עדותו של נצ"מ שמואל שרביט, לשעבר סגן מפקד היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), מציפה גילויים דרמטיים במשפט נתניהו. בדיון שנערך היום (שלישי) בבית המשפט, הציג סנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, מסמכים המראים כי המשטרה הפעילה האזנות סתר נגד נתן אשל – מי שכיהן בעבר כראש הסגל של נתניהו ונחשב למקורבו.
מתוך החקירה התברר כי המטרה הייתה לאסוף ראיות נגד "החשוד העיקרי", שלטענת ההגנה הוא נתניהו עצמו. זאת בתקופה שבה החוק חייב אישור מפורש מהיועץ המשפטי לממשלה לפעולות חקירה נגד ראש ממשלה – אישור שלא ניתן. שרביט הודה מעל הדוכן כי ייתכן ששיחות בין השניים נקלטו, ואישר כי עמדת ההאזנה הוסרה אחרי חודש אחד בלבד, בגלל שהבין שלא היה לכך אישור מהיועמ"ש.
"החשוד העיקרי" והדלת האחורית
במוקד החקירה הנגדית עמדה בקשת המשטרה להוצאת צו האזנת סתר לטלפון של נתן אשל. עו"ד חדד הציג לשרביט את הנימוק הרשמי שכתבה המשטרה לשופט כדי לקבל את הצו: "הסיכוי לאסוף ראיות הוא ממשי ומשמעותי ויש יותר אינדיקציות לכך שאשל מקיים קשר עם החשוד העיקרי".
כשחדד אמר לעד בגלוי כי "החשוד העיקרי הוא נתניהו", שרביט לא הכחיש את זהות החשוד, אבל טען כי "איסוף הראיות לא מחייב שיחה עם ראש הממשלה". חדד המשיך ושאל האם במסגרת המעקב נקלטו שיחות ישירות בין אשל לבין נתניהו, ושרביט השיב: "יכול להיות שכן".
לשאלה מה עשו החוקרים עם השיחות הללו, השיב הקצין לפי הנוהל הרשמי: "כל שיחה שאנו מבינים שנשוא הצו מדבר עם חבר כנסת לא שומרים את השיחה, מקבלים החלטה מבית המשפט. לא נעשה דבר כדי לפתוח שיחות כאלה". חדד הקשה ושאל איך החוקר שישב על הקו ידע שמדובר בראש הממשלה מבלי להקשיב לשיחה בפועל, ושרביט הבהיר: "באותו רגע שהמשקלט (השוטר שמאזין) מבין שמדובר בחבר כנסת הוא מפסיק להאזין".
יותר מזה, עו"ד חדד העלה טענה כי המשטרה לא הסתפקה בהאזנה לטלפון הנייד של אשל, אלא ביקשה צו נוסף גם לקו הטלפון הנייח בביתו – מתוך הנחה שנתניהו נמנע מלשוחח עמו בנייד מחשש להאזנות סתר. על כך השיב שרביט בקצרה: "לא מכיר דבר כזה".
הוראה מגבוה ופירוק בהול
התפנית הדרמטית ביותר בדיון נגעה לנסיבות שבהן הופסקה ההאזנה. עו"ד חדד שאל כמה זמן נמשכו האזנות הסתר ולמה הן נפסקו בפתאומיות. שרביט חשף כי קיבל הוראה ישירה ממפקדו דאז, תנ"צ כורש ברנור (מפקד יאח"ה): "כורש אמר לי תוריד את העמדה אחרי חודש. יש בעיות, תוריד אותה". כשנשאל שרביט לאילו "בעיות" התכוון מפקדו, הוא מסר את התשובה המהדהדת: "הבנתי שלא היה אישור מהיועמ"ש".
עדות זו מהווה חלק מרכזי בקו שמנסה צוות ההגנה של נתניהו להוכיח לאורך המשפט. לטענת פרקליטי ראש הממשלה, גופי החקירה פעלו ללא אישור כדי להתחקות אחר שיחותיו ומעשיו – פעולה שדורשת לפי חוק אישור מוקדם ובכתב מהיועץ המשפטי לממשלה.
לטענת ההגנה, המשטרה בחרה ב"דלת אחורית": במקום לבקש אישור להאזין לנתניהו, היא הוציאה צו האזנה למקורבו נתן אשל בנימוק שהוא בקשר עם "החשוד העיקרי", וקלטה את שיחותיהם. רק כאשר התעוררה בעיה חוקית סביב היעדר אישור היועמ"ש, פורקה עמדת ההאזנה בבהילות.
חיסיון סודי והדלפות לתקשורת
דבריו של שרביט מצטרפים לגילויים נוספים. בדיון אישר הקצין כי תהה למה פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, נרשם כמוסר מידע תחת תעודת חיסיון סודית.
כמו כן, הוא אישר כי מידע חסוי מתוך החקירה דלף לעיתונות מבלי שנפתחה כל חקירה בנושא. בצוות ההגנה מדגישים כי צירוף המקרים הזה ממחיש כשלים מערכתיים וניהול לא תקין של התיקים.
