אחרי שאושרה לשכת גיוס על חורבן מתח"ם אונר"א, אישרה העירייה לצרף לרשימת השימור העירונית את מבנה בית הספר לשוטרים ההיסטורי בשכונת מעלות דפנה בו פעל הארגון. המהלך הרשמי יוצא לפועל כחלק ממדיניות ברורה של העירייה לשמירה על הזהות הירושלמית ועל המורשת התרבותית וההיסטורית של בירת ישראל.
המבנה המדובר הוקם בשנת 1935 על ידי ממשלת המנדט הבריטי. הוא תוכנן בסגנון תעשייתי-פונקציונלי על ידי מחלקת העבודות הציבוריות, ועוצב מבטון מצופה טיח עם חלונות מוארכים בצורה שמזכירה את מצודות טגארט המוכרות. בעת הקמתו הוא היה המבנה הגדול ביותר בירושלים כולה, ובגלל הקרבה הגדולה שלו לגבעת התחמושת, הוא הפך למוקד אסטרטגי מכריע בתולדות המערכה על העיר.
לאורך השנים עבר המבנה בין ידיים שונות והיה עדות חיה לתקופות הגורליות ביותר של ירושלים. זה התחיל בתפיסתו על ידי כוחות האצ"ל במבצע "קלשון" בחודש מאי 1948, המשיך בקרב הקשה מול הלגיון הירדני שבו נפלו שישה לוחמים וביניהם המפקד יהושע ("גל") גולדשמיד, ועד לשימוש הממושך בו כעמדת צלפים ומוצב ירדני מבוצר.
משחרור הצנחנים ועד לפינוי אונר"א
במלחמת ששת הימים המבנה לקח חלק בלתי-נפרד מהמתחם המבוצר שחובר לגבעת התחמושת באמצעות "התעלה הארוכה", עד ששוחזר בגבורה על ידי הצנחנים בחודש יוני 1967. חשיבותו הגדולה של האתר הודגשה שוב לפני כחמש שנים, כאשר במהלך חפירות עבור הרכבת הקלה בסמוך למקום, נמצאה גופתו של חייל ירדני שנפל בקרבות והושבה לארצו.
בחודש ינואר האחרון פונה מהמקום מתחם אונר"א הסמוך, שהשתמש במבנה בעבר כמשרדים וכמחסנים. מיד לאחר הפינוי, ציין אלון ולד, נציג דור הבנים בהנהלת גבעת התחמושת ובנו של סרן רמי ולד ז"ל שנפל בקרב במקום: "זכינו להיכנס לראשונה אל מתחם בית הספר לשוטרים, שהיה בלתי-נגיש לאורך עשרות שנים ונעטף בשכבות אספלט ובמבנים שהסתירו אותו".
ולד הוסיף בהתרגשות רבה: "המבנה והדרך אל תעלת הקשר שבחזיתו הם חלק בלתי-נפרד ממורשת הקרב והמערכה על ירושלים ומזיכרונות דור הלוחמים. אנו מקבלים בהתרגשות עצומה את ההכרה בו כמכלול מורשת שיזכה לעדנה ולשימור פיזי, במקום בו התרחשו המאורעות ממש".
ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "הכנסת בית הספר לשוטרים לרשימת השימור העירונית מהווה נדבך נוסף בשמירה על הזהות ועל המורשת העשירה של בירת ישראל, ומשתלבת בחזון העירוני המחבר בין פיתוח העתיד לכיבוד העבר. המבנה הייחודי הזה אינו רק אבן ובטון, אלא עדות חיה לגבורה, המשקפת תקופה מרתקת בתולדות העיר ואת מורשת הקרבות הענפה על תקומתה. זוהי חובתנו המוסרית להוקיר את הלוחמים שחירפו את נפשם למען העיר, ולהבטיח שסיפורם לא יישכח. באמצעות שימור המבנה והנגשתו מחדש לציבור, אנו מבטיחים להעביר לדורות הבאים את סיפורה המלא של ירושלים, ולהותיר את הזיכרון ההיסטורי חי ופועם בלב העיר".
