בנק ישראל הודיע היום (רביעי) כי הוא עוצר את רצף הפחתות הריבית ומשאיר אותה ללא שינוי ברמה של 3.25%, בהתאם לתחזיות רוב הכלכלנים בשוק. ריבית הפריים, שלפיה נקבעות הלוואות רבות ומשכנתאות בריבית משתנה, תישאר על 4.75%. ההחלטה הבאה של הוועדה המוניטרית תתפרסם ב-23 בנובמבר.
העצירה הגיעה חרף סביבת אינפלציה נמוכה: מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.5%, והאינפלציה השנתית עומדת על 1.6% – מתחת למרכז יעד יציבות המחירים של הממשלה, שנע בין 1% ל-3%. ברקע ההחלטה עמדו בעיקר שיקולים שאינם קשורים ישירות למחירים: חוסר הוודאות הפוליטית לקראת הבחירות בשבוע הבא ועד הקמת ממשלה חדשה, ההוצאות הביטחוניות הגבוהות, המתיחות המחודשת מול איראן והתחזקות הדולר, שהפחתת ריבית נוספת הייתה עלולה לתמוך בה.
לשאלת ynet אם קרבת הבחירות השפיעה על ההחלטה, השיב הנגיד כי הבנק "עובד אך ורק על פי הנתונים, ללא שום קשר לבחירות".
הצמיחה שמוזנת מחברות זרות
במקביל להחלטה, עדכנה חטיבת המחקר של בנק ישראל כלפי מעלה את תחזית הצמיחה: התוצר צפוי לזנק ב-5.6% השנה וב-7.5% בשנת 2027. אלא שבבנק מבהירים כי רוב הקפיצה אינה נובעת מהמשק המקומי, אלא מייצור בחו"ל – פעילות של חברות ישראליות, בעיקר רב-לאומיות בבעלות זרה, שמיוצרת ונמכרת מחוץ לישראל בלי לעבור כלל בגבולות המדינה.
פעילות כזו, מסבירים בבנק, כמעט לא דורשת הון מקומי או כוח עבודה ישראלי, והרווחים ממנה זורמים ברובם לבעלי המניות הזרים. משקלה בתוצר קפץ מ-1.7% בלבד ב-2023 ל-3.5% ב-2025, ולכמעט 6% ברבעון השני של 2026. כשמנטרלים את ההשפעה הזו, התמונה מתונה בהרבה: התוצר המקומי צפוי לצמוח ב-3.4% בלבד השנה וב-5.1% ב-2027.
הגירעון יורד השנה, ויחזור לעלות ב-2027
בנק ישראל גם עדכן כלפי מטה את תחזית הגירעון לשנת 2026, ל-4.4% מהתוצר – ירידה של 0.5 נקודות אחוז לעומת התחזית מיולי, בעיקר הודות לעדכון כלפי מעלה בתחזית ההכנסות ממסים. ב-2027, לעומת זאת, צפוי הגירעון לטפס ל-4.6% מהתוצר, בעיקר בגלל הגידול הצפוי בהוצאות הביטחון. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על 68% השנה ו-66.5% ב-2027, נמוך מהתחזית הקודמת.
בבנק ישראל מזהירים כי הגדלה נוספת של תקציב הביטחון בלי התאמות תקציביות מקבילות עלולה להוביל לעלייה גם בגירעון וגם באינפלציה.
הנגיד: לא נבטל את שטר ה-200 שקל
במסיבת העיתונאים נשאל הנגיד גם על עתיד המזומן בישראל. "ביטול שטר ה-200 שקל פשוט לא יקרה", אמר, והוסיף כי הבנק בוחן את כל נושא התשלום במזומנים, אבל אם הייתה מתוכננת בעתיד פעולה בנושא השטרות, הוא לא היה מגלה זאת מראש. לדבריו, בעולם יש בנקים מרכזיים, כמו בשבדיה, שמובילים צמצום מזומן – אך בישראל אין כרגע כוונה כזו.
הנגיד התייחס גם לתחזית העדכנית שלפיה האבטלה דווקא תפחת בשנה הקרובה, ולהשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה: "זה אחד הנושאים הכי חמים, וכולם בוחנים איך תהיה ההשפעה. חלק סבורים שהאבטלה תגבר, וחלק אומרים שתהיה ירידה כי ייווצרו עוד עבודות".
שוק עבודה הדוק ושכירות שמזנקת
שוק העבודה נותר הדוק: שיעור האבטלה הרחבה עמד בספטמבר על 3.3%, וקצב עליית השכר הנומינלי בחודשים יוני-אוגוסט התמתן ל-4.3%, לעומת קצב גבוה יותר קודם לכן. בתחום הנדל"ן נרשמה ירידה במחירי הדירות של 0.6% בחודשים יולי-אוגוסט, ו-1.8% בחישוב שנתי – אך בחוזי שכירות חדשים, שבהם מתחלף השוכר, קפץ קצב העלייה השנתי ל-5.3%. בספטמבר נטלו הישראלים משכנתאות בהיקף של כ-10.3 מיליארד שקל.
השקל מצדו נחלש ב-3.1% מול הדולר מאז ההחלטה הקודמת, בעוד שמול האירו נרשם ייסוף קל של 0.3%. פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לשהות ברמות הדומות לאלו ששררו לפני ה-7 באוקטובר.
עוד באותו נושא
