יוזמה שהחלה מהשטח, מתוך תחושה עמוקה שהמציאות שבה חיים כאן בשנתיים האחרונות חורגת מגבולות ההיסטוריה הרגילה, הבשילה בשבועות האחרונים לכדי מפגש אישי בין הרב דני לביא לראש הממשלה בנימין נתניהו. במרכז המפגש עמדה מגילה בת כ-1,600 מילים, הפרושה על פני חמישה פרקים, שכתב הרב לביא תחת הכותרת "עם כלביא", שפורסמה בעבר כאן באתר.
הרב לביא הסביר לעולם קטן כי הרעיון לכתיבת המגילה נולד מתוך תחושה שלמרות ממדי האירועים ההיסטוריים-תנ"כיים שאנחנו נמצאים בתוכם, הכאב היומיומי – הנופלים, החטופים, האבל – לא מותיר מספיק מרחב נפשי להכיל את גודל השעה. "חשבתי לעצמי, אם התנ"ך היה ממשיך להיכתב בזמננו, איך זה היה נראה?", הוא מספר. "והתחלתי לכתוב". עם סיום כתיבת המגילה, מספר אנשים ייעצו לרב לנסות להביא אותה לראש הממשלה. המגילה יצאה בכריכה מהודרת בהשראת מגילת אסתר, מודפסת על גבי חומר דמוי-קלף, ולאחר תהליך שלקח זמן, הגיעה בסופו של דבר לשולחנו של נתניהו – וממנו למפגש אישי מיוחד.
בפגישה, מספר הרב לביא, הוא ביקש להעביר לראש הממשלה מסר מרכזי אחד: המעבר מ"פרספקטיבה היסטורית" – זו העוסקת בהכרח הקיומי של עם ישראל לשרוד ולא להישמד – ל"פרספקטיבה תנ"כית", שעניינה מה יש לעם ישראל להביא לעולם. לדבריו, מעבר זה צריך לבוא לידי ביטוי בשני מישורים מעשיים: הראשון, החלת ריבונות רשמית של ישראל על חלקים נוספים בארץ – צעד שלדבריו ראש הממשלה כבר רמז אליו בעבר אך טרם הוציא לפועל באופן רשמי. השני, מעבר תודעתי מ"סטארט-אפ ניישן" ל"מוסר ניישן".
"ראש הממשלה מיד אמר: 'צריך את שניהם'", הוא משחזר . "עניתי לו: בוודאי, אם לא נהיה סטארט-אפ ניישן, לא יהיה מי שישמע את הבשורה המוסרית שלנו. אבל אנחנו צריכים הרבה יותר לדבר לא רק על מה שאנחנו נותנים לעולם מבחינה חומרית וטכנולוגית, אלא לשים בחוד החנית שלנו את מה שיש לנו לתת לעולם מבחינה מוסרית. העולם צמא לזה, העולם מצפה לזה". ראש הממשלה התרגש והתפעל מהמגילה ומהסגנון שבו נכתבה, וכינה את המפגש "משמעותי".
כמו שיש קנאה בין אנשים, כך יש גם בין האומות
מעבר להעברת המגילה, ניצל הרב לביא את המפגש כדי להפנות לנתניהו שלוש שאלות שהעסיקו אותו. השאלה הראשונה נגעה למושג ש"נתניהו מרבה להזכיר" – נצח ישראל. "שאלתי אותו מה הסוד של נצח ישראל, מה גורם לנו לשרוד כל כך", הוא מספר . תשובתו של ראש הממשלה, לדבריו, הייתה חד-משמעית: האמונה באל אחד והתנ"ך שהעם היהודי הביא לעולם, כביטוי לייחודיות ההיסטורית של העם – וזהו בדיוק הסוד שמנציח אותו.
השאלה השנייה עסקה בשורשי האנטישמיות לדורותיה. גם כאן, לדברי לביא, תשובת ראש הממשלה תאמה את תפיסתו שלו: הבשורה החריגה והייחודית שהביא עם ישראל לעולם מעוררת התנגדות מצד אומות אחרות, ולצדה – קנאה. "הוא אמר: כמו שיש בין אנשים, כך יש גם בין אומות קנאה", מספר הרב דני לביא.
השאלה השלישית, האישית מכולן, נגעה לרגעים שבהם חש ראש הממשלה "סייעתא דשמיא" מיוחדת במהלך המלחמה – מעבר לכישרון האישי וליכולות המדינה. נתניהו ענה כי בזמן ההחלטה לצאת למתקפה ישירה על איראן, שכידוע היא מדינה גדולה ורחוקה בהרבה מישראל ובעלת יכולות תקיפה נרחבות, הוא הרגיש את הליווי האלוקי". "הוא אמר לי: 'שם הרגשתי סייעתא דשמיא מיוחדת'" מסר הרב לביא, וציין שנתניהו סיים את השיחה במשפט אמוני שכבר נשמע ממנו בהקשרים אחרים – "אלוהים יהיה בעזרנו".
הרב דני לביא: "חל שינוי תודעתי משמעותי אצל נתניהו"
שאלתי את הרב לביא גם על נאומו האחרון של נתניהו באו"ם, ולשאלה אם דיבר מתוך פרספקטיבה תנ"כית או היסטורית. לדבריו, כשראש הממשלה עולה לבמת האו"ם, הוא כמעט תמיד מדבר מתוך פרספקטיבה תנ"כית – בין אם באופן מודע ובין אם לא – משום שאומות העולם, במודע או בתת-מודע, תופסות את מדינת ישראל כישות תנ"כית גם בלשון ההיסטוריה המודרנית.
עם זאת, הוא מבחין בין מישור הנאומים למישור המעשי: "בפרקטיקה הפוליטית והגיאופוליטית שם זה עדיין תקוע". לדבריו, במהלך המלחמה חל אצל ראש הממשלה שינוי תודעתי משמעותי – הזכרת שם שמיים תכופה יותר, מודעות תנ"כית עמוקה יותר – שהחל בנאומים אך טרם חלחל במלואו לתוכנית המדינית והגיאופוליטית בפועל. "יש סימנים ראשונים לכך שאנחנו כבר מתחילים לחוש", הוא אומר, "אבל יש עוד דרך עד שזה יהיה ממשי, עד הפרקטיקה הפוליטית והגיאופוליטית עצמה".
לדבריו, זהו בעצם החלק המרכזי שלשמו ביקש להביא את המגילה ואת המסר לראש הממשלה: "לחזק את התודעה הזאת, ולתת לו את הגב ואת התחושה שעם ישראל איתו, ומצפה ממנו לשלב הבא".
