זה היה אמור להיות אחד הקווים האדומים הברורים ביותר של הממשלה: "לא חמאסטן ולא פת"חסטן". ראש הממשלה בנימין נתניהו חזר על ההבטחה הזו פעם אחר פעם, אבל נראה שבשטח, המציאות מתנהלת לפי חוקים משלה. במהלך דיון סוער בקבינט שהתקיים אמש (ראשון), נחשף כי הסמלים המזוהים ביותר עם הרשות הפלסטינית כבר נמצאים עמוק בתוך רצועת עזה.
ראש השב"כ דוד זיני אישר בדיון כי הערבים העוברים במעבר רפיח מקבלים על דרכוניהם חותמת רשמית של "State of Palestine" (מדינת פלסטין). התשובה החד-משמעית הזו הגיעה בעקבות שאילתא של שרת ההתיישבות אורית סטרוק, שמתריעה על המתרחש במעבר כבר שנה שלמה – מאז שנפתח מחדש בעסקת החטופים בתחילת שנת 2025.
מי משלם את המשכורות?
החשיפה על החותמות היא רק קצה הקרחון של מעורבות הרשות בניהול הרצועה. גם השר זאב אלקין לא נשאר אדיש ותהה במהלך הישיבה מי בדיוק עומד מאחורי המנגנון הביורוקרטי במעבר. אלקין שאל כמה פעמים האם משכורותיהם של פקידי ומאבטחי המעבר משולמות על ידי הרשות הפלסטינית, שאלה שנותרה מרחפת בחלל החדר ומטילה צל כבד על הצהרות הריבונות הישראליות.
רק בשבוע שעבר נרשמה סערה דומה, כאשר הוועדה לניהול עזה פרסמה לוגו רשמי שכלל את סמל הרשות הפלסטינית. בלשכת ראש הממשלה מיהרו להכחיש וטענו כי הלוגו שהוצג לישראל היה שונה לחלוטין, אך העובדות בשטח מצטברות לתמונה מדאיגה של דריסת רגל הולכת וגוברת של אנשי הרשות וארגונים המזוהים איתה.
"מועצת השלום" כפתרון זמני
בעקבות הלחץ מצד השרים והחשיפה המביכה, הורה נתניהו לבחון את שינוי החותמת באופן מיידי. ההצעה שעלתה היא להחליף את הכיתוב של "מדינת פלסטין" בחותמת של "מועצת השלום בעזה" – גוף שהקים נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה ששינוי קוסמטי של חותמת לא בהכרח משנה את זהות האנשים שמחזיקים בעמדות המפתח.
הניסיון של הרשות הפלסטינית למתג את עצמה כ"מדינת פלסטין" אינו חדש. כבר בעבר הוצא צו פנימי להחלפת הכיתוב על כל המסמכים הרשמיים, מהלך שנועד לקבוע עובדות בשטח מול הקהילה הבינלאומית. העובדה שדווקא במעבר שנמצא תחת פיקוח הדוק אחרי המלחמה נעשה שימוש בטרמינולוגיה הזו, מעלה שאלות קשות על היכולת של ישראל למנוע את חזרת הרש"פ לעזה.
בין הצהרות למעשים
הסערה הפוליטית לא איחרה לבוא, כאשר באופוזיציה מיהרו לתקוף את הממשלה על מה שהגדירו כ"הקמת מדינת פלסטין דה פקטו". אך מעבר לניגוח הפוליטי, הסיפור האמיתי הוא הפער שבין ההבטחה לבוחר לבין מה שקורה בנקודות המעבר.
בזמן שבישראל מנסים להסביר שמדובר ב"טעות בלוגו" או ב"חותמת שתיבדק", נראה שהרשות הפלסטינית ממשיכה בשיטת ה"דונם אחר דונם" – הפעם דרך חותמות, סמלים ומשכורות. כעת נותר לראות האם הנחיית ראש הממשלה לשינוי החותמת תיושם, או שמא מדובר בעוד ניסיון לכיבוי שריפות הסברתי בזמן שהמציאות בעזה הולכת וצובעת את עצמה בצבעי הרשות.
