סרן עמית לוי הי"ד היה אדם של אור, עשייה ונתינה ללא גבולות. הוא התגורר בקיבוץ שומריה, עבד כמהנדס מכונות, והיה דמות משמעותית וסוחפת בכל מעגל שבו צעד – מהדרכה בבני עקיבא בצעירותו ועד לפועלו ביישוב.
עמית לא חיפש מעולם את המסלול הנוח או המתגמל ביותר. בעברו שירת כמהנדס מכונות בסיירת מטכ"ל, אך בחר לעזוב את התפקיד ולעבור לחברה המפתחת פתרונות ליירוטים בלייזר מתוך תחושה פנימית עמוקה ששם יוכל לתרום באופן משמעותי יותר למדינת ישראל. "הוא לא חיפש את הטוב והנוח," מספרת אביה אחותו, "הוא חיפש איפה צריך אותו ואיפה הוא יכול לתרום הכי הרבה".
את אותה רוח מנהיגות סוחפת הוא הביא עמו גם לשירות הצבאי כמפקד צוות בגדוד סיור 6551 של עוצבת "חיצי האש" (חטיבה 551). אביה מספרת, שכאשר הצוות במילואים חיפש מפקד, היו אלה דווקא חבריו לשירות הסדיר שביקשו ממנו להנהיג אותם. ללא היררכיה מלאכותית ועם חיבור אנושי עמוק, הוא פיקד על רעיו מהסדיר, ואף השכיל לחבר ברגישות רבה בין הלוחמים הוותיקים לבין צוות צעיר שצורף אליהם לאחר שמפקדם נהרג בלחימה והיו צריכים דמות ראויה שתמשיך להוביל אותם.
מעל הכל, עמית הי"ד האמין בלב שלם בחשיבות דור ההמשך ובחינוך הילדים, וראה בהם את היסוד והעתיד של עם ישראל. עדיאל אחיו מוסיף ומספר: "בביתו בשומריה הוא אף קיים שעור תנ"ך לילדים בו הסיפורים הומחשו באמצעות צעצועי מגנטים, חיילי פלסטיק ופליימוביל, ילדיו- צור ונועה הובילו בשבתות את מפגש "קריאת התהילים" לילדים וחלוקת צ'ופר מתוק".
המשפט שהיה שגור בפיו ומזוהה עמו יותר מכל – "קול קרא והלכתי, הלכתי כי קרא הקול" – ביטא את הנכונות התמידית שלו להתייצב ראשון בכל מקום שבו נדרש.
עמית הי"ד נפל בקרב ברצועת עזה ב-26 בדצמבר 2024 (כ"ה בכסלו, נר ראשון של חנוכה) והוא בן 35 בנפלו. בימים אלו, לקראת יום הולדתו שחל בכ"ה בחשוון, מורשתו ממשיכה להאיר.
הסוד בחצר באשקלון
הסיפור המרגש של ההפתעה החל כאשר אביה ובעלה החליטו לשפץ את ביתם באשקלון. לצורך העבודות הם שכרו את חברת הבנייה כ.א.ד.ל (בבעלות ליאב כהן ודוד כהן). הקבלן המבצע בשטח, נמרוד לוי, שמע במהלך ימי השיפוץ את הסיפורים על עמית הי"ד וגמר בליבו לעשות מעשה.
נמרוד החליט ליזום ולבצע בהפתעה גמורה מחווה מיוחדת לזכרו. הוא תיאם בסודיות את התוכנית עם בעלה של אביה, שדאג להסתיר ולכסות את העבודות בחצר כדי שאביה לא תגלה את ההפתעה עד להשלמתה.
נמרוד יזם, תכנן ובנה את המתקן – בהתנדבות מלאה. המתקן המרשים כולל בית שיחוק מוגבה מעץ, מדרגות עלייה בטיחותיות, מגלשה כחולה ונדנדות תלויות בחלקו התחתון. בחזית בית העץ קבע נמרוד שלט המנציח את עמית, לצד תמונתו והכיתוב המרגש: "הבית של עמית – קול קרא והלכתי, הלכתי כי קרא הקול".
צילום: באדיבות המצלם
"זה הניצחון הכי אמיתי"
כשנחשפה ההפתעה, היא נגעה בנקודה העמוקה ביותר של המשפחה. נמרוד הקבלן הסביר לאביה ולמשפחה כי בעבורו, צחוק הילדים המשחקים במתקן והמשכיות החיים בבית הם הנחמה הטובה ביותר והניצחון האמיתי – בדיוק אותם ערכים שבהם עמית האמין בכל ליבו.
כך, בחצר הבית באשקלון, מול צחוקם של הילדים המשחקים בבית העץ, ממשיך הקול של עמית ללכת ולהדהד.
מרגש מאוד יישר כוח לעמלים