ממשלת בריטניה הודיעה היום (שלישי) על הטלת סנקציות נגד שמונה חברות בנייה, נדל"ן ואדריכלות ישראליות הפועלות ביהודה ושומרון, וכן נגד תנועת צו 9, שפעיליה פעלו לחסימת שיירות סיוע הומניטרי לרצועת עזה. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים והגבלות על כשירות לכהן כדירקטורים, ונועדו לפגוע ביכולת הכלכלית של הגופים שנכללו ברשימה.
מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה שמפעיל שר החוץ הבריטי אד מיליבנד במסגרת המדיניות החדשה שהציג בספטמבר נגד הבנייה הישראלית ביהודה ושומרון. בלונדון טוענים כי הרחבת ההתיישבות מסכנת את האפשרות להקמת מדינה ערבית עצמאית לצד ישראל, וכי ממשלת ישראל מעודדת את הבנייה במקום לבלום אותה.
ההכרזה מגיעה לקראת המועדים האחרונים במכרזי הבנייה באזור E1, הסמוך למעלה אדומים, שבריטניה מתנגדת לפיתוחו. לטענת הממשלה הבריטית, בנייה באזור עלולה ליצור רצף התיישבותי שיקשה על חיבור בין מזרח ירושלים לשטחי הרשות הפלסטינית. בממשלה הבריטית טוענים עוד כי במהלך ארבע שנות כהונתה של ממשלת ישראל הנוכחית אושרו יותר יישובים חדשים מאשר ב-20 השנים שקדמו לה.

שמונה חברות ישראליות ברשימת הסנקציות
בין החברות שנכללו ברשימה נמצאת החברה לפיתוח הר חברון, העוסקת בעבודות בנייה ותשתיות ובפיתוח יחידות דיור בדרום יהודה ושומרון. חברה נוספת היא חמדת שומרון, הפועלת בתחום ייזום, תכנון, בנייה ושיווק של יחידות דיור ביישובים עינב, כפר תפוח, פדואל, מעלה אפרים, מצפה יריחו ודולב.
עוד נכללו ברשימה חברת ש.א.ג. (ולול) בניה ופיתוח בע"מ, הפועלת בין היתר באפרת, בשילה ובעלי; חברת לב ההר יזמות, העוסקת בבנייה ובשיווק בתים באיתמר, באלון מורה, בברוכין, ברחלים ובנריה; וחברת הרי זהב, העוסקת בייזום, תכנון, בנייה ושיווק של יחידות דיור ביהודה ושומרון, כולל לרוכשים בארץ ובחו"ל.
שלוש חברות נוספות הן אריאל מגורים יהודה ושומרון בע"מ, הפועלת בין היתר באריאל, בעלי זהב, בפדואל, במיצד ובאפרת; עמי גבירצמן אדריכלים 2021 בע"מ, העוסקת בתכנון שכונות, מבני מגורים ותשתיות ציבוריות בין היתר בכרמל, במעלה עמוס, בתקוע ובאפרת; וצ.פ. חברה לבניין בע"מ, הפועלת בין היתר במעלה ישראל, בנוקדים ובקריית נטפים. כל שמונה החברות נכללו ברשימת הסנקציות הבריטית בשל מעורבותן בתכנון, בפיתוח, בבנייה או בשיווק נכסים ביהודה ושומרון.

שר החוץ הבריטי: "אל תיגשו למכרזים"
שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הבהיר כי הסנקציות הן חלק ממדיניות רחבה שנועדה למנוע את המשך הרחבת ההתיישבות. לדבריו, הממשלה הבריטית מבחינה בין פעילות עסקית בתחומי הקו הירוק, שבה היא מעוניינת להמשיך ולעודד סחר עם ישראל, לבין פעילות כלכלית בהתיישבות ביהודה ושומרון.
"ההגנה על פתרון שתי המדינות היא כוכב הצפון של מדיניות הממשלה הזו. זו הסיבה שהמסר שלי בעניין E1 הוא ברור: אל תיגשו למכרזים, אל תיבנו, ואל תרוויחו מהרס פתרון שתי המדינות. ואנחנו לא נעמוד מנגד בשעה שאלו שחוסמים את הסיוע ההומניטרי שיש בו צורך נואש, מעמיקים את הייסורים הבלתי-נסבלים של האזרחים בעזה. הסטטוס קוו בגדה המערבית ובעזה הוא בלתי מקובל. אנחנו מחויבים לעבוד באופן פרודוקטיבי עם ממשלה ישראלית חדשה ועם הרשות הפלסטינית, בין היתר כדי לקדם שלום וביטחון בני-קיימא עבור ישראלים ופלסטינים כאחד".
הסנקציות התאפשרו בעקבות הרחבת משטר הסנקציות הבריטי בתחום זכויות האדם והמשפט ההומניטרי הבינלאומי. החקיקה, שהוגשה ב-13 באוקטובר, מאפשרת לבריטניה להטיל סנקציות על יחידים וחברות שלטענתה מעורבים בהפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. נוסף על כך, משרד החוץ הבריטי מקדם בנפרד חקיקה שתאסור ייבוא מוצרים מההתיישבות ותגביל מתן שירותי פרסום לנכסים ביהודה ושומרון בבריטניה.
גם תנועת צו 9 נכללה ברשימה
לצד החברות הישראליות החליטה ממשלת בריטניה להטיל סנקציות גם על תנועת צו 9, שפעיליה ארגנו חסימות של כבישים, נמלים ומעברים המשמשים להובלת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. לפי הודעת משרד החוץ הבריטי, פעילי התנועה ביצעו חסימות גם במהלך חודש אוקטובר האחרון.
בלונדון טוענים כי חסימת השיירות פוגעת באפשרות להעביר לתושבי הרצועה ציוד ומזון, במיוחד לקראת החורף. על פי הנתונים שפרסמה בריטניה, הצפות ברצועה הותירו כמעט 4,000 בתי אב ללא מחסה, וכ-1.4 מיליון בני אדם מתגוררים באוהלים ובמבנים מאולתרים.
ממשלת בריטניה מפנה אצבע מאשימה גם כלפי הרשויות בישראל בכל הנוגע להכנסת ציוד לרצועה. לפי נתוני האו"ם שהובאו בהודעה, יותר מ-150 אלף אוהלים ו-300 אלף יריעות ברזנט שנרכשו בידי ארגוני סיוע ומדינות תורמות נמצאים מחוץ לרצועה וממתינים לאישור כניסה. בלונדון טוענים כי ישראל מונעת גם הכנסת מוצרי עץ, הנדרשים להכנת ערכות מחסה לשעת חירום.

מיליוני ליש"ט לסיוע בעזה ולחץ מדיני על ישראל
ההכרזה על הסנקציות מגיעה ימים ספורים לאחר שבריטניה הודיעה על סיוע הומניטרי נוסף לרצועת עזה. ב-12 בנובמבר הודיע השר הבריטי לענייני המזרח התיכון, סטיבן דאוטי, על העברת חמישה מיליון ליש"ט נוספים, כ-21 מיליון שקלים, לתוכנית החורף של יוניצ"ף.
הסכום מצטרף ל-14 מיליון ליש"ט שכבר העבירה בריטניה ליוניצ"ף במהלך השנה עבור תזונה, הגנה על ילדים, שירותי בריאות, מים ותברואה והיערכות לחורף. הסיוע נכלל במסגרת תקציב בריטי בהיקף 88 מיליון ליש"ט המיועד לסיוע הומניטרי ולשיקום מהיר בשנת הכספים הנוכחית.
במקביל, בריטניה כינסה ב-12 בנובמבר יותר מ-50 מדינות ושותפות בינלאומיות בקריאה לישראל לאפשר הכנסת סיוע נוסף לרצועת עזה. המהלך מצטרף לקריאה דומה שהובילה לונדון בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר וללחץ הדיפלומטי שהיא מפעילה בנושא.
ההחלטה להטיל סנקציות על חברות הבנייה הישראליות ועל תנועת צו 9 ממחישה את המדיניות שמקדמת ממשלת בריטניה מול ישראל בשתי סוגיות מרכזיות: הבנייה ביהודה ושומרון והכנסת הסיוע לרצועת עזה. בעוד שהסנקציות הנוכחיות נכנסות לתוקף באופן מיידי, בלונדון ממשיכים לקדם הגבלות נוספות על פעילות מסחרית הקשורה להתיישבות.
עוד באותו נושא