הגירעון נותר על 3.2% תוצר, אך באוצר כבר מזהירים מהמשך השנה

הכנסות המדינה ממסים עלו בספטמבר בכ-6% במונחים ריאליים לעומת אשתקד, והגירעון המצטבר נותר רחוק מיעד התקציב של 4.9% תוצר - אך באוצר מציינים שקצב ההוצאות כבר מואץ ברבעון האחרון
מנכ"ל משרד האוצר, ישראל מלאכי.

מנכ"ל משרד האוצר, ישראל מלאכי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

משרד האוצר פרסם אתמול (חמישי) את נתוני ביצוע התקציב לחודש ספטמבר, ולפיהם הגירעון הממשלתי – הפער בין הכנסות המדינה להוצאותיה, הנמדד במצטבר על פני 12 החודשים האחרונים – נותר ללא שינוי ברמה של 3.2% תוצר. מדובר ברמה נמוכה משמעותית מיעד הגירעון שנקבע בתקציב המדינה לשנה הנוכחית, העומד על 4.9% תוצר. במונחי שקלים מדובר בגירעון מצטבר של כ-71.8 מיליארד שקל.

בחודש ספטמבר עצמו הסתכמו הכנסות המדינה בכ-47 מיליארד שקל, עלייה של כ-10% במונחים נומינליים וכ-6% במונחים ריאליים לעומת ספטמבר אשתקד. מנגד, הוצאות הממשלה באותו החודש הגיעו לכ-57 מיליארד שקל.

בפילוח ההכנסות ממסים לחודש ספטמבר בלבד, הגבייה ממסים ישירים עלתה ב-6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, הגבייה ממסים עקיפים עלתה ב-3% והגבייה מאגרות זינקה ב-27%. העלייה בהכנסות ממסים ישירים נבעה בעיקר מגידול בגביית מס חברות. באוצר מציינים כי חלק מתשלומי המסים לחודש ספטמבר נדחו בפועל לתחילת אוקטובר, בעקבות חגי תשרי.

הכנסות המדינה ממסים מזנקות והגירעון נמוך מהמתוכנן

מתחילת השנה: קצב גבוה גם בהכנסות וגם בהוצאות

כשמסתכלים על כלל התקופה מתחילת השנה, התמונה אף חזקה יותר. הכנסות המדינה הסתכמו בכ-457.1 מיליארד שקל, לעומת כ-414.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של כ-10.4%. הכנסות המדינה ממסים לבדן הגיעו לכ-443.7 מיליארד שקל, עלייה של 13.3% לעומת אשתקד.

בתוך כך, ההכנסות ממסים ישירים עלו מתחילת השנה ב-15.5% לכ-265.5 מיליארד שקל, בין היתר על רקע גידול בגביית מס חברות, וההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-10% לכ-169.5 מיליארד שקל.

ח"כ חנוך מילבצקי.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילבצקי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בצד ההוצאות, התמונה מתונה יותר אך עדיין במגמת עלייה: הוצאות הממשלה מתחילת השנה הסתכמו בכ-486.6 מיליארד שקל, לעומת כ-470.5 מיליארד שקל אשתקד – עלייה של 3.4%. הוצאות המשרדים עלו ב-3.2%.

ביטחון מול משרדים אזרחיים

העלייה בהוצאות לא התחלקה באופן אחיד בין משרדי הממשלה. מתחילת השנה הוציאה מערכת הביטחון כמעט 10% יותר מבתקופה המקבילה אשתקד (9.7%-), בעוד שהוצאות המשרדים האזרחיים עלו בשיעור זניח של 0.3% בלבד. בנוסף, הוצאות הממשלה מקרן הפיצויים הגיעו מתחילת השנה לכ-10 מיליארד שקל.

גם בתוך המשרדים האזרחיים התמונה מגוונת: המשרדים הכלכליים הוציאו 4.7% פחות מהתקופה המקבילה אשתקד, המשרדים החברתיים הוציאו 0.3% פחות, ואילו המשרדים המנהליים הגדילו את ההוצאה ב-4.7%.

הרבעון האחרון: המבחן האמיתי

למרות הנתונים הנוחים יחסית, באוצר לא ממהרים לחגוג. שם מציינים כי המחצית השנייה של השנה מתאפיינת בקצב גידול גבוה יותר בהוצאות ביחס למחצית הראשונה, ולפי ההערכה שם המגמה הזו צפויה להימשך עד סוף השנה.

הנתונים התקציביים תומכים בזהירות הזו: התקציב הרשמי של מדינת ישראל לשנה הנוכחית עומד על כ-698.2 מיליארד שקל, ועד סוף ספטמבר בוצעו ממנו 69.7% בלבד. המשמעות היא שאם הממשלה תנצל את מלוא המסגרת, נותרו לביצוע כ-211.6 מיליארד שקל בשלושת החודשים האחרונים של השנה – קצב חודשי ממוצע של יותר מ-70 מיליארד שקל, גבוה משמעותית מההוצאה שנרשמה בספטמבר עצמו.

באוצר ובניתוחים כלכליים מוערך כי אם קצב הגירעון הנוכחי יישמר עד סוף השנה, מדובר בתוצאה טובה ביחס ליעד שנקבע בתקציב. אך אם ההוצאות שנדחו יתכנסו לרבעון האחרון, או אם תקציב הביטחון אכן יחרוג מהמתוכנן כפי שדווח בעבר, הגירעון עלול לטפס לא רק אל יעד ה-4.9% שנקבע בתקציב, אלא גם מעבר לו – לכיוון 5% ואף 5.5% תוצר.

עוד באותו נושא

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך