מודל חדש ומרענן בשוק הנדל"ן מתחיל לתפוס תאוצה, ומבקש לבנות את הקהילה ולהפגיש בין הדיירים הרבה לפני שהבניינים עומדים על תילם. 85 משפחות שרכשו דירות בפרויקט 'LOV גלבוע' בלוד של חברות הבנייה ציפחה ורוטשטיין, נפגשו לראשונה למפגש גיבוש מיוחד. החיבור האנושי המוקדם הופך כעת לחלק בלתי נפרד מתהליך רכישת הדירה.
במשך שנים ארוכות, תעשיית הנדל"ן הישראלית התמקדה במוצר הטכני בלבד – מפרט הדירה, קצב הבנייה ומועד מסירת המפתחות. אבל המציאות הישראלית משתנה, בטח מאז פרוץ המלחמה. שירות המילואים הארוך והצורך העמוק בקהילה תומכת, במיוחד בציבור הדתי-לאומי, גורמים לרוכשים לחפש משהו אחר. הצרכן של ימינו דורש מקום מגורים שמגיע עם תשתית קהילתית וחברתית חזקה. בעבר זה הסתכם בבניית גנים, בתי ספר ופארקים קרובים, אבל עכשיו היזמים לוקחים אחריות אקטיבית על גיבוש השכנים.
חיבור אמיתי עוד בשלבי הבנייה
המפגש המיוחד בלוד כלל ארוחת בוקר משותפת, הרצאה של ההיסטוריון אלידע בר שאול, ושיחה פתוחה עם סמנכ"ל השיווק של חברת ציפחה, אלון פרבשטיין, שגם עדכן את הרוכשים על התקדמות הבנייה בשטח. בחברות מסבירים כי זהו רק המפגש הראשון מתוך סדרת סיורים ואירועים דו-חודשיים. המטרה ברורה: לייצר היכרות מוקדמת וחברויות שיהפכו לקהילה חמה הרבה לפני יום האכלוס.
סמנכ"ל השיווק אלון פרבשטיין מסביר את המהלך: "המציאות בשטח מביאה למודל חדש בו היזם מעוניין ליצור את הקהילה מראש ולא לחכות שהדיירים ינסו להתארגן בכוחות עצמם אחרי האכלוס".
לדבריו, מדובר בשינוי תפיסה של ממש לעומת מה שהיה נהוג עד כה. "בעבר, הגישה המקובלת בענף הייתה אפילו להרחיק את הרוכשים זה מזה עד למסירת המפתח. כיום אנחנו מבינים שהרוכש לא מחפש רק דירה בסל ההחלטות שלו, הוא מחפש חברה וקהילה להיות בה כחלק מהמוצר הכולל אותו הוא לוקח. אנחנו פועלים לייצר את החיבור הזה מוקדם, ובכך ליצור רשת ביטחון וחברות הדדית שחיונית במיוחד כיום, למשל בסיוע למשפחות מילואימניקים או ליולדות".
המודל בלוד מיועד במידה רבה למשפחות צעירות ולציבור הדתי-לאומי שמחפש מגורים איכותיים במרכז הארץ. בפועל, המהלך הזה מעתיק את תחושת הקהילתיות המוכרת כל כך מהיישובים אל תוך לב העיר והבנייה הרוויה.
