מלחמת התקומה משפיעה על החברה הישראלית בדרכים רבות. מעבר למספר החללים הגדול יש גם אלפי פצועים בגוף ובנפש שמצטרפים לאלפי נכי צה"ל ממלחמות קודמות. מי שמטפל בהם מטעם המדינה הוא אגף השיקום במשרד הביטחון, ולצידו ארגון נכי צה"ל, עמותה אזרחית שהיא אחד הארגונים הגדולים בישראל, המנהל בפועל את בתי הלוחם למען נכי צה"ל.

בקרב פצועי המלחמה האחרונה יש דתיים רבים ואפילו חרדים, אבל בדיקה שערכנו מעלה תהייה גדולה: עד כמה מתאמצים בארגון נכי צה"ל ובאגף השיקום להתאים את הפעילויות הרבות לנכי צה"ל – הן בתחום הבריאות והן בתחום התרבות – לנכים שומרי תורה ומצוות? 

עניין של מודעות

יונתן (שם בדוי) הוא קצין בסיירת גולני. עשר שנים אחרי מבצע חומת מגן החלו להתפרץ אצלו תסמינים של פוסט-טראומה. שנה וחצי הוא היה סגור בחדר בחוסר תפקוד מוחלט, ואז החל לעבור תהליך של שיקום. היום, כמה שנים אחר כך, הוא עצמו מתנדב בעמותה שמלווה משפחות של הלומי קרב. 

יונתן גדל במשפחה דתית-לאומית ולמד במוסדות ציוניים-דתיים, והיום הוא קרוב יותר לברסלב. הוא מכיר מקרוב את הצרכים של הפצוע הדתי גם כמי שמשתקם בעצמו וגם מתוקף העשייה שלו בעמותה. "95% מהמשפחות שאנחנו מלווים הן משפחות דתיות. לא כי אנחנו עמותה שמכוונת דווקא לציבור הדתי, פשוט כי המון לוחמים שנפצעו במלחמה האחרונה הם דתיים". 

הסיפורים שהוא מספר קשים. "הכאב גדול. אני עובר בין משפחות שמשתפות אותי בתסכול שלהן". אחת הבעיות שהוא מתאר נוגעת לבתים המאזנים. בית מאזן הוא חלופת אשפוז, כלומר מסגרת שנמצאים בה הלומי קרב שצריכים השגחה צמודה אבל לאו דווקא בבית חולים. המתמודדים מתגוררים במקום שלושה חודשים. באופן טבעי המקום צריך להתאים לאורחות חייהם, אבל זה לא המצב. רוב הבתים המאזנים מעורבים, וגם בבתים הנפרדים יש אתגרים לא פשוטים.

יונתן: "95% מהמשפחות שאנחנו מלווים הן משפחות דתיות. לא כי אנחנו עמותה שמכוונת דווקא לציבור הדתי, פשוט כי המון לוחמים שנפצעו במלחמה האחרונה הם דתיים"

"לא מזמן נסעתי לבקר חייל בבית מאזן. זה נחשב אחד הבתים המכילים ביותר, בית לגברים בלבד. למרות זאת לפני שנסענו כמה נשים פנו אליי ואמרו לי: תגיד למנהל המקום שזה לא הגיוני שיש בחורה בת עשרים שנמצאת עם הבעלים שלנו בלילה, שומרת עליהם ומריצה איתם צחוקים. 

"בשבוע שעבר סיפרה לי אחת הנשים על בעל של חברה שלה שנסע לבית מאזן אחר, הכיר שם מישהי, ועכשיו בני הזוג מתגרשים". 

כבר עכשיו חשוב לומר: רוב המרואיינים שלנו ביקשו לשמור על עילום שם בשל הכוח העצום של גופי השיקום. הוועדות של אגף השיקום קובעות במידה רבה את עתיד הפצועים, ומה שיוחלט בוועדה ישפיע על סל השיקום ועל ההטבות שהם יקבלו לכל החיים. אחד הפצועים מספר לי: "במידה רבה אנחנו נתונים לחסדיהם. אני נחשב 'נצרך' ומקבל משכורת מלאה מאגף השיקום. ברגע אחד הם יכולים לשלול לי את זה, ואז אני אבוד. 

