שנים שמדברים על "המשילות בנגב", אבל נראה שהמציאות בשטח חמורה הרבה יותר מסתם גניבות רכב או פרוטקשן. בדיון נוקב בערוץ 14, הציפו הלל ביטון רוזן ושמעון ריקלין את מה שרבים חוששים ממנו: הפזורה הבדואית בנגב היא כבר לא רק בעיה פלילית, אלא איום ביטחוני אסטרטגי שמתעצם מתחת לאף שלנו.

הכתובת נמצאת על הקיר, והיא כתובה בערבית ובנשק חם. מה שהיה נראה בעבר כהערכות רחוקות, הופך למציאות בשטח, כאשר תהליכי הקצנה דתית חוברים לכמויות נשק שלא היו מביישות גדוד חי"ר.

לא עבריינות – טרור

במהלך הדיון, תיאר ביטון רוזן תמונת מצב מדאיגה של שינוי עומק שעובר על החברה הבדואית. "אסלאמיזציה מאוד מאוד קשה בפזורה הבדואית בנגב, במספר מרחבים", תיאר הכתב הצבאי את המצב, והוסיף: "לא רק שיש שם חמאס, יש שם יותר מסגדים…".

שמעון ריקלין חידד את הנקודה ושאל את מה שצריך להדיר שינה מעיני מערכת הביטחון: "ישראל מתעוררת? ישראל מבינה שמפנים פה נשק שהוא לא למטרות עבריינות? זה נשק נ"ט, רימוני יד. מישהו פה מתכונן למלחמה בתוך ישראל ואנחנו נרדמים?".

המשטרה לא תספיק

החשש הגדול הוא מרגע האמת, בו הנשק הזה יופנה נגד אזרחי ישראל בתוך הבית. לפי ההערכות שעלו בדיון, במקרה של התפרצות אלימה רחבה, כוחות המשטרה ומג"ב, עם כל הרצון הטוב, פשוט לא יוכלו לספק מענה הולם להיקף האיום.

"כשהם יצאו מהבתים שלהם, ילכו ברגל ויתחילו לירות לכל עבר – יהיה מאוד קשה לעצור אותם רק עם משטרת ישראל וגם עם משמר הגבול, עם כל הכבוד הרב שאני רוחש להם", הזהיר ביטון רוזן.

הפתרון, לשיטתו, חייב להיות מערכתי וצבאי. לא עוד טיפול נקודתי, אלא היערכות למלחמה של ממש. "אגף המבצעים בצבא הגנה לישראל חייב להחזיק היום כוננות מיידית, שקשורה במענה בהתפרצות אינתיפאדה בדואית, אולי גם בצפון, אבל בוודאי בדרום", אמר ביטון רוזן וסיכם את הדרישה המבצעית: "צה"ל חייב להחזיק כוננות שקוראים לה 'כוננות נגב' להתפרצות מיידית של האוכלוסייה הבדואית".