חקירתו הנגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, נסבה הפעם סביב שאלה רחבה: אילו מהחומרים הרגישים שנגעו לחקירות שקדמו לכתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיעו בכלל לשולחנו, ואילו נותרו הרחק מעיניו.
חקירתו הנגדית של מנדלבליט נמשכה היום (שלישי), כאשר עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, הציג שורה של מסמכים והתכתבויות ישנות שנועדו להראות כי מידע מהותי שנגע לחקירות כלל לא הועבר אליו, או שהועבר רק באופן חלקי.
בקשת פגישה של ראש מח"ש שנדחתה
אחד המסמכים המרכזיים שהוצגו היה מייל ששלח ביולי 2017 ראש המחלקה לחקירות שוטרים דאז, אורי כרמל, ובו ביקש להיפגש אישית עם מנדלבליט בעניינו של ראש להב 433 דאז, רוני ריטמן. הפגישה המבוקשת מעולם לא יצאה אל הפועל.
במייל כתב כרמל כי "מנדלבליט לא קרא את המסמכים שהעברתי להם", ותיאר כיצד ניסה להגיע אליו טרם הגשת תשובה לבג"ץ בנושא. לדבריו, הבקשה נדחתה: "אסנת הבהירה לי ששי אינו סבור שיש בכך צורך" – בהתייחס לשי ניצן, שכיהן אז כפרקליט המדינה. בהתכתבות נוספת שהוצגה נכתב: "ממש תיק קשה, שלא לומר מדכא. הבנתי ממיכל ששי והיועץ מבוצרים בעמדתם". כשחדד שאל את מנדלבליט אם ידע בזמן אמת על בקשת הפגישה של ראש מח"ש, התנגדה התביעה להמשך קו החקירה בטענה שאינו רלוונטי למשפט.
הטענות שהעלה ריטמן לא הגיעו אליו
חדד הציג גם חומרים מחקירתו של ריטמן מדצמבר 2015, שבהם טען כי גורמים הקשורים ללשכת ראש הממשלה פעלו נגדו ונגד ראש אגף החקירות והמודיעין דאז, מני יצחקי, בשל פעילות היחידה נגד אישי ציבור.
מנדלבליט נשאל אם טענה חמורה כזו הייתה אמורה להגיע לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, והשיב כי היה מצפה לכך. אלא שכאשר נשאל אם הדברים אכן דווחו לו בזמן אמת, השיב באופן חד: "לא". לדבריו, ריטמן עצמו גם לא השתתף באף אחד מהדיונים שהתקיימו אצלו בנושא.
פגישה עם בן כספית שלא דווחה ליועמ"ש
חלק נוסף בחקירה עסק בפגישה מנובמבר 2015 בין ערן קמין, שכיהן אז כממלא מקום ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, לבין העיתונאי בן כספית. לפי העדות שהוצגה, הפגישה נועדה לברר מידע מודיעיני הקשור ל"תיק המעונות", ונערכה עוד בתקופת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין.
חדד הציג את עדותו של וינשטיין מ-2024, שבה אמר כי לא ידע כלל על הפנייה לכספית ולא אישר אותה: "לא עדכנו אותי… לא ידעתי דבר כזה". מנדלבליט מצדו אמר כי הכיר את הדברים רק בדיעבד, ואישר כי מדובר בפעולות חריגות שהתנהלו מבלי שראש התביעה הכללית ידע עליהן כלל.
תיק 1000: "לא אמרו לי"
פרט נוסף שעלה בחקירה נגע למסמך מתקופת כהונתו של וינשטיין, שלפי חדד מלמד כי נושאים שנבדקו מאוחר יותר במסגרת תיק 1000 כבר נחקרו בעבר, ולאחר בדיקה הוחלט לסוגרם. חדד שאל את מנדלבליט אם מישהו סיפר לו שהנושאים שאותם אישר לחקירה בתיק 1000 כבר הוצגו ליועמ"ש הקודם ונסגרו. מנדלבליט השיב: "לא, לא אמרו לי".
כשנשאל אם מסמך הסגירה עצמו הוצג בפניו, ענה: "לא, מעולם לא הראו לי את המסמך הזה". חדד טען כי אותם נושאים הועלו בהמשך מחדש באמצעות מקור שכונה "כספית" – טענה שמהווה חלק מקו ההגנה שלפיו החלטות מהותיות על פתיחת חקירות התקבלו בלי שמלוא התמונה ההיסטורית עמדה בפני מנדלבליט.
שאלה נוספת: ההאזנות לארי הרו
במהלך הדיון עלתה גם סוגיית חקירתו של ארי הרו, כאשר מנדלבליט נשאל על האפשרות שפעולות האזנה בוצעו בה עוד לפני שניתן אישורו. תשובתו הייתה חד-משמעית: "אם הם ביצעו האזנות והקשיבו לשיחות לפני האישור ממני, זה אסור".
המסמכים והעדויות שהוצגו בחקירה הנגדית אינם מוכיחים כשלעצמם את טענות ההגנה על ההתנהלות הכוללת של החקירות, אך הם פתחו חזית נוספת במשפט: השאלה אילו פרטים עמדו בפני מקבלי ההחלטות בזמן אמת, ואילו מהם – כפי שמנדלבליט עצמו אישר שוב ושוב בעדותו – מעולם לא הגיעו אליו.
עוד באותו נושא
