ועדת הכספים הזמנית בכנסת, בראשות ח"כ לירן אבישר בן חורין, קיימה היום (שני) דיון על ההשלכות הכלכליות של הודעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הפסקת הסיוע הצבאי לישראל. בכירות משרד האוצר שהשתתפו בדיון הודו כי לא ידעו מראש על הכוונה האמריקאית, וכי גם כעת אין ודאות אם ההפסקה תהיה מיידית או רק בתום הסכם הסיוע הנוכחי, בשנת 2028.
לפי הנתונים שהוצגו בדיון, מדינת ישראל הסתמכה על יתרת הכספים שנותרה בהסכם הנוכחי ועל סיוע עתידי שטרם סוכם, בהיקף כולל של יותר מ-31 מיליארד דולר. הסכם הסיוע הקיים, שנחתם ב-2019 ותוקפו עד 2028, קובע סיוע שנתי קבוע של 3.8 מיליארד דולר – ומעבר למסגרתו כבר קיימות התחייבויות דולריות בהיקף של כ-24.8 מיליארד דולר, שחלקן נלקח עוד לפני ארבע וחמש שנים עבור פלטפורמות אוויריות.
יו"ר הוועדה, ח"כ לירן אבישר בן חורין, לא הסתירה את דאגתה: "ממש מטריד אותי בתור אזרחית שיושבים פה בכירים במשרד האוצר ומצהירים: לא ידענו, קמנו בבוקר ושמענו הודעה של נשיא ארצות הברית יחד עם שאר העולם". לדבריה, גם הסכם הסיוע הבא כבר מחויב כספית מראש, כך ש"בסוף התוצאה היא אחת: שהכסף הזה חוזר בתצורת מיסים לאזרחים העובדים והמשרתים".
תקציב הביטחון קפץ ל-8% מהתוצר
סגנית הממונה על התקציבים באוצר, תמר לוי בונה, הציגה בדיון כי תקציב הביטחון גדל מ-4.4% מהתוצר ב-2022 ל-8% מהתוצר ב-2026. הגירעון הממוצע בשנות המלחמה עלה ל-5.1%, ויחס החוב לתוצר טיפס מ-60% לכ-69%. לדבריה, כדי לממן את הביטחון "עשינו שינויים משמעותיים שהעלו את נטל המס באחוז שלם של תוצר".
שירה עמיאל בן אבא, סגנית הממונה על אגף התקציבים והאחראית לתקציב הביטחון, הוסיפה כי ההוצאה הביטחונית כמעט הוכפלה מאז פרוץ המלחמה, מה שהוביל גם לעלייה משמעותית בתשלומי הריבית של המדינה. לדבריה, משרד הביטחון מנהל גם תוכנית התעצמות בהיקף של כ-350 מיליארד שקל שתיפרס על 13 שנה החל מ-2027, וכבר כעת "יש תקציב של כ-161 מיליארד שקלים, כשמשרד הביטחון אומר שיש לו צורך ביותר מזה".

מי ידע, ומתי
לשאלות חברי הכנסת השיבה עמיאל כי באוצר לא ידעו על ההודעה מראש: "לא הייתה איזושהי עבודת מטה בהקשר הזה שאנחנו ידענו לפגוש לפני". לדבריה, לקראת הסכם הסיוע הבא פועל כבר צוות בהובלת משרד הביטחון לבחינת מבנה הסיוע, אך גם כעת "אני לא יודעת להגיד עכשיו בביטחון אם יש הפסקה של הסיוע בסוף השנה הזאת או בסוף ההסכם ב-28".
הביקורת החריפה ביותר הגיעה מח"כ שאול מרידור, שתקף את האופן שבו התקבלה ההחלטה: "פה ראש הממשלה מקבל החלטה, לבד, שהוא מוותר על 24 מיליארד שקל, כאשר מדינת ישראל נתנה תמורות לממשל האמריקני תמורתם". לדבריו, הציבור הישראלי צפוי לשלם כתוצאה מכך כ-12 מיליארד שקל נוספים בכל שנה.
גם ח"כ נעם תיבון וח"כ יצחק קרויזר הביעו הסתייגות מהיעדר ההיערכות מצד המערכת, בעוד ח"כ חנמאל דרופמן ציין כי בראייה ארוכת טווח צמצום התלות בסיוע האמריקאי עשוי להיות מבורך למדינה ריבונית, אך רק אם ייעשה בעבודת מטה מסודרת ולא בפתאומיות.

טראמפ הודיע על הפסקת הסיוע ב-3 בנובמבר, בריאיון לרשת פוקס ניוז ביום בחירות האמצע בארה"ב, ואמר כי הסיכום עם ראש הממשלה נתניהו על כך הושג כבר לפני כמה חודשים. לדבריו, מדובר בסיוע בהיקף של כארבעה מיליארד דולר בשנה.
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון בהודעה כי תשלח מכתב בנושא ותדרוש מהאוצר להגיע לדיון ההמשך בדרג בכיר יותר. "צריך לעשות הערכות איך נגמלים בסכומי עתק כאלה", אמרה, "כי בסוף התוצאה היא אחת – שהכסף הזה חוזר בתצורת מיסים לאזרחים העובדים והמשרתים".