מצורך קיומי לתוכנית עבודה: המציאות שהתפוצצה לכולנו בפנים בשבעה באוקטובר, הבהירה שהדיון על שוויון בנטל הוא כבר לא רק סוגיה פוליטית, אלא צורך דחוף בכוח אדם. המילואימניקים שסגרו מאות ימי שירות בבוץ של לבנון ועזה מחכים למענה, ונוסח החוק החדש שנידון בימים אלו בוועדת החוץ והביטחון מנסה לספק אותו עם מספרים חסרי תקדים.
פי ארבעה מממשלת בנט-לפיד
בניגוד להצהרות העבר, החוק הנוכחי מציב רף מינימלי גבוה כבר מהשלב הראשון. בשנה וחצי הראשונות היעד עומד על 8,160 לובשי מדים, ועד השנה החמישית: חמישים אחוזים – חצי מכלל מחזור הגיוס החרדי – נכנסים תחת האלונקה.
כדי להבין את גודל השינוי, כדאי להשוות את המספרים לחוק שהניחה ממשלת בנט-לפיד בשנת 2022. אז ביקשו בממשלה לגייס רק 1,566 חרדים בשנה הראשונה. החוק הנוכחי מציב יעד גבוה יותר כבר לשנה השנייה שלו מזה שגנץ קיווה להגיע אליו רק בשנת 2036. בנוסף, החוק נועל את "הדלת האחורית": רק עשרה אחוזים מהמתגייסים יוכלו לפנות לשירות אזרחי-ביטחוני, וגם זאת רק בתפקידים שהצבא זקוק להם כמו משטרה או שב"ס.
מחמאה מפתיעה מהנשיא
על רקע הדיונים הסוערים, נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שיבח לאחרונה בשיחה אישית את יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט. הנשיא החמיא לביסמוט על ניהול הדיונים בצורה עניינית, סבלנית ומאוזנת, למרות שמדובר בסוגיה הנפיצה ביותר שעל סדר היום. מדובר בצעד לא שגרתי עבור הנשיא, שנוהג להימנע מהתייחסות לאופן ניהול הליכי חקיקה שוטפים.
בלוף סטטיסטי או שינוי עומק?
למרות המספרים המרשימים, בתוך הציבור הדתי-לאומי והימני עולה חשש מוצדק לגבי אופן הספירה. לפי החוק, המדינה מגדירה כ"מתגייס חרדי" כל מי שלמד במוסד חרדי שנתיים בלבד בגילאי התיכון. המבקרים חוששים שהצבא פשוט יגייס את מי שפרשו מזמן מעולם הישיבות ויציג אותם כחלק מהמהפכה כדי לעמוד במכסות.
ראש אכ"א, האלוף דדו בר כליפא, הבהיר בוועדה כי צה"ל צריך חיילים בשטח באופן מיידי.
