הממשלה צפויה לאשר היום (ראשון) את קידום החוק לביטול רפורמת הכשרות של השר לשעבר מתן כהנא. הצעד הזה מסמן את החזרתו המלאה של מערך הכשרות לידי הרבנות הראשית, שתהיה שוב הסמכות הבלעדית לקבוע איזה רב רשאי להעניק תעודת הכשר לכל בית עסק בארץ.
ההחלטה הנוכחית מגיעה כדי לעצור את המהלכים שפתחו את שוק הכשרות לגורמים פרטיים, ומחזירה את הסדר הישן והמוכר. לפי ההצעה שמקודמת, הפיקוח ההלכתי והניהולי יישאר מרוכז תחת קורת גג אחת רשמית, ובכך יישמר מעמדה של הרבנות מול הניסיונות להחלשתה.
מה חוקק בעבר ומה משתנה עכשיו?
כדי להבין את גודל השינוי, צריך לחזור לחוק המקורי משנת 1983. עד לתיקון שהוביל כהנא, המצב החוקי קבע שסטטוטורית רק רב מקומי שמונה רשמית, או רב שהוסמך במיוחד על ידי מועצת הרבנות הראשית, רשאים להעניק תעודת כשרות. בפועל, הרבנים המקומיים היו אלו שנתנו את התעודות, וכל בית עסק היה מחויב לקבל כשרות אך ורק מהרב המקומי של אזור מגוריו. גופים פרטיים יכלו להצטרף רק בתור תעודה שנייה.
התיקון שעבר בכנסת בנובמבר 2021 שינה את הכללים ואפשר לבתי עסק לקבל תעודת כשרות מגופי כשרות פרטיים, ללא צורך בתעודה של הרב המקומי. אותם גופים פרטיים הוכפפו לרגולציה של הרבנות, אך נקבע כי הם יוכלו לפעול לפי תקן של ועדה של שלושה רבנים, שכוללת רב עיר ושני רבנים נוספים. הרפורמה הזו הייתה אמורה להיכנס לתוקף מלא בינואר 2023.
ההבטחה הקואליציונית שהובילה לביטול
אלא שאותם מהלכים נבלמו מיד עם הקמת הממשלה הנוכחית. שר הדתות, מיכאל מלכיאלי, עצר את כניסת הרפורמה לתוקף באמצעות צו מיוחד מיד לאחר השבעת הממשלה. המהלך התבצע כחלק מיישום סעיף 114 להסכם הקואליציוני של הליכוד עם יהדות התורה, שקבע בצורה ברורה כי רפורמת הכשרות תבוטל לחלוטין.
לפי ההסכמים, חוק הכשרות החדש יתוקן מעתה אך ורק בהתאם לעמדתה של הרבנות הראשית ובהסכמת כל סיעות הקואליציה. אישור הממשלה המתוכנן לקידום החוק מביא איתו את סגירת המעגל, ומקבע מחדש את מעמדה של הרבנות הראשית כגוף המנהל הבלעדי של עולם הכשרות בישראל.
