אחוז ההצבעה במגזר הערבי זינק בבחירות שנחתמו אמש ב-22:00 מעל כל תחזית הגיונית. היום (רביעי) כבר הוגשו תלונות לועדת הבחירות בדבר הפרות חוק ואי סדרים במגזר, ולפי פרסומים הערב אף מתסמן כי מדינת אויב מימנה שוחד בחירות בחלק מהקלפיות הערביות.

מלבד אי הסדרים והכסף הזר, בדיקה שערכנו מעלה כי בעשרות קלפיות בצפון עבדה שיטת המרצה שמנוגדת לחוק.

כזכור, שיטת ה'אלקטור' שפעלה בכל מערכות הבחירות על ידי מרבית המפלגות – נאסרה על ידי ועדת הבחירות במערכת הבחירות האחרונה, וקרב משפטי שהוביל הליכוד הסתיים בהחלטת בית המשפט העליון שאסרה כל דיווח מתוך הקלפי על זהות המצביעים. האיסור החדש מנע ממרבית המפלגות את היכולת לכוון את מאמצי המרצת המצביעים למי שטרם הצביע. אלא שבמאות קלפיות בצפון הארץ השיטה עבדה היטב.

על פי עדויות ותיעודים של חברי ועדות קלפי, כך זה עבד:

א. מחוץ למתחם הקלפיות עמדו שני נציגים, עם רשימות של כל המצביעים בקלפיות שבאותו מתחם. כל מי שנכנס קיבל פתק, שעליו רשומה הקלפי בה הוא רשום, והמספר הסידורי שלו. כך נראו הפתקים האלה, כפי שצולמו בשטח

ב. המצביע מגיע לקלפי עם המספר הסידורי, מה שמקצר משמעותית את זמני ההמתנה בתור. במקום התורות הארוכים שכולנו חווינו בדרך לקלפי, שנוצרו בין היתר בזמן בעקבות הזמן שלוקח למזכיר למצוא את שם משפחתו של כל מצביע לפי תעודת הזהות שהוא מציג – בקלפיות במגזר סימנו מיד את המצביע לפי המספר הסידורי שבפתק שהציג אותו מצביע, והוא נכנס מיד אל הקלפי. הדבר מנוגד כמובן לחלוטין לתקנות ההצבעה.

ג. במקביל, משקיפים מטעם המפלגות השונות מסמנים בדף ומדווחים באפליקציה מי הגיע להצביע. זאת כאמור בניגוד להחלטת בית המשפט שאסרה דיווח מתוך הקלפי על זהות המצביעים. נתונים אלו עוברים מיד לפעילים, שתפקידם לעבור בין הבתים ולהוציא את האנשים מהבית. כך, לדוגמה, נראו הניירות של המשקיפים והמזכירים בקלפיות השונות.

כך עבדה השיטה במאות קלפיות בצפון. משקיפים מטעם הליכוד מספרים לנו כי על אף ששוטרים נכנסו להזהיר את המשקיפים שזו עברה פלילית, הם המשיכו לעבוד מהפלאפון בידיעה שאין שום דרך להוכיח שהם שלחו את המידע לגורמים אחרים. ברבות מאוד מהקלפיות המזכירים עצמם שיתפו פעולה ואף עודדו את שיטות ההמרצה.

ביקשנו מועדת הבחירות המרכזית מידע על מספרי התלונות, סוגיהן והיישובים שלגביהן הן הוגשו. בועדה מסרו כי אין ברשותם פילוח נתונים לפי ישוב וסוג פניה. זאת כמובן למרות שכל תלונה מגיעה לועדה עם מספר הקלפי שלגביה היא מוגשת, וחרף העובדה שבמבעשרות השנים האחרונות שוב ושוב עלו טענות בדבר הפרת סדרים ואף מעבר על החוק בקלפיות ערביות. בהיעדר פילוח רשמי – לפניכם דוגמאות מתוך מאות תלונות שהוגשו לועדת הבחירות.

החוק שיכל למנוע את הבלאגן – ומי שהפיל אותו

כזכור, אי הסדרים בקלפיות הערביות גרמו למפלגות ימין לקדם חוק שיכל לפתור את הבעיה. בספטמבר 2019, ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת ה-22, החל הניסיון, כמענה ישיר לפסיקתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט חנן מלצר. מלצר קבע כי חל איסור על מפלגות להציב מצלמות על דעת עצמן, בעקבות מבצע של הליכוד בבחירות הקודמות שבו שובצו כאלף משקיפים חמושים במצלמות נסתרות בקלפיות ביישובים ערביים. בתגובה להחלטה, יזמו ראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד הליך חקיקת בזק ממשלתי של "חוק המצלמות", שנועד להתיר למשקיפים מטעם הסיעות לתעד בווידאו ובקול את המתרחש בתוך אולמות ההצבעה בטענה של שמירה על טוהר הבחירות ומניעת זיופים.

היוזמה נתקלה מיד בחזית התנגדות חסרת תקדים, הן במישור המשפטי והן במישור הפוליטי. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והיועץ המשפטי לכנסת איל ינון קבעו כי קיימת מניעה משפטית מובהקת לחקיקה כזו בממשלת מעבר ערב בחירות, והתריעו כי היא תפגע בחשאיות ההצבעה, תגרור כאוס בקלפיות ותיצור "אפקט מצנן" שירתיע בוחרים. במקביל, סיעות האופוזיציה בראשות כחול לבן והרשימה המשותפת מחו בתוקף וטענו כי מדובר בספין שנועד לפגוע בלגיטימיות התוצאות מראש ולדכא את אחוזי ההצבעה בחברה הערבית. לשון המאזניים הוכרעה בידי אביגדור ליברמן ומפלגת ישראל ביתנו, שסירבו להצביע בעד מה שהגדירו כהקמת "מיליציות מפלגתיות בקלפי" ועמדו על כך שכל פיקוח חייב להיות ממלכתי.

המהלך נבלם סופית במליאת הכנסת, פחות משבוע לפני מועד הבחירות. בהיעדר תמיכת ישראל ביתנו ותחת החרמה של האופוזיציה, הצעת החוק לא הצליחה לגייס את הרוב המיוחס הנדרש של 61 חברי כנסת ונפלה לאחר שזכתה ל-58 תומכים בלבד. בעקבות כישלון החקיקה, נקבע הפתרון הממלכתי שנוהג מאז: ועדת הבחירות המרכזית הקימה יחידה מיוחדת של מפקחי טוהר בחירות עצמאיים המצוידים במצלמות גוף, שרק להם מותר להפעיל תיעוד במקרים חריגים של חשד לזיוף או בעת ספירת הקולות – תוך שלילת היכולת לתעד מפעילים פוליטיים ומשקיפי מפלגות.