חודש אחרי ההכרה ההיסטורית, נשיא המדינה החדשה בקרן אפריקה פורש את חזונו לשותפות האסטרטגית עם ישראל. מהמחצבים היקרים שיגיעו לירושלים ועד לטכנולוגיה שתשנה את פני המדינה-הנה מה שסיפר בראיון המדובר, ומה שבחר להשאיר מחוץ לשיחה
פרק חדש ומסקרן בהיסטוריה המדינית של ישראל הולך ונכתב בשבועות האחרונים בקרן אפריקה. הבוקר (שלישי) נחשפים פרטים חדשים על ההתקרבות המהירה בין ישראל לסומלילנד, המדינה הראשונה בעולם שזכתה להכרה רשמית מירושלים. בראיון מיוחד לסוכנות הידיעות "רויטרס", שרטט נשיא המדינה, עבד א-רחמן מוחמד עבדאללה, את מפת הדרכים ליחסים המתהדקים.
"אנחנו מקווים במאה אחוז להשקעות מישראל", אמר הנשיא והבהיר כי השמיים הם הגבול מבחינת הפוטנציאל הגלום בחיבור הזה. לדבריו, הקשר שנוצר הוא לא רק הצהרה מדינית חשובה, אלא הזדמנות כלכלית אסטרטגית שעשויה לשנות את פני האזור כולו.
טכנולוגיה תמורת אוצרות טבע
המודל הכלכלי שמתגבש בין המדינות מבוסס על השלמה הדדית: סומלילנד עשירה במשאבי טבע שטרם נוצלו-בהם נפט, גז, מחצבים יקרי ערך ומשאבים ימיים-וישראל מחזיקה בטכנולוגיה שיכולה להפוך אותם למציאות. הנשיא ציין כי הוא מוכן להעניק לישראל זכויות לכריית מחצבים בתמורה לגישה לידע הישראלי בתחומי החקלאות החכמה, הבריאות והפיתוח הכלכלי.
"סומלילנד היא מדינה עשירה מאוד במשאבים", הסביר עבדולאהי, "יש לנו בשר, יש לנו דגים ומחצבים-וישראל צריכה אותם. הסחר יכול להתחיל מהמגזרים האלה".
נשיא סומלילנד. צילום: חופשי
הזמנה רשמית מנתניהו
הקשר החם כבר תורגם לצעדים מעשיים בשטח. הנשיא סיפר כי קיבל הזמנה רשמית מראש הממשלה בנימין נתניהו לבקר בישראל בקרוב, ביקור שיחתום תקופה של התקרבות מהירה שהחלה בביקורו של שר החוץ גדעון סער בסומלילנד לפני כחודש.
למרות השמועות והחששות בקרב מדינות האזור, הנשיא הבהיר כי נכון לעכשיו לא עלה על הפרק נושא הקמת בסיסים צבאיים ישראליים בשטחו, אם כי הוא לא פוסל שיתוף פעולה ביטחוני בעתיד כדי לחזק את יכולות ההגנה של מדינתו הצעירה.
הנושאים שנשארו מחוץ לשיחה
מעבר למה שנאמר, מעניין לשים לב גם למה שלא הוזכר בראיון. למרות הציפיות והערכות שנשמעו בחודשים האחרונים בישראל ובזירה הבינלאומית, הנשיא עבדולאהי לא התייחס כלל לסוגיית הגירת העזתים או לאפשרות לקלוט תושבים מרצועת עזה בשטחי סומלילנד.
נראה כי בשלב זה, המיקוד של סומלילנד נותר כלכלי ומדיני מובהק-ביסוס העצמאות שלה ורצון למשוך השקעות ישראליות ומערביות. הנשיא הביע אופטימיות כי בעקבות הצעד הישראלי, מדינות נוספות כמו ארה"ב ואיחוד האמירויות יכירו בה בקרוב. הוא אף ציין את קשריו הטובים עם משפחת טראמפ כערוץ נוסף לחיזוק מעמדה הבינלאומי של המדינה.
בעוד המועד המדויק לביקור הנשיאותי בירושלים טרם נקבע, נראה כי הברית החדשה בקרן אפריקה כבר נמצאת במסלול המראה, כשישראל תופסת את עמדת השותפה המרכזית בבניית המדינה הצעירה.
