"המחבלים רצחו את הבנים שלנו בחסות בית המשפט". המשפט המצמרר הזה, שנצעק על ידי אב שכול בתוך אולם הדיונים הסטרילי של בית המשפט העליון, סיכם אולי יותר מכל את המתח הבלתי נתפס ששרר בדיון הדרמטי על הקמת ועדת חקירה למחדלי ה-7 באוקטובר. הדיון, שנערך תחת אבטחה כבדה, הפך לזירת התגוששות על סמכויות הליבה של המדינה והפרדת הרשויות.
בזמן שהשופטים לוחצים על הממשלה "לפרוע את השטר" ולהקים ועדת חקירה ממלכתית, נציג הממשלה, עו"ד ראבלו, הציב קו ברור והבהיר: "גם אם לא נקדם שום חקירה – עדיין אין לכם סמכות להתערב". לדבריו, מדובר בדרישה חסרת תקדים שאינה קיימת באף מערכת משפטית בעולם, וכל התערבות של בג"ץ משמעותה הצבת השופטים בנעלי הממשלה.
"לפרוע את השטר": השופטים דוחקים בממשלה
השופט נעם סולברג פתח בקו ישיר ודרש מנציגי הממשלה לעמוד מאחורי הצהרותיהם הקודמות. הוא הזכיר כי הממשלה עצמה הודתה בעבר בצורך בחקירה ותהה למה לא מוצגת כרגע חלופה ברורה. השופט עופר גרוסקופף הוסיף וטען כי הימנעות מחקירה היא פגיעה בזכות הציבור לדעת לקראת הבחירות, אך עו"ד ראבלו השיב כי המחוקק בחר במודע להשאיר את הסמכות הזו בידי הרשות המבצעת.
במהלך הדיון נרשמו רגעים קשים מחוץ לאולם ובתוכו. החלטתו של השופט סולברג למנוע את כניסת הציבור והמשפחות לדיון עוררה זעם רב, במיוחד לאור ההשוואה להתנהלות בכנסת. בעוד שבוועדות הכנסת ידעו להכיל את כאב המשפחות במשך שנתיים, בית המשפט העליון בחר בניתוק ובסטריליות, מה שהוביל להתפרצויות של הורים שכולים שדרשו להשמיע את קולם.
המאבק על המפתחות: מי ימנה את החוקרים?
בלב המחלוקת עומדת השאלה מי יחזיק ב"מפתחות" לחקירה. בוועדה ממלכתית, נשיא העליון הוא זה שקובע מי יחקור. בממשלה חוששים כי ועדה כזו תהיה מוטה פוליטית נגד הדרג המדיני, במיוחד אם המינויים יתבצעו על ידי דמויות המזוהות עם עמדות לעומתיות לממשלה. לכן, הממשלה מקדמת מתווה של ועדת חקירה לאומית, שבה המינויים מאוזנים בין הקואליציה לאופוזיציה.
נציג הממשלה סיכם את העמדה בבהירות: ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמת קיום, והדרגים המדיניים והצבאיים צריכים להתרכז בניצחון ולא בהתייעצויות משפטיות מול ועדות חקירה. "הממשלה עומדת למבחן הציבור", הזכיר ראבלו לשופטים, והבהיר כי הניסיון לכפות הקמת ועדה הוא חריגה מסמכות שיפוטית.
