גורמים בסביבת ראש השב"כ דוד זיני הבהירו כי מכתבו של השופט נעם סולברג בנושא חשדות לשוחד בחירות משקף את עמדתו האישית של השופט בלבד, ואינו מהווה הבעת עמדה או הסכמה מצד ראש השירות. לדבריהם, זיני לא קבע כי לא התקיים שוחד בחירות – אלא רק שהחשדות, על אף חומרתם, לא הבשילו לכדי תשתית ראייתית מספקת.
בהודעה שהופצה בסביבתו של זיני נכתב כי קביעת השאלה מהן ראיות בעלות משמעות משפטית ומהו משקלן נתונה לגורמים המוסמכים לכך, וכי ראש השב"כ אינו הגורם המוסמך להכריע בשאלות משפטיות. עוד נמסר כי קיימים חשדות משמעותיים, אך הם לא הבשילו לכדי תשתית ראייתית מספקת, בין היתר בשל המגבלות שהוטלו על החקירה.
המכתב שהצית את הפרשה
השופט נעם סולברג פנה לפני כשלושה שבועות, ב-29 באוקטובר, במכתב חריג לזיני לאחר פגישה בין השניים, ובו קרא לו לחקור חשדות למימון זר ולשוחד בחירות מצד גורמים זרים הפועלים נגד האינטרס הישראלי. החשד המרכזי נגע לניסיון השפעה של קטאר על הבחירות בישראל, באמצעות העברת סכומים המוערכים בעשרות מיליוני שקלים.
לפי הדיווחים, הכספים נועדו להעלות את שיעור ההצבעה במגזר הערבי באמצעים בלתי חוקיים, וחלק מהם עבר בנתיבים ששימשו בעבר להעברת כספי טרור. סולברג ביקש מזיני להעביר אליו ממצאים בתוך שבוע, לנוכח לוחות הזמנים הקצרים להגשת ערעורי בחירות.

השב"כ החזיק במידע המודיעיני עוד לפני הבחירות, והמתין, כך נמסר, לבחון אם השוחד אכן מתבצע בפועל. לפי דיווח ב-N12, השירות לא עדכן את יו"ר ועדת הבחירות עד שהמידע התממש בפועל.
בהודעה שיצאה מסביבת ראש השב"כ הושם דגש על כך שתפקודו היעיל של השירות נשען על אמון הציבור, תוך הקפדה על שלטון החוק ויסודות הדמוקרטיה הישראלית. לדברי הגורמים, שב"כ ימשיך לפעול בממלכתיות, במקצועיות ועל פי דין, למימוש ייעודו.
עוד באותו נושא
