לאחר שאתמול בלילה (בין שבת לראשון) התעוררה סערה ציבורית רחבה בעקבות החלטת שופטי בג"ץ להתכנס בעיצומו של יום המנוחה כדי לאשר הפגנות שמאל בתל אביב. בעוד שפיקוד העורף מטיל מגבלות מחמירות על התקהלויות בשל המצב הביטחוני, השופטים הורו לאפשר מחאה של מאות אנשים בכיכר הבימה. ההחלטה עוררה זעם בדרג המדיני, שם מצביעים על פער בלתי נתפס בין היחס למפגינים לבין ההגבלות הקשות המוטלות על יהודים המבקשים להתפלל בכותל המערבי ובמרחבים המקודשים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב לדברים בחריפות והדגיש את חוסר האיזון המשווע בהחלטת המערכת המשפטית. לדבריו: "לא יאומן. בזמן שיהודים מוגבלים בחג בתפילה בכותל, בג״צ אישר הפגנת שמאל בתל אביב. חופש מחאה הוא חשוב, אבל חופש תפילה חשוב לא פחות. בזמן מלחמה מי שקובע את סידורי הביטחון זה רק פיקוד העורף". דברי ראש הממשלה משקפים תחושה קשה בקרב הציבור הדתי והלאומי, הרואה כיצד ערכי היהדות נדחקים הצידה לטובת אג'נדות פוליטיות.
"לא רואה איך אני יכול להפלות בין דם לדם"
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, החליט שלא להסתפק בהצהרות והגיע באופן אישי לדיון בבית המשפט שעסק בהרחבת כמות המתפללים בכותל ובכניסה להר הבית. הגעתו של השר נבעה מהבנה כי עמדתו המקצועית לא הוצגה כראוי על ידי נציגי הפרקליטות. בפתח הדיון הבהיר השר כי הוא מתנגד עקרונית לכל התקהלות המונית בזמן מלחמה, אך עומד על הצורך בשוויון מוחלט.
"אני מגיע לכאן כי הבנתי שהפרקליטות לא העבירה את הדברים שלי לבית המשפט", אמר השר בן גביר לשופטים והוסיף: "אומר כבר עכשיו שאני חושב שזו טעות חמורה לאפשר גם הפגנות, גם תפילות, ואני חשבתי וחושב וקורא לציבור לא להגיע, לא להפגנות, לא לכותל ולא להר הבית בימי המלחמה. יחד עם זאת, לאור העובדה שבית המשפט פסק כפי שפסק. אני, כשר לביטחון לאומי, לא רואה את עצמי איך אני יכול להפלות בין דם לדם, בין דין לדין".
השר המשיך והבהיר את עמדתו הנחרצת לגבי האכיפה הבררנית: "אם נותנים להפגין בקפלן… זו טעות שלכם. אם אתם מאפשרים את זה, אין מנוס אלא גם לאפשר גם תפילות בהר הבית וגם תפילות בכותל המערבי. כשם שיפגינו נגד המלחמה בקפלן, צריך לאפשר להתפלל למען חיילי צה״ל בהר הבית ובכותל". בסיום דבריו פנה בנחרצות לנציגי הפרקליטות והזהיר: "פעם אחרונה שאתם עושים דבר כזה – אני אמרתי לכם מה העמדה שלי. לא יכול להיות שאתם לא תציגו אותה לבית המשפט".
התעלמות מהשבת ומהנחיות הביטחון
הרקע לסערה החל כאשר שופטי העליון דרשו מהמדינה להשיב לעתירה דחופה בתוך שעה אחת בלבד במהלך השבת. נשיא העליון יצחק עמית מתח ביקורת על המשטרה, בטענה שהיא אוכפת את הנחיות פיקוד העורף רק כלפי מפגינים, בעוד שבאירועים אחרים האכיפה אינה מתקיימת באותה מידה. פסיקת השופטים קבעה כי יש לאפשר התקהלות של לפחות 600 איש בכיכר הבימה, למרות האיומים הביטחוניים.
בפועל, האירועים בשטח הוכיחו כי ההחלטה הובילה לאנרכיה מסוימת, כאשר בכיכר הבימה נכחו כ-1,000 משתתפים – כמות שחרגה משמעותית אפילו מהמגבלה המקלה שקבע בג"ץ. המשטרה נאלצה לפעול לפיזור ההתקהלות הבלתי חוקית, ובמהלך העימותים נעצרו עשרה מפרי סדר שלא נשמעו להוראות הכוחות בשטח.
בקואליציה תקפו בחריפות את הניתוק מהציבור ואת הפגיעה בקדושת השבת. בארגון חותם הגדירו את המהלך כ"בית משפט סדום שרומס את השבת, את יהדות המדינה, את הדמוקרטיה ואת הביטחון גם יחד". גם חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות הביעו זעזוע עמוק מהדרישה לתגובה משפטית בעיצומו של יום המנוחה ללא צורך של פיקוח נפש, אלא רק כדי לשרת קבוצת מפגינים מהשמאל.
