בסוף השבוע שעבר הגיעה קבוצה של עשרות פעילים מטעם 'קול רבני לזכויות אדם', ארגון המאגד בעיקר רבנים רפורמים, לסייע כביכול למסיק זיתים של ערבים צמוד לגדר העיר ביתר עילית שבגוש עציון. המחזה היה מוזר: עשרות פעילים ופעילות, רבים מהם בגיל העמידה ומעלה, הגיעו להצטלם "מוסקים" במטע שמהתמונות אפשר להבחין שהוא אינו מעובד ושאפילו לא חרשו אותו באביב האחרון.
זיתים הם כנראה כמעט לא מסקו שם. הרי אין שום דבר יעיל בהיבט חקלאי בשמונים מבוגרים ללא ציוד מתאים. אבל הפרובוקציה הייתה מושלמת. כנהוג בפרובוקציות של ארגוני השמאל הרדיקלי, הם לא תיאמו עם הצבא את הגעתם לשטח הכרוך בתיאום צבאי. כוחות צבא ומשטרה הציגו לנוכחים צו שטח צבאי סגור, והמשטרה עיכבה לתחנה כשמונים פעילים.
חלק מהפעילים היו ישראלים ששוחררו ללא תנאי, וכמה עשרות פעילים זרים קיבלו הרחקה ל-15 יום ושיחות אזהרה. הפרובוקציה של 'קול רבני לזכויות אדם' תפסה מקום מרכזי בכלי התקשורת וברשתות החברתיות בגלל זהות המשתתפים בה שעיכב צה"ל. אחד המשתתפים הוא בראד לנדר, יהודי רפורמי המועמד בבחירות לקונגרס בארצות הברית מטעם הדמוקרטים.
מבקש כפרה על הג'נוסייד בעזה
גלעד צוויק, עמית מחקר במכון ארגמן, פירט ברשת קצת על לנדר, שותף של ראש עיריית ניו יורק האנטישמי ממדאני. בתיעוד שחשף מכון ממר"י לתקשורת המזרח התיכון נראה לנדר פונה לקהל במסגד בקווינס אומר שהוא מקווה לשתף פעולה בקונגרס עם אילהן עומר וראשידה טלאיב. מייד לאחר שלנדר יורד מהבמה האימאם מתפלל למהדי שיהרוג את הכופרים בחרבו.
ואולם זה לא הכול. "ביום כיפור האחרון השתתף לנדר בטקס מחליא שבו הכפרה הייתה על ה'ג׳נוסייד' בעזה", כתב צוויק. "לצד לנדר השתתף בטקס גם מחמוד חליל, ארכיטקט הפגנות השנאה נגד ישראל והיהודים באוניברסיטת קולומביה, ומי שממשל טראמפ החליט לגרשו מארצות הברית בין היתר בגלל תמיכתו ב-7 באוקטובר".
לנדר חבר בקבוצה של שלושה מועמדים לקונגרס שקידם האנטישמי ראש עיריית ניו יורק ממדאני: בראד לנדר, קלייר ולדז ודראליזה אבילה שבליה. ב-8 באוקטובר, כשמחבלי חמאס עדיין שרצו בעוטף ודם אחינו ואחיותינו עוד היה חם, השתתפה שבליה בהפגנה שמפגינים הביעו בה תמיכה בטבח, בטיימס סקוור בניו יורק.
שבליה תועדה עוטה כאפייה בהפגנה שהמפגינים החוו בה תנועות של שיסוף גרון לעבר מפגינים פרו-ישראליים. המפגינים תיארו בפתוס מעורר פלצות את הצעירים הישראלים הנסים על נפשם במסיבת הנובה וצעקו בגאווה את המספר 700, מספר הנרצחים המאומת באותה עת. שבליה הצדיקה את השתתפותה בהפגנה וסירבה לאורך תקופה ארוכה לגנות את חמאס. משמאלו של ממדני ניצבת קלייר ולדז, שביום 7 באוקטובר סימנה לייקים לפוסטים המהללים את הטבח ("תהילה להתנגדות ולעם הפלשתיני").
