חברה ישראלית מאחורי קמפיין ריגול שחדר מכשירים בלי לחיצה

דוח של מרכז המחקר CitizenLab חושף שהחברה הישראלית דיסקאבר-טק אפשרה לתוכנות ריגול לחדור למכשירים של עובדי אל-ג'זירה ושל גופים כמו נאט"ו והנציבות האירופית, וגוגל כבר הרחיקה אותה מרשת המפרסמים שלה
ריגול

ריגול, אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק

תעשיית הפרסום הדיגיטלי העולמית עומדת במרכז חשיפה חדשה שפרסם ביום חמישי מרכז המחקר CitizenLab מאוניברסיטת טורונטו, הבודק מעקב ופגיעה בזכויות דיגיטליות. לפי הדוח, חברה ישראלית בשם דיסקאבר-טק אפשרה ליצרניות תוכנות ריגול ממשלתיות לנצל רשתות פרסום מקוונות כדי לחדור למכשירים ברחבי העולם בשיטת 'זירו-קליק' (zero-click) – חדירה שמתרחשת רק מעצם החשיפה למודעה, בלי שהקורבן צריך ללחוץ על קישור או לפתוח קובץ.

הפריצה הבולטת ביותר שאיתרו החוקרים פגעה בלפחות 45 מחשבי Windows ברשת החדשותית אל-ג'זירה, שנדבקו בשנים 2024 ו-2025 בתוכנת הריגול של חברת קנדירו, אחרי שנחשפו למודעות מקוונות שהוטמן בהן קוד זדוני. לפי CitizenLab, זו הפעם הראשונה שמתועדת בבירור תקיפת זירו-קליק ממומנת ממשלתית שמופצת באמצעות מודעות אינטרנטיות. פריצות מסוג זה, המכונות "פרסום זדוני", אינן תופעה חדשה, אך השימוש בהן להפעלת תוכנות ריגול ממשלתיות עוצמתיות כל כך מהווה, לדברי החוקרים, הסלמה משמעותית.

איך המודעה הופכת לתוכנת ריגול

לפי הדוח, דיסקאבר-טק מציגה עצמה כחברת פרסום לגיטימית, אך בפועל משמשת, לדברי החוקרים, "גשר בין ספקי פרסום לתעשיית תוכנות הריגול השכירות". הפלטפורמה שלה, שנקראת Controlium, שימשה את חברות הריגול קנדירו ובינדסי כדי לאתר ולתקוף אנשים או מכשירים ספציפיים כמעט בכל מקום בעולם.

גוגל באזהרה חריגה: האם המכשיר הישן שלכם בסכנה?

הפרסום הממוקד מבוסס על מכרז אוטומטי בזמן אמת, שבו מפרסמים מתחרים על הזכות להציג מודעה למשתמש אינטרנט מסוים. לפי החוקרים, דיסקאבר-טק ניצלה את המנגנון הזה כדי לזהות משתמשים ספציפיים ולשלוח להם מודעות תמימות למראה שהוטמן בהן קוד ריגול. בין מרץ ליוני 2026 בלבד הציגה החברה כ-442 מיליון מודעות ביותר מ-120 אלף אתרים ואפליקציות, בהם BBC, הניו יורק טיימס ואפליקציות כמו דואולינגו, Badoo ו-Grindr.

אל-ג'זירה ועוד: נאט"ו, הנציבות האירופית ואנבידיה

מתוך מיליארדי רשומות מכרזי פרסום שנחשפו באתר דיסקאבר-טק עלה כי המודעות הוצגו גם על מכשירים של גופים צבאיים, ממשלות, תשתיות קריטיות וסוכנויות סייבר לאומיות. חברת אבטחת הפרסום קונפיאנט, שעבדה בשיתוף עם CitizenLab, מצאה עדויות למודעות חשודות שהוצגו גם על מכשירים ברשתות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ושל בית הדין הפלילי הבינלאומי. החוקרים הדגישו כי אין ודאות שהצגת המודעות הללו הובילה בפועל להדבקה.

ריגול. צילום: שאטרסטוק

מעבר לאל-ג'זירה, לפי CitizenLab הטכנולוגיה שימשה גם נגד עיתונאים וצוות נוסף ברשת, וכן נגד גורמים בכירים ועובדים בארגונים כמו נאט"ו, הנציבות האירופית, אנבידיה ו-Arm. בכיר המחקר ביל מרצ'אק אמר לעיתון Financial Times כי "דיסקאבר-טק מנצלת כבר שנים את מערכת הפרסום כדי להפוך אתרים ואפליקציות מהימנים לפלטפורמת הפצה של תוכנות ריגול בשיטת זירו-קליק". לדברי CitizenLab, לא ברור אילו ממשלות עומדות מאחורי ההתקפות.

גוגל חסמה את החברה, השאר שותקים

גוגל הייתה בין פלטפורמות הפרסום המרכזיות שדרכן פעלה דיסקאבר-טק, אך כעת הודיעה כי הרחיקה אותה. "בעקבות חקירה משותפת עם CitizenLab וקונפיאנט, גוגל חסמה את דיסקאבר-טק מפלטפורמות הפרסום שלנו בשל הפרה שיטתית של המדיניות שלנו", נמסר בהודעת החברה.

החוקרים גילו גם שדיסקאבר-טק השאירה חלק מקוד המקור שלה חשוף בדפי ההתחברות של מערכת הניהול Controlium, מה שאפשר להם לשחזר את לוח הבקרה בלי להתחבר בפועל. חלק מהאתר היה נגיש לציבור ואפשר להוריד ממנו רשומות התחברות למערכת, ובהן פרטים ששייכים לפחות לשני עובדים בחברת קנדירו וכן לעובדים בבינדסי. אל-ג'זירה, דיסקאבר-טק וחברת Integrity Labs, היצרנית של קנדירו, לא הגיבו לפניות בנושא.

מרצ'אק הזהיר כי החשיפה היא "קצה הקרחון בלבד", וקרא לכל מי שעלול להיות מטרה בשל זהותו או תפקידו לנקוט צעדי הגנה. "הגיע הזמן לבטל מעקב פרסומי במכשירים, ואפילו לחסום מודעות לגמרי", אמר. מומחי אבטחה ופרטיות ממליצים כבר שנים להתקין חוסמי מודעות, אך הנוכחות הנרחבת של פרסום ברשת הופכת את ההימנעות המוחלטת ממנו למשימה קשה.

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך