השופטים יקבעו: האם לוין יכול לעקוף את היועמ"שית? | שידור חי

הרכב מורחב של בית המשפט העליון דן בסמכותו של שר המשפטים יריב לוין למנות גורם חיצוני שיפקח על חקירה פלילית. ברקע עומדת פרשת הדלפת הסרטון משדה תימן, אך השאלות שמונחות בפני השופטים נוגעות גם לעתיד היחסים בין הממשלה למערכת אכיפת החוק
יריב לוין בכנסת

שר המשפטים יריב לוין. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הרכב מורחב של 11 שופטי בג"ץ התכנס הבוקר (ראשון) לדיון בסמכויות שר המשפטים יריב לוין, ובשאלה האם הוא רשאי להעביר את הפיקוח על חקירה פלילית לגורם חיצוני כאשר היועצת המשפטית לממשלה מצויה לכאורה בניגוד עניינים. במרכז הדיון עומדת האפשרות להוציא את הפיקוח על חקירה מידי היועמ"שית והפרקליטות במקרים מיוחדים.

הדיון מתקיים בעקבות פרשת הדלפת הסרטון משדה תימן והעימות שהתפתח בין לוין ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. בעקבות מעורבותם של בכירים במערכת המשפט בפרשה, ביקש השר למנוע מהיועמ"שית לפקח על החקירה ומינה לתפקיד את נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה.

אלא שבעקבות עתירה נגד המינוי, קבע בחודש שעבר הרכב של שלושה שופטי בג"ץ כי קולה אינו יכול למלא את התפקיד בשל כהונתו כנציב תלונות הציבור על השופטים. לצד פסילת המינוי, השופטים הכירו עקרונית בסמכות שר המשפטים להעביר את הפיקוח על חקירה לגורם מקצועי שמחוץ למערכת התביעה, בנסיבות חריגות וקיצוניות. כעת נבחנת הקביעה הזאת מחדש בהרכב רחב יותר.

האם ניגוד עניינים של היועמ"שית מחייב גם את הכפופים לה?

ההחלטה הקודמת עוררה התנגדות מצד ארגונים ובהם "משמר הדמוקרטיה הישראלית", שטענו כי מתן סמכות כזאת לשר המשפטים עלול לאפשר השפעה פוליטית על חקירות פליליות. בעקבות הדרישה לדיון נוסף, זימן נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית הרכב של 11 שופטים לבחינת הסוגיה.

השופטים נדרשים להכריע בשתי שאלות מרכזיות. הראשונה היא האם לשר המשפטים קיימת בכלל סמכות להעביר את הפיקוח על חקירה פלילית מגורמי התביעה לגורם חיצוני, ובאילו תנאים אפשר להפעיל אותה. השאלה השנייה היא האם ניגוד עניינים שמונע מהיועמ"שית לעסוק בחקירה מחייב גם את פסילתם של הכפופים לה בפרקליטות, או שהם רשאים להמשיך לטפל בתיק.

מנגד, מבקרי מערכת המשפט רואים בהחלטה לקיים דיון נוסף ניסיון לצמצם את סמכויות הממשלה. לטענתם, פתיחתה מחדש של פסיקה שכבר הכירה בסמכותו העקרונית של השר במקרים קיצוניים עלולה להוביל למצב שבו הדרג הנבחר יתקשה לפעול גם כאשר מתעורר חשש לניגוד עניינים בצמרת מערכת אכיפת החוק.

גלי בהרב מיארה
היועמ"שית המפוטרת גלי בהרב מיארה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ההכרעה תשפיע גם על חקירות עתידיות

למרות שהדיון נולד מפרשת הפצ"רית, מטרתו אינה לקבוע מי יפקח בפועל על החקירה הספציפית, אלא לקבוע כללים שיחולו גם במקרים עתידיים. השופטים יצטרכו להכריע כיצד אפשר להבטיח פיקוח עצמאי על חקירות שמעורבים בהן בכירים במערכת המשפט, בלי לאפשר התערבות פוליטית בהליכים פליליים.

אם בג"ץ יבטל את ההכרה בסמכות השר, יכולתה של הממשלה למנות גורם פיקוח חיצוני במקרים כאלה תצטמצם. לעומת זאת, אם ההרכב המורחב יותיר את הקביעה הקודמת על כנה, תישמר סמכותו העקרונית של שר המשפטים לפעול במקרים חריגים, בכפוף לתנאים שיקבע בית המשפט. ההחלטה צפויה להשפיע על חלוקת הסמכויות בין הדרג המדיני למערכת התביעה גם מעבר לפרשה הנוכחית.

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך