יצחק עמית ושאר שופטי בג"ץ לא עוצרים באדום. ביום שלישי האחרון התקיים דיון טעון, בו השופטים קטעו שוב ושוב את באי כוח הרבנות הראשית לישראל, עיריית ירושלים וישיבת הכותל, ומנגד הקשיבו היטב לארגוני הרפורמים. הערב יצא פסק הדין, ובו השופטים קובעים לוחות זמנים לקידום בניית החלק הדרומי של הכותל, כך שיוכל לשמש את ארגוני הרפורמים.
בארגון ליב"ה הגיבו: "כצפוי, בג"ץ מנסה בניגוד לחוק לקדם את מתווה הכותל, ודורש מהעירייה לדלג על חוקי התכנון והבנייה ולקדם הקמת רחבה רפורמית בכותל. אנחנו קוראים לממשלה לתמוך בשבוע הבא בחוק הכותל של ח"כ אבי מעוז, ולהפסיק את השתלטות הבג"ץ והרפורמים על הכותל המערבי".
רגע אבסורדי במיוחד נרשם במהלך הדיון, כשהשופטת ברק-ארז, שקטעה שוב ושוב את נציגי הארגונים הדתיים בטענה כי הדיון לא עוסק במהות אלא בהסדרי הבניה בלבד – פנתה לעורכת דינן של נשות הכותל ושאלה אותה האם הן רוצות סעד משפטי שיכריח את הקרן למורשת הכותל לאפשר להן לקרוא בספרי התורה של המקום הקדוש, או לאפשר להן להכניס ספר תורה שלהן בניגוד לנהלים. נראה שפסיקה בעניין זה תגיע באחד הסיבובים הבאים.
"אין לבית המשפט סמכות לדון בקדושת הכותל"
עורכי הדין המייצגים את הרבנות הראשית לישראל ואת ישיבת הכותל טענו במהלך הדיון, כי הכותל קדוש לכל אורכו, וכשם שבית המשפט לא מעלה על דעתו להתערב בענייני תפילה בכנסיה או בחובת הסרת נעליים במסגד – כך הכותל כולו הוא 'אקס טריטוריה' ואין לשופטי בג"ץ שום סמכות לדון בנעשה בכותל ובסדרי התפילה בו.
תקציר הפרקים הקודמים
מאז הקמת המדינה, בכל החוקים שחוקקו לא היתה הכרה ברפורמים כ'זרם ביהדות'. במתווה הכותל, לראשונה, הוחלט להכיר בכך, ולהקים רחבה נפרדת בכותל המערבי שתשמש ל'תפילה רפורמית'. ארגוני הרפורמים לא הסתפקו בכך, ודרשו שהרחבות תהיינה בגודל שווה ועם כניסה זהה. לאחר שהתעורר לחץ ציבורי נרחב, החליטה הממשלה להקפיא את מתווה הכותל, ומה שיצא לפועל מתוכו זה רק בניית המרפסת המוכרת היום כ'עזרת ישראל', בחלק הדרומי של הכותל.
ברחבה הדרומית ניתן להתפלל תפילה רפורמית מעורבת, ובעבר אף נאסר על הכנסת מחיצה על ידי מתפללים שבקשו לעשות זאת. למרות כך, בפועל הרחבה עומדת כמעט ריקה במשך כל ימות השנה – מלבד תיירים ומתפללים ספורים שפוקדים אותה, רובם הגדול דתיים. בניית הרחבה לא סיפקה את ארגוני הרפורמים, והם עתרו שוב ושוב בדרישה להרחיב אותה כך שתגיע עד אבני הכותל עצמם – אלא שהדבר נתקל בקושי משפטי, בשל העובדה שמדובר בשטח ארכאולוגי. העיריה, מצידה, טוענת כי אינה יכולה להרחיב את הרחבה על חשבון הגן הארכאולוגי, שכן דרושה החלטת ועדת שרים על שינוי ייעוד הקרקע – החלטה שמעולם לא התקבלה.
"כאילו הממשלה היא אחרון האזרחים"
בדיון השבוע בבג"ץ תמה השופט עמית מדוע העיריה לא מקדמת את הרחבת הרחבה, בצעד שהוא למעשה מנוגד לחוק. על הסבריו של בא כוח העיריה כי אין בסמכות העיריה לשנות את סטטוס הקרקע, ענה השופט הנכבד: "אתם מתייחסים לממשלה כאילו היא אחרון האזרחים" – ולמעשה דרש מהעיריה לאשר את קידום הבניה תוך התעלמות מהחוק.
כעת כאמור פסק בית המשפט כי הרחבה תשופץ בלוח זמנים של חודשים ספורים.
