נציבות האיחוד האירופי פרסמה היום (רביעי) טיוטת חוק רחבת היקף שנועדה להילחם בשיטות עיצוב דיגיטליות שמטרתן לדחוף משתמשים לבזבז יותר זמן וכסף ברשת. החוק, שנקרא Digital Fairness Act (DFA), מתמקד בתופעות כמו "לוט בוקסים" במשחקי וידאו, גלילה אינסופית ברשתות חברתיות, ופרסום סמוי של משפיעני רשת – עם דגש מיוחד על הגנה על קטינים.
בין היתר, החוק מבקש לאסור "דארק פאטרנס" – טקטיקות עיצוב מניפולטיביות שדוחפות משתמשים להחלטות שלא היו מקבלים בנסיבות רגילות, למשל טענות שקריות לפיהן מוצר כמעט אזל מהמלאי. הוא גם ידרוש מחברות לאפשר למשתמשים לכבות תכונות ממכרות כמו התראות מתמשכות, גלילה אינסופית והפעלה אוטומטית של סרטונים – וההגבלות האלה יחולו גם על צ'אטבוטים שיחתיים ועל "חברים וירטואליים" מבוססי בינה מלאכותית.
מה עוד כולל החוק
הטיוטה כוללת גם איסור על תכונות דמויות הימורים כלפי קטינים, כמו רכישות שמקנות יתרון במשחק (pay-to-win) או מאפשרות התקדמות מהירה יותר תמורת תשלום. משפיענים יידרשו לגלות בבירור תוכן ממומן, ותוטלנה הגבלות שיימנעו מהם לנצל את אמון הילדים. כמו כן, החוק יאסור פרסום ותמחור מותאמים אישית שמכוונים לקטינים או מנצלים מידע רגיש.
בצד הצרכני, החוק ידרוש תמחור ברור ושקוף – בייחוד במחירים דינמיים ובעת רכישה באמצעות מטבע וירטואלי בתוך אפליקציות. כאשר צרכנים ממתינים בתור וירטואלי לכרטיסים לאירועי תרבות וספורט, חברות יחויבו להציג את המחיר העדכני בזמן אמת, כולל המחיר הגבוה ביותר האפשרי. החוק גם אמור להקל על ביטול מינויים וחוזים דיגיטליים, עם תזכורות לפני חידוש אוטומטי או סיום תקופת ניסיון חינם, ולהעניק לצרכנים זכות לדבר עם נציג שירות אנושי, לצד זכויות ברורות בעת שימוש בסוכן בינה מלאכותית לביצוע רכישות.
לפי נתוני הנציבות, הכללים אמורים לחסוך לצרכנים באירופה עד 13.7 מיליארד יורו (כ-15.1 מיליארד דולר) בשנה. נציב המשפטים של האיחוד, מייקל מקגראת', אמר כי מטרת הכללים היא לוודא שחברות מתחרות על בסיס איכות המוצרים שלהן. "אנחנו לא מקשים על עשיית עסקים – אנחנו מקשים על עשיית עסקים בצורה לא הוגנת", אמר. "אי אפשר שצרכני המאה ה-21 יוגנו באמצעות כללים שלא התעדכנו בקצב הכלכלה של המאה ה-21".
תעשיית המשחקים כבר מתנגדת
היקף ההגבלות המוצעות רחב, והוא עלול להשפיע על חלקים מרכזיים בעולם הדיגיטלי – מאלגוריתמי ה"בור ארנבים" של יוטיוב, טיקטוק ומטא, ועד אפליקציות כמו Duolingo שדוחפות משתמשים שוב ושוב לחזור ולהשתמש בהן. ארגוני גיימינג כבר תקפו את הטיוטה, ותיארו את ההגבלות על מטבעות וירטואליים, לוט בוקסים ומכירת רכישות זעירות לקטינים כ"בלתי ישימות, לא מוצדקות ולא פרופורציונליות".
מדובר בשלב מוקדם בלבד: מדובר בטיוטת הצעת חוק שעדיין צריכה לעבור אישורים בפרלמנט האירופי ובמועצת האיחוד האירופי, וסעיפיה עשויים להשתנות או להימחק במהלך התהליך. אם וכאשר החוק ייכנס לתוקף, הנציבות מעריכה שחברות שיפרו אותו צפויות לקנסות של עד 6% מהמחזור השנתי העולמי שלהן.
לצד זאת, הנציבות מציעה גם לרכז את כוח האכיפה בידיה, במקום להשאיר אותו מפוזר בין מדינות החברות – מהלך שיאפשר לה לחקור ישירות מקרים רחבי היקף, לשפר את התיאום מול מדינות האיחוד ולחזק את האכיפה נגד חברות שאינן מהאיחוד. הצעד עשוי גם לצמצם את הכוח הרגולטורי שמחזיקה כיום אירלנד, שם שוכנות המטות האירופיים של אפל, גוגל, מטא ומיקרוסופט – אחרי שדוח של מומחי האו"ם הזהיר לאחרונה מפני חשש ל"השפעה לא ראויה" של חברות הטכנולוגיה על עצמאות רגולטור הפרטיות האירי.
