פתח תקווה של שנת תרע"ד כבר הייתה מושבה ותיקה, בת 36 שנים, שייסדו אנשי היישוב הישן. באותה שנה יצאו הרב קוק והרב זוננפלד למסע המושבות המפורסם שלהם בגלילות הארץ כדי לקרב את החלוצים לאביהם שבשמיים.
היום פתח תקווה, אם המושבות, היא עיר ואם בישראל, שמניין תושביה 271,896 איש, והיא זוכה למסע מושבה ייחודי משלה: הרב מיכה הלוי, רבה של העיר, עורך בימי אלול והחגים מיזם שנראה כמעט בלתי אנושי: הרב עובר אז בכל בתי הכנסת של העיר, וכן במקומות נוספים, כמו בתי החולים ובתי האבות השוכנים בעיר.
"כמעט בכל שבת אני הולך לשאת דרשה בשבעה בתי כנסת לפחות", פותח הרב הלוי, "אך השיא הוא בחודש אלול, עת בתי הכנסת הומים ממתפללים". המתבונן על רשימת השיעורים שהרב הלוי מעביר בימי אלול ותשרי לא יוכל שלא להתפעם: לו"ז צפוף מבוקר עד ערב של שיעורי תורה בעשרות בתי כנסת מכל הגוונים והמגזרים: דתיים-לאומיים, חרדיים ספרדיים, חרדיים אשכנזיים. בסך הכול ספרתי יותר ממאה(!) בתי כנסת, בתי חולים, בתי אבות ועוד. בכולם הרב בא לשאת דרשה, ולו של עשר דקות, ולפגוש בציבור האהוב הבא לשמוע תורה מפיו לקראת השנה החדשה.
כשמסתכלים על הלו"ז המפורט מבינים את גודל האירוע ואת המאמץ הכרוך בכך. בשבת שעברה, פרשת כי תבוא, לפי הלו"ז שפורסם, עבר הרב ב-17 בתי כנסת שונים. "עבודת הרבנות מתחלקת לשתיים", הוא מסביר. "יש החלק של שירותי הדת – כשרות, נישואין, מקוואות ועירוב. בתחום זה עיקר מרצי מושקע בשיפור הכשרות, ושם אני פוגש ציבור מגוון מאוד, שרובו ככולו אינו דתי. ויש החלק המהותי של הרבנות – העברת התורה בעם ישראל, וביחוד לקראת המלכת ה' עלינו בראש השנה".
איך הציבור מגיב על היוזמה של הרב?
"יש הד חזק למסע", הוא אומר. "אנשים ניגשים אליי ברחוב כדבר שבשגרה ושואלים אותי: למה לא באת אלינו השנה? ניכר כי הם מצפים לכך. אנשים מקבלים חיזוק עצום מהמסע הזה. הציבור חש כי התורה חוזרת אל הציבור ונוכחת בעיר. הדבר הזה נותן גם לי כוחות גדולים. כשהציבור צמא לשמוע, לרב יש כוחות להשמיע".
ריבוי השיעורים המסחרר מזכה את הרב לפגוש רבים מבני העיר, ומה שנראה על הנייר כמו רשימה בלתי נגמרת של בתי כנסיות דורש הכנה ותשומת לב מי קהל היעד ומה התוכן הנדרש. "בשבת אחת של ימות השנה", הוא מספר, "אני פוגש בבתי הכנסת מאות אנשים, ולעיתים אף אלף איש, ובימי אלול והחגים אני יכול לפגוש בשבת 15,000–20,000 איש במצטבר. כששואלים אותי איך יש לי כוח ללכת לבתי כנסת רבים כל כך, אני אומר שהציבור נותן לי כוח. אני צינור, וכל כוחי הוא מהציבור".
והציבור אכן מגיב. "אחרי שבת אחת של מסע המושבה אנו מקבלים הרבה מאוד טלפונים בלשכה ובקשה אחת: תבוא גם אלינו. המשנה במסכת אבות אומרת 'הווה שותה בצמא את דבריהם'. היה צריך לומר הווה צמא לשתות את דבריהם. מה זה 'הווה שותה בצמא'? אלא ככל שאתה שותה, אתה צמא יותר. בעצם ההליכה אל הציבור ויצירת הקשר גדל הצימאון של הציבור לשמוע תורה".
