היום הגיש ראש שירות הביטחון הכללי דאז תלונה נגד חברת הכנסת בגין פרסומה האסור והסיכונים הביטחוניים הטמונים בו. למרות שהתלונה הובאה לידיעתה במלואה כבר באותו היום, באופן מודע ומכוון היא לא הסירה את הפרסום בחשבון הטוויטר והותירה אותו פתוח ונגיש לכל. יותר מזה, בפרקליטות מדגישים כי באופן מופגן, פומבי וחוזר ונשנה היא עמדה על הפרסום, תוך הצדקת המעשים והצהרה כי תמשיך לגלות מידע חסוי כל אימת שתראה לנכון.
הקרב הפרלמנטרי על החסינות
כעת, הכדור עובר אל מגרשה של ועדת הכנסת והמליאה, שכן כדי להתקדם בהליכים הפליליים בפועל, תיאלץ התביעה לבקש את הסרת חסינותה של חברת הכנסת – מהלך שצפוי להיתקל בהתנגדות עזה מצד חברי הקואליציה. במדינת ישראל, חברי כנסת נהנים מחסינות מהותית, שנועדה להבטיח שהם יוכלו לבצע את עבודתם, להביע דעה ולחשוף שחיתויות מבלי לפחד מפני תביעות או רדיפה משפטית של הממסד, כאשר החוק קובע כי חבר כנסת לא יישא באחריות פלילית על מעשה או הבעת דעה שנעשו "במסגרת או למען מילוי תפקידו".
המשמעות של החלטת היועמ"שית להגיש כתב אישום היא קביעה משפטית חסרת תקדים לפיה מעשיה של גוטליב חרגו לחלוטין מגבולות התפקיד הפרלמנטרי הלגיטימי, וכי היא עשתה שימוש פוליטי במידע רגיש תוך סיכון ביטחוני. מנגד, חשיבות המאבק של גוטליב בתוך משכן הכנסת היא קריטית: אם היא תצליח לשכנע את רוב חברי הכנסת מהקואליציה כי מדובר ברדיפה וכי המעשה אכן היה חלק מתפקידה, הכנסת עשויה לסרב להסיר את חסינותה ובכך לבלום לחלוטין את כתב האישום של מיארה, מה שיציב את הרשות המחוקקת והרשות השופטת במסלול התנגשות ישיר סביב השאלה מי קובע את חוקי המשחק בדמוקרטיה הישראלית.