"אגף השיקום וארגון נכי צה"ל לא פראיירים, לפעמים הם אפילו קשוחים. לכן רבים מנכי צה"ל חיים בחרדה, בפחד שיאבדו את הזכויות".

מסגרות לא-מתאימות

אגף השיקום במשרד הביטחון הוא הגוף שאחראי מטעם המדינה לספק את כל המעטפת לנכי צה"ל. על פי אתר האגף, "המטרה המרכזית של האגף היא להשיב את הנכים לתפקוד מיטבי בכל מעגלי החיים. זאת באמצעות בניית תוכנית שיקום מקיפה ומותאמת אישית לכל נכה, שימוש בטכנולוגיות רפואיות מתקדמות ומתן שירותים סוציאליים, פסיכולוגיים, כלכליים ועוד". האגף מעניק תמיכה כלכלית במגוון תחומים, כגון אובדן כושר עבודה, סיוע בשכר דירה, מימון לימודים וסיוע במציאת עבודה.

לרשות הפצועים עומדות כמה מסגרות של סיוע, בהתאם לצרכים ולשלבי השיקום. יש מרכזי שיקום, שהפצועים נמצאים בהם משעות הבוקר עד הצהריים. יש שמתמקדים בהם בפן הפיזי, ויש מי שבפן הנפשי. למתמודדים עם פוסט-טראומה וקשיים נפשיים אחרים יש עוד כמה סוגים של מסגרות: בית בטוח, בית מאזן ובית מעבר. בכל אחד דגש אחר, אבל כולם נועדו לסייע למתמודד ולשמש בית זמני לאנשים במצב דומה. כפי שמתאר יונתן, המסגרות הללו אינן מותאמות לציבור הדתי.

גם מסגרות אחרות של אגף השיקום אינן מותאמות לו. כך מספרת עינת (שם בדוי): "בעלי נפצע במלחמה. הוא עבר כמה מקומות אשפוז ושיקום, ועד היום הוא מאושפז. רוב המקומות לא היו מותאמים לדתיים". לדבריה, הקושי העיקרי היה בשבת. "בעלי מתנייד רק בכיסא גלגלים, ולא היו שם מעליות שבת. כמה פעמים קניתי פלטה למחלקה, אך עד האשפוז הבא היא כבר נעלמה". אפילו בית כנסת לא היה בחלק מהמוסדות, והוא נדרש לצאת לתפילות באופן עצמאי. 

מסגרת מקיפה שעומדת לרשות הפצועים היא בית הלוחם. ברחבי הארץ יש ארבעה בתי לוחם, שמפעיל ארגון נכי צה"ל: בירושלים, בתל אביב, בבאר שבע ובחיפה. בבתי הלוחם הפצועים מקבלים מעטפת טיפולים ותרבותית. בכל בית כזה יש בריכת שחייה, חדר כושר, חדר מוזיקה ועוד. בתי הלוחם מארגנים חוגים ופעילויות תרבות גם לפצועים וגם לבני משפחותיהם.

מבדיקה שערכנו, בתי הלוחם לוקים בחוסר התאמה ניכר לציבור הדתי. נתחיל בדבר הבסיסי ביותר: אוכל. האם פצועי צה"ל יכולים לאכול במסעדות שבבתי הלוחם? בחיפה יש רק מסעדה אחת, והיא פתוחה גם בשבתות, כלומר איננה כשרה. גם המסעדה בבאר שבע פתוחה מדי יום, ורק לאחרונה נפתחה במקום עוד מסעדה, כשרה. בתל אביב המסעדה הבשרית פתוחה בשבת, אבל יש עגלת קפה חלבית כשרה. ובירושלים? המסעדה לכאורה כשרה, אבל ב'כשרות צהר', שאינה מקובלת על רבים בציבור הדתי.