הרב הלוי עורך את מסע המושבה זה יותר מעשור. כמו במסע המושבות של הרב קוק, גם הרב הלוי אינו מחכה שהציבור יבוא אליו אלא טורח לבוא אל הציבור, היקר לליבו. "אני מסתכל על פתח תקווה, שהפכה למטרופולין, ורואה לב של אנשי מושבה; יחסי שכנות חמים וקהילות שכולם בהן מכירים את כולם ונוהגים בשותפות ובאחווה".
את השיעורים של הרב הלוי בחודש הרחמים והסליחות מקדים פרסום במקומונים, אולם דומה שעיקר התפוצה היא מפה לאוזן. "עצם הדיבור על מסע המושבה מחזק את כולם. הדבר הזה מנכיח את התורה בעיר, ושמה של הרבנות נישא בפי כול".
המסע לא תם
מסע המושבה בעיר פתח תקווה נמשך חודש וחצי בשנה, אבל את אותותיו חשים בעיר זמן רב אחריו. המאמץ להגיע אל התושבים נושא פרי, והקשר בין אנשי העיר לרבנות מתחזק. "לעיתים קרובות", מספר הרב הלוי, "ניגשים אליי אנשים אחרי השיעור ושואלים שאלה, ואני מתנצל שעליי לרוץ לשיעור הבא ומבקש מהם לפנות אליי במייל ללשכה".
בעקבות זאת מספר השאלות שמגיעות ללשכה הולך וגדל כל הזמן. "לעיתים השאלות הן על הדברים שאמרתי בשיעור, ולעיתים על נושאים אחרים שמטרידים את התושבים. לשמחתי הם למדו לדעת שיש להם כתובת לפנות אליה ושרב העיר זמין לכל שאלה".
הרב הלוי מביא דוגמה חיה לקשר שנוצר רק מהשבת האחרונה. "בשני מקומות השבת ניגש אליי אחד השומעים אחרי השיעור והזכיר לי שלפני כמה שנים אמרתי משהו וביקש להיזכר בו. משתתף אחר סיפר ששמע ממני רעיון השנה והוא רוצה להבין אותו. כלומר, לא רק עצם השיעור זוכה לתהודה אלא גם התכנים עוברים בציבור ומעוררים שיח ושאלות.
"לפעמים אני מביא דף מקורות, ולמחרת אני מקבל מייל בלשכה אם אפשר להשתמש בדף המקורות כדי להעביר שיעור למשפחה. ברוך ה', יש לדברים המשכיות, ואפשר לחוש איך מתקיים בנו הפסוק 'והודעתם לבניך ולבני בניך'".
הרב קוק הלך לקיבוצים של פורקי עול, לבש בגדי פלח ופצח במחול. הוא היה צריך לדבר איתם על הדברים הבסיסיים ביותר, כמו טהרת המשפחה, הכשרת המטבח ושמירת השבת, ואילו מסע המושבה מתמקד בעיקר בבתי כנסת.
"נכון, אבל ממסע המושבות של הרב קוק למדתי על חשיבות היוזמה. הרב צריך לבוא לציבור ולחזק אותו, כל ציבור בנקודה שלו, ולא לחכות שהציבור יגיע אליו".
בפתח תקווה יש אנשים שאינם מגיעים לבתי הכנסת. יש דרך להגיע גם אליהם?
"יש לי בהחלט ביקורים גם בכמה בתי ספר שאינם דתיים. יש בפתח תקווה חמישה בתי רפואה, כך אנו מקפידים לכנותם: בילינסון, שניידר, השרון, בית רבקה וגהה. באמצעות ביקור החולים שם אני נפגש עם הרבה מאוד אנשים ויוצר עימם קשר. בשנים הקודמות הוזמנתי לשיחה בחברות עסקים גדולות, כמו מגדל ועוד, ושם נוצר קשר עם ציבור עובד שלאו דווקא מגיע לבית הכנסת. השנה זה לא קרה, כי אלול יצא בימי החופש".