למי חבר הפעיל מאפרת?
מי שהתחבר ללנדר באירועי המסיק הוא אבידן פרידמן, תושב היישוב אפרת בגוש עציון שמציג את עצמו כפעיל נגד "אלימות מתנחלים". פרידמן, ממובילי מטה 'בעד התיישבות נגד אלימות', הוא חבר מרכזי בתנועת עוגן לעתיד של חבר הדמוקרטים משה רדמן, והיה פעיל בולט במחאת קפלן. הוא אומנם משתמש במקום מגוריו, אפרת, להוכחה שיש מתנחלים השותפים למחאות קפלן, אבל כתב בעבר בגילוי לב כי מבחינתו ההתיישבות באפרת היא בעיה מוסרית.
בשבוע שעבר התפייט בחשבון הפייסבוק שלו על המסיק המשותף שלו עם בראד לנדר ביהודה ושומרון. לצידו של לנדר השתתפו בפרובוקציה בביתר עילית עוד כמה דמויות מרכזיות. אחד העצורים היה יהושע פלמן, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר. לפני שמונה בממשלת רבין למשנה ליועמ"ש שימש חבר בהנהלת ארגון השמאל הרדיקלי בצלם ועורך דין באגודה לזכויות אזרח. הוא אף ייצג בעתירה נגד גירוש מחבלי חמאס ללבנון.
הרבה ממבשרת ציון ויו"ר קק"ל: לצד שופמן עוכבה בפרובוקציה לאנה זילברמן-סולוביי, רבת קהילת קמץ של התנועה הרפורמית במבשרת ציון. העיכוב של הרבה עורר סערה בגלל תגובתו של יושב ראש קק"ל אייל אוסטרינסקי, החבר באותה קהילה רפורמית במבשרת ציון. אוסטרינסקי, פעיל שמאל פוליטי שאינו מסתיר את המעורבות הפוליטית שלו במקביל לתפקידו בקק"ל, חיזק את הקשר וההשפעה של האגף הרפורמי על קק"ל.
כך כתב על המעצר: "האנשים האלה שמראים פנים יפות של יהדות באזור שבו רואים מעט מאוד פנים כאלה, הם דוגמה מוסרית וכך צריך להתנהג אליהם. במקום זה, הם נמצאים מעל 5 שעות בתחנת משטרה כאחרוני העבריינים, מושפלים על ידי המדינה שאמורה להיות להם לבית ביניהם, רבות ורבנים מארצות הברית שממשיכים להילחם למען הציונות".
תרועה: הרבנים הרפורמים שקוראים להכרה בנכבה
אלא שהקבוצה שהגיעה לאותה פרובוקציית מסיק כלל איננה ציונית בהגדרתה. הפרובוקציה בביתר חושפת פעילות נרחבת של ארגונים רפורמיים פרוגרסיביים מארצות הברית, שמצד אחד מעורבים פוליטית בישראל, ומצד שני פועלים נגדה. מי שארגן את הקבוצה היה project harvest (פרויקט המסיק), שמאגד שורה של ארגונים מהשמאל הפרוגרסיבי, ובהם 'תרועה', שנרחיב עליו להלן, 'רבנים לזכויות אדם', 'עומדים ביחד', 'אחוות עמים' והקרן לישראל חדשה, שמשמשת גם צינור תרומות לפרויקט.
לפי דיווח של תחנת הרדיו האמריקאית WBGO מ-5 באוקטובר 2026, כבר בתחילת החודש גויסו ברשת יותר מ-90,000 דולר לטובת מאות מתנדבים אמריקאים שהיו אמורים להגיע למסיק בגדה. מדובר בסכום אדיר, העולה כמובן בהרבה על הרווח ממסיק הזיתים באזורים שהם פועלים בהם.