בדקנו גם את שעות חדרי הכושר ובריכת השחייה. לגבי חדרי הכושר הבדיקה הייתה קלה ועגומה: באף אחד מבתי הלוחם אין אפילו שעה אחת בהפרדה. 

מה לגבי הבריכה? ברוב המקומות כמעט אין שעות שחייה נפרדות. בתל אביב יש רק שעתיים בשבוע לגברים בלבד. נשים? הן כנראה לא מעניינות. בבאר שבע יש שעה אחת בשבוע לגברים ועוד שעה לנשים. בשני המקומות אגב מדובר בשעות הלילה. בבית הלוחם בחיפה, שנותן מענה לכל פצועי צה"ל בצפון, אין שעות נפרדות בכלל. רק ירושלים יוצאת דופן לטובה, ויש בה כעשר שעות שחייה לגברים ועוד שעתיים לנשים.

בכל מה שקשור לנכי צה"ל לא מדובר רק בבילוי אלא בהצלת נפשות. "המעטפת הזאת באמת משקמת", מסביר יונתן. "פצוע פיזית חייב טיפול שיקומי כגון בריכה והידרותרפיה. אם לא תהיה לו אופציה בהפרדה, הוא פשוט לא ילך. זה לא מותרות, זה פוגע לו בשיקום". 

מעבר לשיקום של הפצוע עצמו יש גם הצד של המשפחה, שאמורה לקבל מענה הוליסטי. בפועל הרבה מהפעילויות מתרחשות בשבת או פשוט אינן מתאימות לציבור הדתי. כך מספרת נורית (שם בדוי), שבעלה נפצע במלחמה. הם גרים בצפון ומגיעים לבית הלוחם בחיפה. "יש שם הרבה רצון טוב אבל מעט מאוד התאמה. הפעילויות שלהם לא מתאימות לנו מבחינת התכנים. היו שם סדנת קוקטיילים, הופעות של זמרות, סטנדאפיסטים שהשפה שלהם לא נקייה. כמעט לא הייתה פעילות שיכולנו ללכת אליה. זה פשוט חסר ידע וחוסר מודעות".

גם יונתן מדבר על חוסר מודעות. "הפערים לא נובעים מכוונה רעה אלא מחוסר ידע". הוא מספר שלאחרונה ארגנו יום בספארי לכלל פצועי צה"ל, אבל הוא נערך ביום שישי סמוך לשבת. "מובן שלא יכולנו לבוא". עוד דוגמה לחוסר מודעות מובאת מהבריכה בבית הלוחם בירושלים. "אומנם יש שם שעות שחייה נפרדות לנשים, אבל אישה אחת אמרה לי: יפה שיש שעות נפרדות, אבל הווילונות פתוחים, כולם רואים אותנו". אגב שעות בבריכה, נורית מספרת שהם פנו להנהלת בית הלוחם בחיפה וביקשו שייתנו להם לפחות שעה אחת נפרדת בשבוע. התשובה שהם קיבלו הייתה "כרגע זה לא רלוונטי, אולי בהמשך".

יונתן מספר שרק לאחרונה פנו אליו סוף סוף מארגון נכי צה"ל, ככל הנראה אחרי הרבה לחץ ופניות, ובפעם הראשונה הם מנסים לגבש מענה מותאם לציבור הדתי. במסגרת זאת נפתחה קבוצה ששמה 'עוז וגבורה', שמיועדת ספציפית לנכי צה"ל מהציבור הדתי.

לקרב גם את החילונים

חיים מזוז (56) החל את שירותו הצבאי ביחידה 252 בשריון. "נפצעתי ושברתי את הקרסול, אושפזתי תקופה והייתי בשיקום, ולאחר השיקום עברתי לשרת ביחידה 8200". בהמשך עבר לגבעתי, ובשנת 1989 נפצע שוב בקרב עם מחבלים בעזה.

