בשבוע הקרוב צפוי ראש אגף כוח האדם (אכ"א), האלוף דדו בר כליפא, לדון בבקשתו של הרב הראשי לצה"ל, תא"ל הרב אייל קרים, לקדם את מקורבו סא"ל הרב אודי שוורץ לדרגת אלוף-משנה (למילוי תפקיד רמַ"ח או רמַ"ט רבנות).

אלא שהמינוי המתוכנן מעורר סערה רבתי ותמיהה עמוקה בשורות הרבנות הצבאית ובקרב קצינים בכירים. הסיבה המרכזית: את כל שירותו הצבאי ביצע הרב שוורץ בין כתלי המטה והמשרדים, מבלי שביצע אי פעם תפקיד שטח פיקודי – ודווקא בתקופה שבה מדינת ישראל כולה ראתה את שדרת קציני ורבני השטח מחרפים את נפשם בחזית במלחמה.

חריגה מנורמת הקידום בצה"ל: "בכל חיל אחר זה לא היה עובר"

גורמים פיקודיים ורבנים בצבא מצביעים על פער עמוק בין המהלך המתוכנן ברבנות לבין מסלולי הפיתוח והקידום המקובלים בכל זרועות צה"ל:

במערך הלוחם: לא קיים מסלול קידום לדרגת אל"ם (כמו מפקד חטיבה או רמַ"ח) עבור קצין שלא התנסה בתפקידי שטח עצימים – מפקד פלוגה, מפקד גדוד ומפקד חטיבה מרחבית/מרכזית.

במערכי התכנון, הלוגיסטיקה והטכנולוגיה: גם בחילות התומכ״ל (כמו חיל הרפואה, הטכנולוגיה והאחזקה, או הלוגיסטיקה), קצין אינו יכול להעפיל לדרגות בכירות ללא טבילת אש משמעותית בשטח – כקצין לוגיסטיקה חטיבתי, רופא אוגדתי או מפקד מכלול קדמי.

במערך הפיקוד הכללי: מסלול הקצונה בצה"ל מושתת על העיקרון שקצין בכיר חייב להכיר מקרוב את דרג השטח, את האתגרים המבצעיים, ואת הפיקוד הישיר על חיילים ונגדים, בודאי לאור לקחי המלחמה.

"איזה הגיון יש בלקדם לדרגת אל"ם מי שלא היה בעצמו ואף לא פיקד מעולם אפילו על רב בא"ח, רב חטיבה או רב אוגדה?" תוהים קצינים ברבנות. "בכל חיל אחר בצה"ל, ניסיון כזה הוא תנאי סף שאין בלעדיו. ברבנות הצבאית, המטפלת בסוגיות רגישות של פיקוח כשרות, מענה דתי בתנאי שדה כתף אל כתף עם הלוחמים והמפקדים, ופינוי חללים בשטח מורכב – הניסיון המעשי הוא קריטי עוד יותר".

מחאת הרבנים והנגדים: "איזה מסר זה מעביר למי שמסר נפש בשטח?"

לקראת דיון השיבוצים, רבנים צבאיים מביעים כעס עז על העדפתו הצפויה של סא"ל הרב אודי שוורץ – שכיהן עד לאחרונה כרע"ן הלכה וכעת מונה לרב חיל האוויר.

בשיחות סגורות מדגישים בכירים ברבנות כי הטיעון אינו אישי: "הרב אודי הוא תלמיד חכם, אך הוא גדל כ'נסיך' במטה ולא חווה מימיו את השדאות, את השבתות הרחוקות מהבית ואת השחיקה של רב שטח. ישנם תלמידי חכמים בולטים ברבנות ששילמו מחיר אישי ומשפחתי כבד, עזבו בית וילדים לתקופות ממושכות, ופיקדו על מערכים מורכבים. הקידום הזה לתפקיד שהוא למעשה סגן הרב הראשי לצה"ל ומקפצה ברורה לתפקיד הרב הראשי לצה"ל עצמו בהמשך – מעביר מסר פוגעני וקשה לכל מי שיורד לשטח ולרבנים הצבאיים המוסרים נפשם".

גם נגדי הרבנות הצבאית – העוסקים בשגרת יומו של המערך המנהלתי בכשרות, בקבורה ובמענה הדתי בגדודים ובחטיבות – מביעים תדהמה: "רב שלא פיקד על נגדים בשום שלב בקריירה שלו, לא יוכל להבין את האתגרים, המצוקות והצרכים שלנו, ובוודאי שלא יידע כיצד לפתח ולטפח את הנגדים", אומרים גורמים במערך. "עשיית השטח אינה תיאורטית. היא נרכשת ברגליים".

לחובתו של הרב שוורץ זוכרים ברבנות גם את התקופה שבה שימש כעוזר הרב הראשי, אז היה ממובילי הניסוח של נהלי השירות המשותף – סוגיה שעוררה מחלוקות ציבוריות ודתיות עמוקות בציבור הדתי-לאומי ובקרב רבני המגזר ונתפסה ככזו שנכתבה לאור הפלורוסנטים, אך קרסה בזמן אמת במציאות הצבאית הסבוכה.

כעת נשואות העיניים להכרעת ראש אכ"א והרמטכ"ל, בשאלה האם צה"ל יאשר מינוי החורג מנורמות הפיקוד והניסיון המקובלות בצבא כולו.