עוד סבב של קרבות פנימיים התגלע הבוקר (שלישי) במחנה האופוזיציה, כשבועיים בלבד לפני הבחירות לכנסת שייערכו ב-27 באוקטובר. בני גנץ, יו"ר כחול לבן, פרסם פוסט חריף שבו האשים את אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, בקידום מהלך שנועד להדיח את גדי איזנקוט ולהקים ממשלה צרה שתישען על אחמד טיבי והמפלגות הערביות. הפוסט הצית עימות פומבי שאליו הצטרף גם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"אתמול חשפתי את מזימת ליברמן להדחת גדי איזנקוט והקמת ממשלה צרה עם אחמד טיבי", כתב גנץ. "תזכורת: בשנת 2020 ליברמן היה מהדוחפים המרכזיים לממשלה הנשענת על הרשימה המשותפת", הוסיף, וטען כי ליברמן "היה בכפר המכבייה, בישל, התכונן, דחף ורק לתמונה הוא לא הסכים להיכנס. זה בדיוק מה שהוא עושה היום".
גנץ לא הסתפק בהאשמה ההיסטורית, והזהיר כי אחרי טבח 7 באוקטובר "ישראל לא יכולה להרשות לעצמה עוד ממשלה שנשענת על המפלגות הערביות או החרדיות". הוא קרא להקמת ממשלת אחדות ציונית רחבה: "בוחרים אחדות. מצילים את המדינה."
ליברמן: "גנץ פועל להציל את ביבי"
ליברמן לא איחר להגיב, ותקף את גנץ באופן אישי. "אני פועל להציל את המדינה, גנץ פועל להציל את ביבי", כתב. "השאלה היחידה היא: מה גנץ אמור לקבל בתמורה להצטרפותו לקמפיין השקרים של ביבי?"
יאיר גולן נגד איזנקוט. צילום: הדמוקרטים
גנץ לא השאיר את התגובה בלי מענה, ובפוסט נוסף הבהיר: "ליברמן, להציל את המדינה זה להקים ממשלת אחדות ציונית, ולא ממשלה עם טיבי."
נתניהו, מצדו, מיהר לנצל את העימות לטובתו. "גנץ חושף את האמת: ליברמן רצה להקים ממשלה ב-2020 עם בל"ד מהמשותפת – בכל מחיר. רצה אז. רוצה היום. ויעשה את זה שוב", מסר ראש הממשלה. הוא הוסיף: "ליברמן ואייזנקוט יקימו ממשלת שמאל עם המפלגות הערביות. רק הצבעה לליכוד תעצור את הממשלה הזו."
חזית שהתפוררה כבר קודם
העימות הנוכחי מגיע על רקע סדרת מריבות פנימיות בגוש האופוזיציה, חרף הסכמות קודמות – שגובשו בסוכות ובפגישות אצל יאיר לפיד – שלא לתקוף זה את זה. גדי איזנקוט חזר בימים האחרונים לקמפיין תחת הסיסמה "המפלגה הגדולה", והצהיר כי הוא שואף להיות גדול משמעותית מהליכוד כדי לקבל ראשון את המנדט להרכבת הממשלה – מהלך שנתפס בגוש כשבירת החזית האחידה.
גם נפתלי בנט מצא את עצמו במוקד מחלוקת, אחרי שאמר כי נתניהו יכול לשמש שר אם יקבל את עקרונות מפלגתו – ועדת חקירה, גיוס לכולם וחוקה. ההתבטאות זכתה לביקורת חריפה מצד איזנקוט, ליברמן ויאיר גולן, ששללו כל שיתוף פעולה עם נתניהו. גולן עצמו, שהיה מעורב בעבר בהתבטאויות סביב אפשרות שיתוף עם רע"ם ונושאים מדיניים רגישים, ממשיך לשמש דמות מרכזית במתח הפנימי בגוש.
גנץ, לעומת זאת, ממשיך להציג את עצמו כמי שאינו משויך לאף גוש וקורא לאחדות, בעוד שאר ראשי האופוזיציה מתמקדים במאבק על הובלת המחנה, על זהות המועמד לראשות הממשלה ועל גבולות השותפים האפשריים להרכבת קואליציה.
הקרבות הפנימיים, שכוללים האשמות הדדיות על "פוילשטיקים" וחששות מעריקים, ממשיכים לאיים על יכולת האופוזיציה להציג חזית אחידה מול גוש הימין. עם התקרבות הבחירות, נותרת פתוחה השאלה האם האופוזיציה תצליח להתאחד סביב מטרת-העל של החלפת השלטון, או שתמשיך להיאבק בתוך עצמה.