מזוז גדל בבית שומר מצוות, ועם השנים היה לחרדי. מאז נפצע החל לגבש סביבו קבוצה של פצועים דתיים וחרדים. "אספתי אותם בפינצטה. אמרתי להם שאם כל אחד יביא עוד שניים-שלושה דתיים שהוא מכיר, יהיה לנו כוח גדול". כיום, הוא אומר, יש יותר מעשרת אלפים דתיים וחרדים בקרב נכי צה"ל.

כבר 24 שנה הוא מתעסק עם אגף השיקום במשרד הביטחון ועם ארגון נכי צה"ל. הוא למד היטב את כל התקנות והנהלים של אגף השיקום, במקרים רבים על בשרו. בשנים האחרונות הוא מסייע לרבים לקבל את הזכאויות שמגיעות להם מול פקידים שלא תמיד נותנים את המענה הראוי. היום הוא מוכר בשטח כאחד הפעילים המרכזיים בתחום של זכויות הפצועים שומרי המצוות.

מזוז פועל במסגרות הקיימות כדי להשפיע. בכל חמש שנים יש בחירות בארגון נכי צה"ל, והוא השכיל ליצור שם כוח פוליטי ממשי שנותן לו מנופי השפעה בארגון. "אמרתי לחברי ההנהגה: אנחנו משלמים דמי חבר בדיוק כמו כולם. תמשיכו לעשות את כל הפעילויות שלכם, אין לי בעיה, אבל תהיו הוגנים ותארגנו במקביל גם פעילויות לציבור הדתי. אין פה רק חילונים, הפעילות צריכה להיות מגוונת".

מול ההנהגה של הארגון הוא עומד בתקיפות, אבל מול הציבור הרחב הוא מבקש שלא לחולל מלחמות. "אנחנו לא רוצים לעורר התנגדויות אלא לקרב בצורה נעימה".

לאורך השנים דאג מזוז לפתוח בבתי הלוחם בתי כנסת ולארגן שיעורי תורה והופעות לציבור הדתי. מבחינתו האירועים מיועדים לא רק לשומרי המצוות. "בסוף גם החילונים באים לפעילויות של הדתיים, וככה אתה מקרב אותם". הוא מספר לדוגמה על חופשה שארגן לאחרונה לפצועים. "ארגנו נופש בטבריה עם הכשרות הכי טובה, כשרות מהדרין עם משגיח צמוד. שלושה ימים, כולל פעילויות תורניות ושיעורי תורה, במחיר מוזל. מה קרה? לא מעט חילונים ראו את המחיר והחליטו גם לבוא, וככה על הדרך שמעו שיעורים וקיבלו קצת יידישקייט. זאת המטרה שלי, להשפיע עליהם בצורה נעימה ולא במלחמות".

מי שעוד מתעסק בנושא הזה רבות בשנים האחרונות הוא אליהו צמח, בחור חרדי ששירת בצה"ל במסלול שח"ר אט"ל, מסלול של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה שמיועד לחרדים. בשנת 2017 הוא נפצע, ומאז הוא מתמודד עם מסגרות שיקומיות שאינן תואמות את אורח חייו. "בשירות הצבאי כל המסגרות היו מותאמות לנו, כולל הטירונות. כשהגעתי לאגף השיקום ראיתי שאין שם שום התאמות". הוא התחיל להתחבר עם פצועי צה"ל דתיים וחרדים נוספים. "הבנתי שאני לא הראשון, הרבה שנים עבדו על זה, ובכל פעם זה נתקל בקשיים כאלה ואחרים". 

