מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את ביטול רפורמת הכשרות של מתן כהנא. המשמעות המעשית של המהלך היא שמערך הכשרות במדינת ישראל יחזור במלואו לידי הרבנות הראשית, שתהיה שוב הסמכות הבלעדית לקבוע איזה רב רשאי להעניק תעודת הכשר לכל בית עסק בארץ.
ההחלטה הנוכחית מגיעה כדי לעצור את המהלכים שפתחו את שוק הכשרות לגורמים פרטיים, ומחזירה את הסדר הישן והמוכר על כנו. לפי ההצעה שמקודמת, הפיקוח ההלכתי והניהולי יישאר מרוכז תחת קורת גג אחת רשמית, שיישמר מעמדה של הרבנות הראשית מול הניסיונות להחלשתה.
תיקון העוול והחזרת הסמכות לרבנות
כדי להבין את גודל השינוי, צריך לחזור לחוק המקורי משנת 1983. עד לתיקון שהוביל כהנא, המצב החוקי קבע שסטטוטורית רק רב מקומי שמונה רשמית, או רב שהוסמך במיוחד על ידי מועצת הרבנות הראשית, רשאים להעניק תעודת כשרות. בפועל, הרבנים המקומיים היו אלו שנתנו את התעודות, וכל בית עסק היה מחויב לקבל כשרות אך ורק מהרב המקומי של אזור מגוריו, בעוד גופים פרטיים יכלו להצטרף רק בתור תעודה שנייה.
התיקון שעבר בכנסת בנובמבר 2021 שינה את הכללים ואפשר לבתי עסק לקבל תעודת כשרות מגופי כשרות פרטיים, ללא צורך בתעודה של הרב המקומי. אותם גופים פרטיים הוכפפו לרגולציה של הרבנות, אך נקבע כי הם יוכלו לפעול לפי תקן של ועדה של שלושה רבנים, שכוללת רב עיר ושני רבנים נוספים, כאשר הרפורמה הזו הייתה אמורה להיכנס לתוקף מלא בינואר 2023.
קיום ההבטחה הקואליציונית ועצירת הרפורמה
אלא שאותם מהלכים נבלמו מיד עם הקמת הממשלה הנוכחית. שר הדתות דאז, מיכאל מלכיאלי, עצר את כניסת הרפורמה לתוקף באמצעות צו מיוחד מיד לאחר השבעת הממשלה. המהלך התבצע כחלק מיישום סעיף 114 להסכם הקואליציוני של הליכוד עם יהדות התורה, שקבע בצורה ברורה כי רפורמת הכשרות תבוטל לחלוטין.
"סוף לעידן המסחר בכשרות"
בסיעת ש"ס בירכו על אישור החוק שיזמו לביטול הרפורמה ומסרו: "אישור חוק הונאה בכשרות בקריאה ראשונה הוא צעד חשוב לתיקון הנזק שגרמה רפורמת הכשרות ההרסנית של מתן כהנא, שפגעה במעמד הרבנות הראשית ויצרה בלבול בקרב ציבור הצרכנים. החוק מחזק את מעמדה של הרבנות הראשית כגורם המוסמך והאחראי על הכשרות במדינת ישראל. ש"ס תמשיך לפעול לחיזוק שירותי הדת וצביונה היהודי של המדינה".
גם בארגון כושרות בירכו את הממשלה ואת המשרד לשירותי דת על אישור הצעת החוק הממשלתית החדשה להסדרת מערך הכשרות בישראל, וכינו את המהלך "אמיץ המשיב את המקצועיות והאחריות הציבורית לתחום, ומעמיד במרכז את טובת הצרכן, המסעדן והמשגיח". בארגון הדגישו כי הצעת החוק נשענת על שתי נקודות מפתח מרכזיות: מהפכת השקיפות והאחידות באמצעות החלת תקני כשרות אחידים המבוססים על נהלי מועצת הרבנות הראשית, המייצרים שוויון בין בעלי העסקים ומאפשרים לצרכן לדעת בדיוק מהם כללי ההלכה המחייבים.
בנוסף, החוק מעניק גב איתן ומכובד למשגיחי הכשרות, עושה צדק היסטורי ומנתק לחלוטין את הזיקה הכלכלית בין המשגיח לבית העסק. העברת מנגנון התשלום למועצות הדתיות מעניקה למשגיחים גב תעסוקתי חזק לבצע את עבודתם במקצועיות, ללא מורא וללא תלות בגורם המפוקח. בארגון סיכמו: "אנו שמחים שעם החקיקה החדשה יהיה ברור שכשרות איננה עסק מסחרי פרטי אלא שירות מקצועי שמשרת את טובת רוב אזרחי מדינת ישראל השומרים על הכשרות – מסורתי והדתי הרוצים מערך מקצועי ושקוף ללא אינטרס עיסקי".
