יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הודיע הבוקר (שישי) כי הוא מוכן להתפשר בנושא חוק הגיוס. בפוסט ארוך שפרסם הציג ליברמן שלושה "גבולות גזרה" למשא ומתן הקואליציוני: סיום עידן נתניהו, הימנעות מבחירות נוספות, ואי־הקמת ממשלה התלויה בהימנעות של הרשימה המשותפת ורע"ם.
"בכל שאר הנושאים מותר ורצוי להתגמש ולהתפשר ולהבין שתפסת מרובה לא תפסת", כתב ליברמן. "זה כולל גם את נושא חוק הגיוס. זה כואב לי, ואני יודע שזה כואב גם לרבים אחרים. אבל לנוכח שלל האתגרים שאנו מתמודדים איתם, האינטרס הלאומי חייב לעמוד מעל לכל שיקול אחר".
ליברמן פתח את דבריו באזהרה חריפה. לדבריו, תוצאות הבחירות מחייבות "לחשב מסלול מחדש", ואין בפני הציבור "חלופות טובות או פתרונות קסם". הוא הוסיף כי "חייבים למנוע חורבן בית שלישי". כדי לבסס את טענתו הזכיר ליברמן אזהרות קודמות שלו. לדבריו, ב-21 בדצמבר 2016 הזהיר מפני פלישה של מחבלי נוח'בה לשטח ישראל וכיבוש יישובים בעוטף עזה, והתעלמו ממנו. "לצערי, ההערכה שלי התממשה במלואה", כתב.
הוא הוסיף כי כ-12 ימים לפני הבחירות האחרונות הזהיר שקמפיין "המפלגה הגדולה" והדיבורים על ממשלת מיעוט פוגעים בגוש השינוי. לדבריו, בעשרת הימים האחרונים של הקמפיין איבד גוש השינוי "בין 7 ל-8 מנדטים", ובהם בין שלושה לארבעה מנדטים של ישראל ביתנו שחזרו לנתניהו, והליכוד הפכה למפלגה הגדולה ביותר. "בפוליטיקה, כמו בשחמט, חייבים לחשוב שלושה או ארבעה מהלכים קדימה", כתב.
"לא דיברתי על רוטציה, אפילו לא עם עצמי"
ליברמן הזהיר כי ממשלת מיעוט "תחזיק מעמד הרבה פחות זמן" מממשלת השינוי, שנמשכה קצת יותר משנה. לדבריו, בסיומה ייתכן שנתניהו יחזור "עם 70 מנדטים לעוד ארבע שנים", ומשם "הדרך לחורבן בית שלישי תהיה קצרה". מכאן הסיק כי האחריות הלאומית מחייבת "החלטות קשות" ו"פשרות כואבות". בעניין ממשלת המיעוט חזר ליברמן על עמדתו: הוא מתנגד בתוקף לממשלה שתישען על הימנעות של המשותפת ורע"ם, וישראל ביתנו תצביע נגדה. לדבריו, את הגבולות הללו הגדיר גם בתדרוך שקיים ביום שני האחרון.
ליברמן התייחס גם לפרשנויות שהופצו בימים האחרונים בנוגע לכוונותיו, וקבע כי הן "על אחריותם הבלעדית של הפרשנים וכותבי הטורים". לדבריו, "אין בפוליטיקה הישראלית מי שמדבר בצורה ברורה וישירה יותר ממני", ולכן "כל מה שאני אומר – אני מתכוון אליו". בנושא הרוטציה, שעליו דובר בימים האחרונים, הדגיש כי לא שוחח עם איש על כך, "אפילו לא עם עצמי". ליברמן אף יצא נגד המנגנון עצמו, שלדבריו מזיק לניהול התקין של המדינה "מאז ימי שמיר ופרס ועד היום". לשיטתו, מי שיקים ממשלה צריך לקבל "את מלוא הסמכויות למשך הקדנציה כולה".
ליברמן סיכם בקריאה לעשות "מאמץ מרבי" להקמת קואליציה של 61 חברי כנסת, ללא הרשימה המשותפת ורע"ם. לאחר הקמתה, כך להערכתו, "בסבירות גבוהה" ניתן יהיה לצרף עוד שלושה או ארבעה חברי כנסת מהליכוד. לדבריו, זו "האסטרטגיה היחידה שמשקפת את טובת מדינת ישראל והעם היהודי", והיא הדרך להקים ממשלה יציבה לארבע השנים הבאות.