צמח וחבריו הקימו עמותה ששמה 'מצוינים בישראל דתיים וחרדים'. הם התחילו למפות את הפערים ולפנות לגורמים הרלוונטיים. "פנינו לאגף השיקום, הגענו לדיונים בכנסת, אבל עד עכשיו לא קיבלנו מענה ראוי. למרות פניות של חברי כנסת, שרים, ועדות הכנסת, לא זז כלום. משרד הביטחון אטום"

אליהו צמח: "במרכזי השיקום ברחבי הארץ אין התאמה לא מבחינה מגדרית ולא מבחינת התכנים שיש שם. בבתי הלוחם לא מוכוונים לציבור הדתי מבחינת בריכות, חוגים, חדרי כושר, הופעות"

עכשיו הם עובדים על הצעת חוק שתחייב את משרד הביטחון לתת פתרונות. מי שמלווה אותם לאורך הדרך הוא חבר הכנסת יונתן משריקי מש"ס, והוא שמקדם את הצעת החוק. "הגדרנו כמה נושאים שדורשים שינוי מהיסוד. במרכזי השיקום ברחבי הארץ אין התאמה לא מבחינה מגדרית ולא מבחינת התכנים שיש שם. בבתי הלוחם לא מוכוונים לציבור הדתי מבחינת בריכות, חוגים, חדרי כושר, הופעות, טקסים, הרצאות. נכי צה"ל זכאים לימי הבראה במלונות ברחבי הארץ. יש יותר משבעים מלונות שמאושרים על ידי משרד הביטחון, ורק שניים מהם בעלי כשרות מהדרין. שניהם בצפון הארץ. מה יעשה נכה צה"ל שמקפיד על מהדרין וגר בדרום?"

אחד הדברים שהעמותה מנסה לקדם הוא מינוי רב לאגף השיקום. "בכל מקום שאתה מגיע אליו בצבא יש רב ממונה, והוא אחראי לכל צורכי הדת. באגף השיקום זה נדרש לא-פחות. איך פצועי גפיים מניחים תפילין? איך אפשר להתנייד בשבת? יש הרבה שאלות וצרכים שיש לתת להם מענה".

עוד נושא שמטריד את הפצועים הוא רפורמת 'נפש אחת' שהוביל לאחרונה אגף השיקום. במסגרת הרפורמה ניתנה האפשרות לנכי צה"ל פוסט-טראומטיים, פגועי נפש והלומי קרב לקבל החזר על טיפולים אלטרנטיביים כנגד חשבוניות. עם זאת בתחילת 2026 החליט האגף לבטל את האפשרות לקבל החזרים. במקום זה הושקה אפליקציה חדשה, ורק דרכה אפשר להיכנס ולשלם על הטיפולים. לדברי האגף, "המהלך נועד לצמצם ככל הניתן את הבירוקרטיה הכרוכה בקבלת הטיפולים ובקשת החזרי הוצאות". 

המעבר הזה עורר ביקורת רבה בקרב כלל נכי צה"ל, לא רק הדתיים. לאחרונה דנה בנושא ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. ארגוני הנכים אמרו שלא כל המטפלים מאושרים באפליקציה. הדבר פוגע בחופש הבחירה של המטופלים, ובמקרה של טיפול ממושך שכבר התחיל יש בכך פגיעה ברצף הטיפולי. 

לפצועים דתיים וחרדים יש אתגרים נוספים. האפליקציה כוללת תמונות ופרסומות לא-צנועות בעליל, ולדברי עמותת 'מצוינים' מדובר בתמונות "שלא רק אנשים שומרי מצוות אמורים להיות מובכים מהן". כמו כן יש אנשים מהציבור החרדי שאינם מורגלים בשימוש בטכנולוגיה. הדבר נכון גם ביחס לאנשים מבוגרים, אף שאינם דתיים. המעבר לשימוש באפליקציה בלבד מקשה על אנשים אלה לקבל את הטיפול שהם זקוקים לו. ארגוני הנכים מבקשים להחזיר את המצב לקדמותו ולאפשר קבלה של החזרים כנגד קבלות לצד השימוש באפליקציה למי שמעוניין בכך.

ד"ר שיר שבת וסא"ל יונתי בהט בשיקום – צילום דוברות הדסה

מה עושים?

"אגף השיקום וארגון נכי צה"ל צריכים להקים צוות חשיבה ולהכניס ייעוץ שמבין את הצרכים ואת הרגישות של דתיים וחרדים", אומר יונתן, "כמו שהצבא הבין סוף סוף שצריך יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים. צריך לתת מענה לכולם, גם לחילונים, גם ללוחמות אבל גם לדתיים".

ואולי חלק מהשינוי יבוא דווקא משינוי הגישה שלנו, הציבור הדתי עצמו. "מישהי מארגון נכי צה"ל אמרה לי: אתה יודע מה הבעיה שלכם הדתיים? אתם לפלפים. אתם מורידים את הראש, אולי כי ככה התרגלתם בצבא. אתם אומרים 'אם זה מה שיש, פשוט לא נבוא'. למה אתם כל הזמן מתנצלים? היא צודקת, למה אנחנו צריכים להתבייש בזה שאנחנו דתיים?"

מארגון נכי צה״ל נמסר בתגובה: 

"ארגון נכי צה״ל מעניק מענה מקיף, רחב ושוויוני לכלל הפצועים והפצועות, מתוך תפיסה ששיקום הוא תהליך הוליסטי הכולל היבטים פיזיים, נפשיים, חברתיים וערכיים. הארגון מפעיל מגוון רחב של מענים בתחומי השיקום, הקהילה, התעסוקה, ההכשרה והליווי האישי, ומפתח גם מענים ייעודיים לאוכלוסיות שונות – בהם צעירים, נשים, פצועים שומרי מסורת ואוכלוסיות נוספות, בהתאם לצרכים ולמאפיינים הייחודיים שלהן. 

"יתרה מזאת, בכל מחוז ישנה קבוצת שומרי מסורת שמעצבת יחד עם הנהלת הארגון את התכנים הייחודיים להם. רק בשנתיים האחרונות נפתחו מספר פרויקטים ייחודיים לאוכלוסייה שומרת המסורת, וביניהם קבוצת שיקום ייחודית לפצועים שומרי מסורת בשם 'עוז וגבורה', המשלבת תהליך שיקומי עם חיזוק קהילתי וזהותי, במחוז תל אביב מתקיים קורס משגיחי כשרות, ערבי גיבוש וחיזוק בהפרדה וכדומה". 

נורית: "יש שם הרבה רצון טוב אבל מעט מאוד התאמה. הפעילויות שלהם לא מתאימות לנו מבחינת התכנים. היו שם סדנת קוקטיילים, הופעות של זמרות, סטנדאפיסטים שהשפה שלהם לא נקייה"

במענה על שאלתנו על שעות השחייה הנפרדות בבתי הלוחם טענו בארגון: "היו ניסיונות, וראו שלא מגיעים אנשים. מדובר בשאלה של ביקוש".

מאגף השיקום במשרד הביטחון נמסר:

"אגף השיקום במשרד הביטחון רואה חשיבות רבה במתן מענה שיקומי המותאם לאורח החיים של כלל פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון. אנו קשובים לצרכים הייחודיים של הציבור הדתי והחרדי ופועלים לקידום פתרונות בשטח.

​"האגף מפעיל קבוצות טיפול ייעודיות לגברים, וככל שיעלו בקשות קונקרטיות לקבוצות נפרדות, נפעל למתן מענה. האגף פנה באופן יזום למלונות רלוונטיים בבקשה לקיום פעילויות מותאמות לציבור הדתי. אגף השיקום ביצע קפיצת מדרגה משמעותית בשירות הדיגיטלי לייעול העבודה. לצד האפליקציה ושירותי און ליין נוספים, ניתן לקבל שירות מלא גם דרך האזור האישי באתר, והמוקד הטלפוני. בימים אלו נבחן פיתוח של יישומון מותאם לבעלי טלפונים כשרים כדי להקל העלאת מסמכים.

"ככלל אנו מזמינים כל פצוע או פצועה לפנות למחוז המטפל באגף כדי שנוכל לסייע במציאת הפתרון המתאים בהתאם לצרכיו ככל שיידרש".