יש פתיחות לביקורים הללו או שיש גם התנגדויות ופחד מפני הדתה?
"אף אחד לא כופה אותם לבוא. החברות שמזמינות אותי לשיחה תולות מודעה בחברה או שולחות בתפוצת המייל, ומי שרוצה בא. הרבה פעמים מגיעים אנשים שאינם חובשי כיפה ונשים שלא נראות בדיוק כמו בנות אולפנה. האם הם רגילים לפקוד את בתי הכנסת? קשה לדעת. מן הסתם הספרדים המסורתיים רגילים יותר, אבל בהחלט נוצר קשר גם עם קהל שאינו רגיל במפגש עם רבנים".
הרב מלמד עשרות שיעורים שונים בשבת אחת. יש לרב קו מנחה בבחירת התוכן?
"תסתכל במודעה", הוא מפנה אותי למקור. "אני בוחר נושאים לפי פרשת השבוע ומכניס בהם תכנים שמשלבים גם התייחסות לימי המלחמה ולשנה החדשה. בכל בית כנסת אני מדבר על משהו אחר. יש לא-מעט אנשים שבאים במיוחד לשמוע אותי, ואני חייב להכין 17–18 דרשות. לפעמים קשה יותר להכין דרשה של עשר דקות מלהכין שיעור של שעה".
הרב מרגיש שיש התעוררות רוחנית מיוחדת בשנתיים האחרונות?
"לעניות דעתי, יש התעוררות גדולה", הוא משיב, "וזה לאו דווקא קשור למסע המושבה. מאז פרוץ המלחמה אני פוגש עוד ועוד תלמידים מבתי הספר הממלכתיים המגיעים לסליחות. חלקם עדיין אינם שומרים שבת, אבל הם חשים התעוררות רוחנית עזה ומקפידים ללבוש ציצית. כמה מהם אף ביקשו ממני לארגן להם מניין סליחות במקומם, לאו דווקא בבית הכנסת".
"עצם הדיבור על מסע המושבה מחזק את כולם. הדבר הזה מנכיח את התורה בעיר, ושמה של הרבנות נישא בפי כול"
הרב הלוי מספר על מהפכה רוחנית שמתחוללת בימים אלו באחד התיכונים בעיר. "פנו אליי שני תלמידים שהחליטו לארגן מניין מנחה בזמן הלימודים. הם שאלו אותי אם אפשר לצרף למניין חברים שאינם שומרי שבת, ואם מוטב להתפלל תפילה קצרה בלי חזרת הש"ץ, שכן מדובר בעשר הדקות של ההפסקה. הם סיפרו לי שלמניין הזה מצטרפים בכל יום שלושים-ארבעים תלמידי תיכון. אמרתי להם: בוודאי, תמשיכו בזה; זו מצווה גדולה. אני מקבל גם לא-מעט פניות של אנשים שרוצים לדעת איפה יש דוכני הנחת תפילין או איך להשיג תפילין".
האם הפניות הללו קשורות למסע המושבה? אפשר לראות בהן אדוות של המסע הזה. כיוון שהרב מסתובב בעיר ונפגש עם הציבור במאור פנים, הציבור מבין שאפשר לפנות אל הרב ואפשר להפנות אליו גם את מי שאינם רגילים לבוא לבית הכנסת אך ליבם צמא לתורה ומבקש להתקרב.
המקצוע: רב עיר; הנשמה: בית המדרש
נוסף על היותו רב העיר פתח תקווה הרב הלוי הוא גם ראש ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב. אני שואל אותו איך השילוב הזה עובד ואם יש השפעה הדדית בין התפקידים. "הבדיחה אומרת שבתל אביב לא יודעים שאני בפתח תקווה, ובפתח תקווה לא יודעים שאני בתל אביב. איך אני עושה את זה? אני נמצא בישיבה בכל יום בשש בבוקר, לומד שם ומתפלל, ובסביבות השעה עשר נוסע לפתח תקווה. אחרי הצהריים אני משתדל לחזור לישיבה, וחוזר בערב ברכבת הקלה כדי לחסוך את הפקקים. עד כאן ברמה הטכנית.