מי שעומד מאחורי המשלחת, שכאמור השתתף בה מועמד לקונגרס החבר בקבוצתו של ממדאני, הוא ארגון תרועה, רבנים לזכויות אדם בארצות הברית לשעבר. הארגון מייצג את הקצה הפרוגרסיבי של הרפורמים. אנשי תרועה מכירים בדיעבד במדינת ישראל, אך אינם מהססים לפעול נגדה.
תרועה הוא ארגון "רבנים" רפורמים אולטרה-פרוגרסיבי שפועל בארצות הברית ונאבק להקמת מדינה פלשתינית, כולל במזרח ירושלים, בירך על הסנקציות שהטילו מדינות באירופה על ההתנחלויות וקורא להכרה בנכבה. הארגון פועל לא רק במסיק אלא נגד ההתיישבות כולה. הוא התנגד להתייחסות אפילו לגושי ההתיישבות כאל קונצנזוס ודרש השלכות בין-לאומיות על מדיניות ישראל.
סוכני שינוי נגד ישראל
מנכ"לית הארגון ג'יל ג'ייקובס, שהשתתפה במשלחת הפרובוקציה בביתר, אירחה את ממדאני לאחר בחירתו לראשות העיר ניו יורק. הארגון מעורב בהפגנות נגד משטרת ההגירה בארצות הברית, ובין השאר כתבה ג'ייקובס נגד גירוש הסטודנטים שהובילו את ההתפרעויות באוניברסיטאות בארצות הברית. הארגון עומד גם מאחורי ארגון מחאה בזמן הופעת נתניהו באו"ם בספטמבר 2026 בהאשמה שיש לו "דם על הידיים" של תושבי עזה, וקרא לממשל האמריקאי להגביל העברת השק התקפי לישראל.
נחזור למסיק. באתר ארגון תרועה מופיעה מטרה החורגת מהמסיק עצמו. לדבריהם, המשתתפים אמורים לחזור למדינותיהם מצוידים בכלים להמשך התארגנות, חינוך ובניית תנועות פוליטיות. במאמר דעה משותף שפרסמו ב-21 באוקטובר בקה סטרובר, דוברת הקואליציה, והרבה ג'יל ג'ייקובס, מנכ"לית ארגון תרועה, הציגו השתיים את פעילות המסיק כחלק ממאבק רחב יותר נגד מדיניות ישראל ביהודה ושומרון.
בהצהרה המשותפת טענו השתיים כי מעצר הפעילים המחיש את כוחה של סולידריות בין-לאומית וכי נוכחותם של יהודים אמריקנים, רבנים ואישי ציבור מעניקה להם הגנה שאינה עומדת לרשות הפלשתינים. הן קראו להרחיב את הגעת הפעילים הזרים ליהודה ושומרון, ולא להסתפק בפעילות בשטח, אלא להפעיל לחץ ציבורי מתמשך ולנקוט צעדים ממשיים בחו"ל נגד מה שהגדירו "טיהור אתני בגיבוי המדינה" ביהודה ושומרון.
תיירות מסיק
אחד הגופים המרכזיים העומדים מאחורי מבצע המסיק הבין-לאומי הוא חברת התיירות MEJDI Tours, שהקימו עזיז אבו סארה, שמציג את עצמו לפעמים פעיל דו-קיום ולפעמים פעיל התנגדות פלשתיני ממזרח ירושלים, ושותפו היהודי-אמריקאי סקוט קופר. החברה, המומחית בתיירות פוליטית ובסיורים סביב הסכסוך הישראלי-ערבי, פועלת לאורך השנים בשיתוף ארגוני שמאל, ובהם שלום עכשיו, שוברים שתיקה ורבנים לזכויות אדם. אבו סארה עצמו חבר בהנהלת ארגון הידידים האמריקאי של 'לוחמים לשלום'.
במבצע המסיק הנוכחי משמשת החברה אחד הגופים האחראים לארגון ולליווי של המשלחות הבין-לאומיות המגיעות ליהודה ושומרון. לצד הפעילות במסגרת הקואליציה החברה משווקת גם משלחת של ארגון 'השמאל האמוני', הכוללת מפגשים עם פעילי שמאל והצטרפות למסיק הפלשתיני. כך הופכת פעילות המסיק גם למוצר תיירותי בתשלום, המשלב ביקור בישראל עם חשיפה לנרטיב הפלשתיני ופעילות פוליטית נגד ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.
מי שארגן את פעילות המסיק בארץ הוא ארגון רבנים לזכויות אדם המכונה היום 'קול רבני לזכויות אדם'. מרבית הארגון מורכב מרפורמים, אך חלקו גם מקונסרבטיבים. מי שמנהל כיום את הארגון הוא אנטון גודמן, שפרסם תיעוד שלו לאחרונה בפגישה עם סגן מושל בית לחם. הפרסום לא תיאר במה עסקה הפגישה, אך נדמה שרוב הפעילות של הארגון בעונה הזו היא בנפת בית לחם. גודמן הצטלם שם מתחת לתמונתו של רב המרצחים יאסר ערפאת.
משפחת החקלאי התמים חגגה את הטבח
השבוע פורסם בדף הפייסבוק של קול רבני לזכויות אדם כי פעילי הארגון הגיעו לסייע במסיק בכפר ג'נאתא שבאזור בית לחם. בסרטון נראה עמאר אל-הרימי, שמוצג כחקלאי תמים. עיון בדף הפייסבוק שלו מגלה כי מדובר בפעיל של ארגון הטרור פתח. אבל אם רוצים להבין מיהו האויב שמסייעים לו אותם קבוצות פרוגרסיביות המיובאות מארצות הברית וארגוני שמאל ישראליים, הצצה לדף הפייסבוק של בני המשפחה שלו מגלה תמונה מבעיתה.
הבת מאלק, פעילה מרכזית בארגון הצעירים, 'השביבה' של פתח, העלה ב-7 באוקטובר סדרה של פוסטים המתפארת במעורבות ובשותפות של אנשי פתח בטבח 7 באוקטובר. בבוקר המתקפה, זמן קצר לאחר תחילת אירועי הטרור בעוטף עזה, העלתה מאלק פוסט המבטא תמיכה ותחושת ניצחון: "היום או שניכנס להיסטוריה או שנצא מהגאוגרפיה, ובוקר טוב".
נוסף על כך יש לה עוד פוסטים רבים של תמיכה במחבלים כמו מחבלי גוב האריות בשכם או באחמד מנאסרה, שביצע פיגוע דקירה בפסגת זאב. עם ניצחון תא הסטודנטים 'השביבה' בבחירות באוניברסיטה הדגישה את הנשק כסמל תנועתי: "ייכתב על האקדח, אבו עמאר (יאסר ערפאת) אצלנו הוא קדוש". היא מהללת את דלאל מוגרבי (ממפקדות פיגוע כביש החוף) ומכנה אותה "פדאא'יה" (לוחמת חופש). בפוסט שמוקדש לה נכתב כי מוגרבי "הרימה את דגל פלסטין בעומק האדמה הכבושה במהלך ביצוע פעולת הקרבה".
כמו במקרה של ממדאני אנחנו צריכים לשים לב איך בדלת האחורית, באמצעות ארגונים רפורמיים שונים, מיובא לכאן השמאל הפרוגרסיבי הבין-לאומי, ובאמצעות מתק שפתיים אף מנסה לחדור לקבוצות קצה בהתיישבות ובציונות הדתית, כדוגמת אבידן פרידמן. מדובר בשמאל כזה שלא יזהה אויב גם אם כל נורות האזהרה יהבהבו, בין שזה ממדאני בניו יורק ובין שאלו תומכי הטבח בבית לחם.
