זוג רוכשים ששילם כ-8.1 מיליון שקל על דירת דופלקס בתל אביב ועדיין לא קיבל את המפתח, יקבל מעכשיו ואילך 30 אלף שקל בכל חודש מהיזם שמכר לו אותה. כך קבע בית משפט השלום בכפר סבא בהחלטה יוצאת דופן, שניתנה עוד לפני פסק הדין הסופי בתביעה שהגיש הזוג נגד היזם.
ההחלטה התקבלה ביום חמישי האחרון מפי השופטת חגית בולמש, בעקבות בקשה דחופה לסעד כספי זמני שהגיש הזוג – שני גברים עם ילדים משותפים – נגד חברת "בראשית השחר השקעות ונכסים דיזינגוף 27 תל אביב" ונגד מנהלה ובעל השליטה בה.

רכשו דירה בעיצומה של מלחמה
הזוג התקשר בהסכם לרכישת הדירה ב-18 ביוני 2024, תמורת 9 מיליון שקל כולל מע"מ, במסגרת פרויקט תמ"א 38/2. מועד המסירה החוזי נקבע ל-18 בפברואר 2025, ועד כה שילמו הרוכשים כ-8.1 מיליון שקל – כ-90% מהתמורה – ישירות לחשבון הליווי של הפרויקט.
לדברי הרוכשים, הם רכשו את הדירה מתוך צורך דחוף בדירה ממוגנת עם ממ"ד עבור ילדיהם הקטינים, בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", ונאלצו למצוא פתרונות דיור זמניים במהלך שני סבבי לחימה מול איראן. כיום, כ-20 חודשים אחרי מועד המסירה שנקבע, עדיין לא ניתן לבניין אישור אכלוס (טופס 4) מעיריית תל אביב, והם מסרבים להתגורר בדירה בלעדיו. מאחר שאינם יכולים למכור את דירתם הנוכחית ולעבור, הם נושאים בעלויות מימון חודשיות של כ-25 אלף שקל בגין הלוואת בלון ומשכנתאות.
היזם: טופס 4 בדרך, אך הם אלה שמעכבים
הנתבעים טענו מנגד כי טופס 4 צפוי להתקבל בתוך שבועות ספורים, וכי התובעים עצמם עיכבו את האישור באמצעות תלונות לעירייה ועתירה מנהלית. הם חלקו גם על חוות הדעת השמאית שהגישו הרוכשים לגבי גובה דמי השכירות הראויים, וטענו כי הרוכשים עצמם מפרים את ההסכם. בהחלטה צוין עוד כי חלק מהדירות בבניין מאוכלסות בפועל חרף היעדר טופס 4, וכי היזם עצמו מתגורר בדירת הפנטהאוז באותו בניין.
השופטת בולמש דחתה את עמדת הנתבעים וקבעה כי הם "מחזיקים במקל משני קצותיו" – מצד אחד טוענים שהאישור בפתח, ומצד שני מעלים חוסר ודאות לגבי היקף התשלומים העתידיים. לדבריה, "אין מדובר בהותרת המצב הקיים, שכן המצב הקיים הוא שלא קיים מצב של אכלוס… אין הם יכולים להתגורר בביתם, שעד כה שילמו עליו מעל 8 מיליון שקל, ועל אף האמור רואים את דירתם מרחוק, ואינם יכולים להתגורר בה".
התנאים לפיצוי החודשי
השופטת הבהירה כי הסעד הזמני אינו חופף לתביעה העיקרית: הוא חל מכאן ולהבא בלבד ואינו כולל פיצוי על 20 חודשי העבר, שיידונו בהליך העיקרי. לדבריה, הימנעות ממתן סעד כספי זמני "חותרת תחת כוונת המחוקק להעניק לרוכשים סעדים חודשיים לכיסוי הוצאותיהם, ולא להמתין לתוצאות ההליך".
הצו הותנה בהתחייבות עצמית של הרוכשים להשיב את הכספים בתוספת הצמדה וריבית אם תביעתם תידחה או ייפסק סכום נמוך יותר. לנתבעים נשארה האפשרות לעתור להפחתת הסכום החודשי אם יציגו בהמשך חוות דעת שמאית או הסכמי שכירות של דירות דומות המעידים על שווי נמוך יותר. בנוסף, הנתבעים חויבו בהוצאות הבקשה בסך 10,000 שקל.
עו"ד ליאור הר-צבי, המייצג את הרוכשים, טען כי מדובר בתקדים רוחבי לענף: "בית המשפט קובע כי הוראות הדין המהותי בסעיף 5א לחוק המכר (דירות) מקנות לרוכשים זכות לקבלת פיצוי תכוף בזמן אמת, שניתן ליצוק לו תוכן באמצעות צו עשה כספי זמני במקרים חריגים כמו זה שבתיק".