ביום ראשון הגישה הפרקליטות כתב אישום במסגרת הסדר טיעון נגד שר האוצר לשעבר משה כחלון, בגלל המעורבות שלו בפרשת חברת האשראי החוץ-בנקאי "יונט קרדיט". כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה הציבורית בין יוני 2021 ליוני 2022, מואשם כי לא פעל כנדרש על פי חוק ניירות ערך להבאת מידע מהותי לידיעת הדירקטוריון והציבור.

על פי כתב האישום, בתחילת שנת 2022 עודכן כחלון בדבר אי-סדרים מהותיים שהתגלו בסניף החברה בנצרת. למרות הממצאים, הם אומרים שמשך ארבעה חודשים נמנע השר לשעבר מלדווח עליהם למוסדות החברה או לציבור המשקיעים. הפרשה כללה חשדות למעילה בסכום של חמישה מיליון שקלים, אשר הוסתרו מהדירקטוריון ומהציבור הרחב.

לפי החשד, קצין הציות של החברה דיווח על ממצאיו לכחלון, אך כחלון הורה לו שלא לגלות את הממצאים לדירקטוריון מחשש לפגיעה בדירוג האשראי של החברה. רק באמצע שנת 2022 הוחלט לדווח לדירקטוריון החברה הציבורית, שפעל מיד למינוי בודק חיצוני ולפרסום הממצאים לציבור.

הפרטים המלאים של הסדר הטיעון

בהתאם להסדר הטיעון שהוגש, כחלון יודה בעובדות כתב האישום ויורשע בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. הצדדים בתיק יעתרו במשותף לבית המשפט בבקשה להטיל עליו עונש של מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 180 אלף שקלים והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים. המהלך מגיע אחרי מה שקרה עם חשיפת הפרשיות לציבור, אז הושעה המסחר במניית החברה, דירוג האשראי שלה ירד ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדוחות הכספיים לשנים 2020-2022.

במקביל, הוגש כתב אישום גם נגד בעלי החברה בגין עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד. כתבי האישום הוגשו במספר פרשיות נגד שלושת בעלי השליטה – צחי אזר, מנכ"ל החברה לשעבר, שלמה אייזיק ושי פנסו. הפרשה המרכזית עוסקת ב"עסקת הקצאה שבוצעה בשנת 2020", במסגרתה הוקצו שני מיליון מניות של החברה הציבורית, בשווי של 50 מיליון שקלים, לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה ויועצים נוספים.

בפרקליטות טוענים כי המעורבים הציגו מצגי שווא לפיהם מקור המימון הוא חיצוני, בעוא שבפועל מדובר היה בעסקה סיבובית שמומנה מכספי החברה הציבורית עצמה, שמטרתה הייתה תשלום חובות האג"ח של בעלי השליטה בחברה הפרטית.

"שלמה יילחם על שמו הטוב ויזוכה"

עו"ד ערן שחם שביט המייצג את אייזיק מסר בתגובה: "הפרקליטות והרשות הגיעו בתיק הזה למסקנה חד משמעית על הגשת כתבי אישום כנגד שומרי הסף בחברה הציבורית, וזאת בשל פעילותם ומעשיהם. בנוסף, גם נושאי המשרה בחברה, דמויות בכירות בעלות מעמד וניסיון מקצועי רב שנים, נאשמים בתיק. לכן, ההחלטה על הגשת כתבי האישום היתה חייבת להוביל למסקנה כי שלמה, שפעילותו בחברה היתה מינורית, עשה זאת רק בכפוף להמלצות שומרי הסף ונושאי המשרה. למרות, שחלק ממשי מטענותיו של שלמה כן התקבלו במהלך השימוע, עדיין עצם הגשת כתב אישום כנגד מירב שומרי הסף המקצועיים שכיהנו בחברה באותה העת, היו צריכים למנוע את הגשת כתב האישום נגדו. שלמה יילחם על שמו הטוב ויזוכה".