רשות המים פרסמה היום (שלישי) את דוח סיכום עונת הגשמים 2025/26, והוא מציג תמונה מורכבת: מצד אחד כמות הגשם הארצית הייתה קרובה לממוצע, ומצד שני מקורות המים בצפון עדיין סובלים ממחסור חריף.
לפי הנתונים, כמות המשקעים ברחבי הארץ הגיעה לכ-95% מהממוצע הרב-שנתי. באגן החוף ובאגן ירקון-תנינים נמדדו כ-100% מהממוצע, באגן הכנרת כ-90% ובגליל המערבי כ-85%.
הנתון המדאיג ביותר מגיע מהכנרת: נפח המים הזמינים מתחילת העונה ועד סוף אפריל עמד על כ-142 מיליון מטרים מעוקבים. יחד עם עונת הבצורת הקודמת, הסתכם הנפח בשנתיים האחרונות בכ-208 מיליון מטרים מעוקבים בלבד – הנתון הנמוך ביותר במאה שנות מדידה.
הכנרת רחוקה מהקו האדום העליון
מפלס הכנרת החל את השנה ההידרולוגית בגובה של 213.08- מטרים, ובאמצע דצמבר ירד לשפל עונתי של 213.45- מטרים.
בהמשך עלה המפלס ב-94 סנטימטרים, ובתחילת מאי הגיע לשיא עונתי של 212.51- מטרים. גם אז הוא נותר 3.71 מטרים מתחת לקו האדום העליון ורק 49 סנטימטרים מעל הקו האדום התחתון.
גם הנחלים והמעיינות בצפון משקפים את המחסור. בירדן, בתחנת גשר הפקק, נמדדה בסוף אפריל ספיקה של כ-80% מהממוצע הרב-שנתי. במעיין הדן נמדדה ספיקה של כ-94% מהממוצע, בבניאס כ-90% ובמעיינות התנינים כ-80%.
בדרום – תמונה הפוכה
בזמן שבצפון נמשך המחסור, בדרום ובמזרח הארץ נרשמה עונה יוצאת דופן של גשמים עוצמתיים ושיטפונות.
בסוף אפריל ירדו באזור מדבר יהודה וצפון-מזרח הנגב יותר מ-50 מילימטרים של גשם בתוך כשעה וחצי. לפי ההערכות, מדובר באירוע בעוצמה שתקופת החזרה שלו נמדדת בעשרות רבות ואף במאות שנים.
בנחל צאלים נמדדה ספיקת שיא של 570 מטרים מעוקבים לשנייה – השיא הגבוה ביותר שנמדד בנחל מאז תחילת המדידות. מפלס המים במקום עלה בכארבעה מטרים בתוך כחצי שעה בלבד.
גם ים המלח האט את הירידה
בים המלח נרשמה השנה התמתנות מסוימת בקצב ירידת המפלס. מתחילת עונת הגשמים ועד סוף אפריל ירד המפלס ב-18 סנטימטרים, לעומת ירידה של 63 סנטימטרים בתקופה המקבילה בשנה הקודמת.
מנהל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, אמר כי "עונת הגשמים האחרונה ממחישה היטב את הפער שיכול להיווצר בין נתון המשקעים הארצי לבין מצב מקורות המים בפועל. גם כאשר כמות הגשם מתקרבת לממוצע, מקורות המים ממשיכים לשאת את ההשפעה של שנת הבצורת הקודמת".
לדבריו, "במקביל, בדרום ראינו עונה יוצאת דופן במספר אירועי השיטפונות ובעוצמתם. הנתונים מדגישים את החשיבות של ניטור רציף, חיזוי, תכנון ארוך טווח וניהול גמיש של מקורות המים במדינת ישראל".