"לעצם העניין, בעיניי השילוב הזה משפיע מאוד ומפרה מאוד. עצם הלימוד שלי בישיבה מאפשר לי להתחדש בכל יום ולמלא את הכלי על מנת להשפיע על הציבור. בישיבה אני לומד את הסוגיות הנלמדות בישיבה. אלמלא הלימוד בישיבה לא יכולתי לעמוד במשימת הקודש לתת כל כך הרבה שיעורים שונים לציבור מגוון כל כך. לעניות דעתי פתח תקווה מקבלת מזה הרבה מאוד.
"גם הישיבה נתרמת: התלמידים רואים כיצד אפשר לפעול שעות רבות ביום מחוץ לבית המדרש, ועדיין להקפיד לפתוח את היום ולסגור את היום בלימוד תורה ישיבתי. זה נותן להם אופק והבנה שבית המדרש הוא חלק מהחיים גם אחרי שנות הלימוד בישיבה. מעבר לכך הדבר עודד לא-מעט מבוגרי הישיבה לבחור בשליחות של רבנות מתוך הכרה שמדובר בשליחות חשובה. יש לנו כמה וכמה תלמידים שהם היום רבני קהילות בתל אביב, ביפו, בגבעתיים, ברעננה, בלוד ובעוד מקומות, שבחרו לכתחילה בשליחות של רבנות".
מהי עבודת הרבנות בשאר השנה?
"בכל שבת אני נמצא בכשבעה בתי כנסת לסירוגין. בימות החול אני מנהל את הכשרות. זו עבודה קשה מאוד. יש כאן יותר מ-600 עסקים כשרים שאני מקבל עליהם דיווח יום-יומי, ואני עובר על הדו"ח, אומר מה לעשות, לפעמים מזמין את בעלי העסקים אליי, ואנחנו משוחחים ומגיעים להבנות כדי להבטיח כשרות טובה. אני מכיר כל עסק כשר בפתח תקווה לפני ולפנים. זו עבודה יום-יומית קשה, וחלק ניכר משעות העבודה שלי כרב עיר מושקע בה".
"יש כאן יותר מ-600 עסקים כשרים שאני מקבל עליהם דיווח יום-יומי, ואני עובר על הדו"ח, אומר מה לעשות, לפעמים מזמין את בעלי העסקים אליי"
עיסוק נוסף של הרב הלוי הוא המענה על שאלות. "יש לנו בית הוראה טלפוני, ואין יום שאנו לא מקבלים עשרה מיילים לפחות של שאלות מהציבור. רוב השאלות מופנות לרב שעובד איתי בבית ההוראה, אבל חלק מהשאלות מגיעות גם לפתחי. יש לא-מעט בקשות לדין תורה. אני יושב בהרכב בית דין עם שני דיינים מהציבור הדתי-לאומי, ואנחנו דנים על פי דיני התורה".
הרושם הוא שבציבור הכללי רבים מהחוזרים בתשובה פונים למגזר החרדי או לברסלב ולחב"ד. לדוגמה, שירַתי בחיל הים, ועם הזמן חזרו בתשובה ארבעה-חמישה חיילים מהספינה שלי. אף לא אחד מהם פנה לכיוון הדתי-לאומי.
"תורת הרב קוק עמוקה, ולא קל להסביר אותה ולקרב דרכה. ואולם בשנים האחרונות מתחילה תנועה של הנגשת תורת הרב קוק בשפה עממית, ונקווה שהיא תתפתח. באמת, להסביר את הדברים של הרב קוק כך שיהיו רלוונטיים להיום, זה דבר שמצריך ללמוד הרבה שנים אצל רבנים שעוסקים בה. נראה לי שהיום המגמה הזו הולכת ומתחזקת גם בארגוני התשובה שמדברים בשפה הזו, וגם דרך רבנים של בתי כנסת שמביאים במפורש את תורתו של הרב קוק".
