ניצחון לעיריית ירושלים מול אונר"א. בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לבנק לאומי לממש עיקול על חשבון הבנק של סוכנות הסעד לפליטים ערבים (אונר"א), ולהעביר לעיריית ירושלים סכום של כ-11 מיליון שקלים בגין חובות ארנונה. השופטת חיה זנדברג דחתה לחלוטין את טענות החסינות של הסוכנות, וקבעה כי ברגע שפקע הסכם חילוף האגרות בין ישראל לאונר"א, פקעה יחד איתו גם החסינות שממנה נהנתה לאורך השנים.
במוקד ההליך המשפטי עומדים שני מתחמים מרכזיים שבהם החזיקה אונר"א בירושלים: מתחם משרדים ומחסנים בשכונת מעלות דפנה ובית ספר בצור באהר. לאורך השנים נהגה העירייה לשלוח לסוכנות חשבונות ארנונה שוטפים, אך אונר"א קיבלה הנחה בגובה החיוב המלא מכוח חסינות דיפלומטית.
החשבון נחסם – והחוב הפך לחלוט
תחילתו של הסיפור בפברואר 2024, כאשר בנק לאומי חסם את חשבון הבנק של אונר"א בגלל חשש שהכספים משמשים למטרות טרור. למרות החסימה, בסוכנות בחרו שלא לנקוט בצעדים משפטיים כדי להסיר אותה. בהמשך, אחרי חקיקת הכנסת להפסקת פעילות אונר"א בישראל, החלה עיריית ירושלים לפעול לגביית הארנונה עבור השנים 2024 ו-2025.
באונר"א לא הגישו השגה, ערר או עתירה מנהלית נגד חיובי הארנונה, ולכן החיובים הפכו לחלוטים על פי חוק. באוגוסט 2025 הוטל צו עיקול על חשבון הבנק של הסוכנות בגין חוב של 11,056,426.94 שקלים בדיוק. בעקבות הצו פנה בנק לאומי לבית המשפט בבקשה לקבל הוראות איך לפעול עם הכספים.
החוק הישראלי קודם לכל
בפסק הדין קיבלה השופטת זנדברג את עמדת עיריית ירושלים במלואה. השופטת הבהירה כי אונר"א אינה יכולה לתקוף את חיובי הארנונה במסגרת ההליך שפתח הבנק, אחרי שלא פעלה במסלולים המשפטיים הרגילים. עוד נקבע כי פניות דיפלומטיות למשרד החוץ אינן תחליף להגשת השגה או עתירה מנהלית.
בסוגיית החסינות קבע בית המשפט קביעה חדה וברורה: החסינות של אונר"א נבעה מהסכם "חילוף האגרות" משנת 1967, ועם פקיעתו מכוח החוק ב-7 באוקטובר 2024, פקעה גם החסינות. בית המשפט דחה את הטענה שלפיה הסוכנות זכאית לחסינות אוטומטית מעצם היותה מוסד עזר של האו"ם, והדגיש כי התחייבויות בינלאומיות של ישראל אינן גוברות על חוק מפורש של הכנסת. השופטת ציינה בהחלטתה גם את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, שבחרה שלא להתייצב בהליך ולא להעלות טענת חסינות.
גם החשש ממימון טרור, שבגללו נחסם החשבון מלכתחילה, אינו מונע את העברת הכספים. בית המשפט הבהיר כי אין שום חשש שמימוש העיקול ישמש להעברת כספים לאונר"א, וכי איסור פעילותה בארץ אינו פוטר אותה מתשלום על שירותים עירוניים שקיבלה בפועל. בסיום ההליך הורה בית המשפט לבנק לאומי לרשום את העיקול ולממש אותו באמצעות העברת הכספים ישירות לקופת עיריית ירושלים, לפי פקודת המסים (גבייה).
