המוצב בלבנון, שעד עכשיו נשא שם זר, ייקרא מעתה "מגן איתן". ההחלטה המרגשת התקבלה כהוקרה לגבורתו העילאית של סרן איתן אוסטר, מפקד צוות ביחידת אגוז, שנפל בקרב בערב ראש השנה תשפ"ד בכפר אל-עדיסה. איתן היה הראשון שהוביל את כוחותינו בתמרון הקרקעי בלבנון, ועמד בחוד הלחימה עד רגעיו האחרונים.
לפני שנכנס ללחימה הקשה, איתן השאיר צוואה רוחנית ברורה בשיחה עם אחיו. הוא אמר לו: "לוחם אמיתי נלחם לא בגלל שנאתו למי שעומד מולו, אלא בגלל אהבתו למה שעומד מאחוריו". המילים הללו, שמבטאות את הרוח הגדולה של דור הניצחון, הפכו לסמל עבור הלוחמים בשטח שרואים בשינוי שם המוצב הבטחה שהקרקע הזו תישאר בידינו לעד.
פקודת קריאת השם למוצב. צילום: 27א
מהשבעה באוקטובר ועד לכיבוש רפיח
סיפור הגבורה של איתן התחיל כבר בשמחת תורה. הוא היה בחופשה בבית, אבל ברגע ששמע על חדירת המחבלים בדרום, עזב מיד את בית הכנסת וחזר לבסיס. יחד עם ארבעה קצינים נוספים מאגוז הם הגיעו לקיבוץ נירים, טיהרו את המקום והצילו תושבים רבים. אביו סיפר עליו שגם אחרי שאיבד חברים קרובים בקרב, הוא נשאר איתן כשמו: "איתן כמו צוק. כאילו שום דבר לא נשבר בו, הוא רק היה נחוש יותר". באותו מפגש אמר לאביו: "זאת המשימה של הדור שלנו, ואני מוכן".
איתן לא ויתר על אף משימה. כשהתברר שהצוות שלו בהכשרה לא אמור להיכנס ללחימה בעזה, הוא התעקש לעזוב את התפקיד ולהשתתף בקרבות אפילו כחייל מן השורה. בהמשך קיבל פיקוד על צוות לוחמים והוביל מבצעים מורכבים בבית החולים נאצר, בחילוץ גופות חטופים מחאן יונס ובכיבוש רפיח. בכל הפעילויות הללו לא נפגע אף חייל מהצוות שלו, עדות למקצועיות ולדאגה שלו לפקודיו.
בְּהוֹקָרָה לִגְבוּרָתוֹ, וּמִתּוֹךְ תִּקְוָה כִּי הַמּוֹצָב וְהַשֶּׁטַח יִשָּׁאֲרוּ בְּיָדֵינוּ לָעַד – המוֹצָב לֹא יִשָּׂא עוֹד שֵׁם זָר, וְיִקָּרֵא מֵעַתָּה: "מָגֵן אֵיתָן"
הקרב האחרון באל-עדיסה
עם פתיחת מבצע "חיצי הצפון", איתן וצוותו היו הכוח שהוביל את צה"ל בתוך לבנון. ביום רביעי לפנות בוקר, הם נכנסו למבנה בכפר אל-עדיסה ונתקלו בחוליית מחבלים. איתן נפגע בחזה כבר במכת האש הראשונה, אך התאושש מיד וחזר יחד עם חייל נוסף אל תוך המבנה כדי לחלץ את חייליו שנלכדו. הגבורה והאומץ שלו בכניסה השנייה תחת אש אפשרו ללוחמים להיחלץ אל הגג ולצאת מהמבנה.
גם כשנפגע בשנית פגיעה קשה בשתי רגליו, איתן המשיך לנהל את הקרב. הוא המשיך לפקד על הכוח עד שהעביר את האחריות לסמל המחלקה. לאחר מסע חילוץ ארוך וקשה תחת אש בתנאי שטח בלתי אפשריים, הוא הגיע לבית החולים זיו בצפת, שם נקבע מותו. סגן איתן יצחק אוסטר נפל כשהוא בן 22, והותיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות הממשיכים את דרכו בגאון.