נועה ארגמני, שהפכה לאחד מסמלי המלחמה ושוחררה במבצע הירואי אחרי 246 ימים בשבי חמאס, מתחילה פרק חדש ומשמעותי בחיים. בגיל 28 היא מצטרפת לקרן הון הסיכון האמריקאית-ישראלית ויין ונצ'רס, שמנהלת כספים בהיקף עצום של כ-500 מיליון דולר. במסגרת התפקיד, היא תשמש גשר בין יזמים ישראלים לשוק בארצות הברית, ותעזור לסטארטאפים שלנו לגדול ולהפוך למובילים ברמה העולמית.
לפני שנחטפה ב-7 באוקטובר, ארגמני הייתה סטודנטית להנדסת תוכנה באוניברסיטת בן גוריון, שם התמחתה בבינה מלאכותית. אחרי שחזרה לארץ וללימודים, היא שמה לב עד כמה הטכנולוגיה התקדמה בזמן שהייתה בשבי. יחד עם חברים מהלימודים היא פיתחה אתר שמנתח תקריות אנטישמיות ברחבי העולם בעזרת מודלי שפה, ואפילו עבדה על מיזם טכנולוגי לטובת ילדים על הרצף האוטיסטי. העבודה על הפרויקטים האלה גרמה לה להבין שישיבה מול מסך קוד כבר לא מספיקה לה, והיא מחפשת השפעה רחבה הרבה יותר.
פותחת דלתות ליזמים ישראלים
בתפקידה החדש, תפעל ארגמני על הקו שבין תל אביב לסן פרנסיסקו. הקרן שאליה היא מצטרפת משקיעה בעיקר בחברות בשלבים מוקדמים בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית והטכנולוגיות הביטחוניות. היא מתכוונת לנצל את הקשרים הבינלאומיים והרשת החברתית הענפה שטוותה בחודשים האחרונים, כדי לעזור לחברות הייטק ישראליות לעשות את הקפיצה הקריטית לשוק האמריקאי – צעד שלרוב קובע אם החברה תפרוץ בגדול.
המהלך הזה קורה בתקופה מעניינת עבור ההייטק הישראלי. מצד אחד, יש חששות ביטחוניים שגורמים לחלק מהעובדים לבקש לעשות רילוקיישן לחו"ל, כפי שעולה מדוח של איגוד תעשיות הטכנולוגיה. מצד שני, התעשייה הישראלית מוכיחה שוב את החוסן העצום שלה, ונתונים חדשים מראים שמגמת גיוסי ההון לסטארטאפים בארץ נמצאת בעלייה מרשימה אחרי שנתיים של ירידות, בין היתר תודות לעסקאות ענק של חברות ישראליות.
לא נותנת לשכול להגדיר אותה
מבחינת ארגמני, הכניסה לעולם הון הסיכון היא הדרך לייצר השפעה אמיתית ולתמוך בכמה חברות במקביל. בריאיון שהעניקה לאתר אמריקאי, היא שיתפה שהזמן הקשה בשבי נתן לה פרופורציות נכונות וכלים מצוינים להתמודד עם חוסר הוודאות שמאפיין את עולם היזמות. את הגישה המעוררת השראה שלה היא סיכמה במשפט מנצח: "אני בוחרת כל יום להסתכל קדימה, ללכת לעבודה, ולא לתת לשכול ולמה שעברתי להפוך לחלק מהזהות שלי".
