בנק לאומי הציג ברבעון השלישי של 2026 רווח נקי של כ-2.99 מיליארד שקל – עלייה של 10.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והרווח הרבעוני הגבוה ביותר אי פעם לבנק בישראל. הרווח למניה עמד על 2.03 שקלים, לעומת 1.81 שקלים ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרווח הסתכם ב-8.1 מיליארד שקל, עלייה של 5.8%.
עם פרסום הדוחות אישר הדירקטוריון חלוקה של 50% מהרווח הרבעוני לבעלי המניות: כ-1.2 מיליארד שקל דיבידנד במזומן (81.38 אגורות למניה), ועוד 299 מיליון שקל לרכישה עצמית של מניות – חלוקה כוללת של כ-1.5 מיליארד שקל, בהתאם ליעדים האסטרטגיים של הבנק.
מאחורי הרווח השיא: הקלת מס, לא רק ליבה חזקה
מתחת לשורה התחתונה התמונה מורכבת יותר. הרווח לפני מסים דווקא ירד ברבעון ב-2.9%, ל-4.1 מיליארד שקל. ההפרשה למס צנחה ל-1.4 מיליארד שקל מ-1.7 מיליארד, ושיעור המס ירד ל-33.6% מ-39.8% – בעיקר כי הבנק עדכן ברבעון הנחות בחישוב ההתחייבות שלו למסים נדחים, ורשם בגין כך כ-322 מיליון שקל. גם חלקו של הבנק ברווחי חברות כלולות זינק, ל-202 מיליון שקל מ-99 מיליון.
הבנק עצמו מציג חישוב נטול השפעות: בלי היטל המס המיוחד על הבנקים, הרווח הרבעוני עומד על כ-3.3 מיליארד שקל; ובניטרול נוסף של ההכנסה החד-פעמית מעדכון המסים הנדחים, הוא עומד על כ-2.9 מיליארד שקל – גידול של 1.6% בלבד לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לא 10.6%. התשואה להון עמדה על 16.9%, לעומת 16.3% אשתקד, ובנטרול המס המיוחד היא מגיעה ל-18.5%.
הליבה הבנקאית: ריבית יורדת, עמלות עולות
הכנסות הריבית נטו – ההפרש בין הריבית שהבנק גובה מלווים לזו שהוא משלם למפקידים – ירדו ברבעון ב-4.5%, ל-4.2 מיליארד שקל, ובתשעת החודשים ב-2.1%. לפי הדוח, הסיבות הן סביבת מדד וריבית נמוכים יותר ושחיקה במרווחים על אשראי ופיקדונות, שקוזזו בחלקן בזכות צמיחה בתיק האשראי.

מנגד, העמלות ברבעון הגיעו ל-1.1 מיליארד שקל, לעומת 977 מיליון אשתקד – אז כלל הנתון הטבות ללקוחות במסגרת מתווה בנק ישראל בסך כ-119 מיליון שקל. בתשעת החודשים העמלות עלו ב-10.1%, ל-3.3 מיליארד שקל, בעיקר הודות לעסקי מימון וניירות ערך.
האשראי ממשיך לצמוח מעבר ליעד
תיק האשראי של הבנק גדל ברבעון ב-3.5%, ומתחילת השנה ב-12.7% כולל, להיקף של 586.1 מיליארד שקל – קצב גבוה מהיעד האסטרטגי של הבנק, שעומד על 8% עד 10% בשנה. עיקר הצמיחה נרשמה באשראי העסקי, שגדל ב-20.5% בדגש על תשתיות לאומיות, בעוד התיק המסחרי צמח ב-9.1% והמשכנתאות ב-6.7%. פיקדונות הציבור גדלו ברבעון ב-2.8%, לכ-739 מיליארד שקל, עלייה של 7.6% מתחילת השנה. יחס החובות הבעייתיים עמד על 0.43%, ומדדי ההון נותרו יציבים: הון עצמי רובד 1 של 11.38%, הון כולל של 14.15% ויחס כיסוי נזילות של 120%.
ההוצאות בגין הפסדי אשראי הגיעו ברבעון ל-184 מיליון שקל, לעומת 32 מיליון אשתקד, ובתשעת החודשים הכפילו את עצמן ל-641 מיליון שקל. לפי הדוח, כל ההוצאה למעשה נבעה מהפרשה קבוצתית בהיקף של 242 מיליון שקל, בעוד שבהפרשה הפרטנית – המתייחסת ללקוחות ספציפיים – נרשמה דווקא הכנסה, וזהו כבר הרבעון ה-11 ברציפות שבו נרשמת תבנית כזו. ההוצאות התפעוליות ירדו ב-4.4%, ל-1.5 מיליארד שקל, ויחס היעילות עמד על 26% לעומת 27% אשתקד – שיפור שהבנק מייחס, בין השאר, לאסטרטגיית המובילות הטכנולוגית ולבינה המלאכותית.
מזרחי טפחות: רבעון בכיוון ההפוך
באותו יום פרסם גם בנק מזרחי טפחות את תוצאותיו, ואלה מראות תמונה הפוכה: רווח נקי של 1.37 מיליארד שקל ברבעון השלישי, ירידה של 7.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד וירידה של 4.3% לעומת הרבעון השני. תשואת הרווח להון ירדה ל-15% מ-17.6%, ובתשעת החודשים הרווח הסתכם בכ-4 מיליארד שקל, לעומת 4.2 מיליארד אשתקד.
הגורם המרכזי הוא הכנסות הריבית נטו, שירדו ל-2.9 מיליארד שקל מ-3.15 מיליארד. לפי הדוח, הפגיעה נובעת מעלייה מתונה יותר במדד המחירים לצרכן, מהורדות הריבית של בנק ישראל ב-1.25% ושל הפד ב-0.5%, ומהטבות ללקוחות – אך קוזזה בחלקה בגידול בנפח הפעילות. גם סעיף ההכנסות האחרות התכווץ ל-20 מיליון שקל מ-66 מיליון, בעיקר כי ברבעון המקביל אשתקד נרשמה הכנסה חד-פעמית שקשורה לרכישת בנק אגוד ולא חזרה השנה.
מנגד, ההוצאות התפעוליות ירדו ב-2.3%, ל-1.28 מיליארד שקל, בעיקר בשל ירידה של 5.4% בהוצאות השכר שהושפעו מהתאמת שכר משתנה לתוצאות. ההוצאות בגין הפסדי אשראי עלו ל-70 מיליון שקל מ-44 מיליון. הדירקטוריון של מזרחי טפחות החליט על חלוקת דיבידנד של 683 מיליון שקל – 50% מרווחי הרבעון – לעומת 741.5 מיליון שקל שחולקו לפני שנה.
עוד באותו נושא