הרוחות בין בריטניה לארגנטינה הולכות ומתלהטות. בנאום שנשא אמש (חמישי) לאומה הכריז נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי כי בנוגע לאיי פוקלנד "נושבות בעולם רוחות שינוי שנוחות" לתביעות של מדינתו. הדברים נאמרו לאחר שהנשיא האמריקני דונלד טראמפ רמז לאפשרות של שינוי בעמדה האמריקנית בסכסוך הוותיק.
הרקע להכרזה הוא פרויקט קידוח נפט סמוך לאיים, שעורר זעם רב בארגנטינה. בנאומו הבטיח מיליי כי ארגנטינה לא "תעמוד מנגד", והודיע על סנקציות נגד חברות המעורבות בהפקת נפט "בשביל ארגנטיני הנתון תחת כיבוש בריטי", כלשונו. עוד אמר כי על חברות הפועלות בפרויקטים באיים "מאחורי גבה של ממשלת ארגנטינה" אסור יהיה לפעול בשטח ארגנטינה.
הזווית הישראלית ופרויקט הנפט
פרויקט "סי ליון" ממוקם כ-220 ק"מ מצפון לאיים. החברה הישראלית נאוויטס פטרוליום מחזיקה ב-65 אחוזים מהזכויות ומפעילה אותו, בעוד חברת רוקהופר הבריטית מחזיקה ביתרה. השתיים פועלות מכוח זיכיון שהעניק להן הממשל המקומי הבריטי באיים, וההפקה אמורה להתחיל בשנת 2028 בקצב של כ-55 אלף חביות ביום.
איי פוקלנד שבדרום האוקיינוס האטלנטי הם טריטוריה בריטית שמעבר לים, שנמצאת כ-480 ק"מ מחופי ארגנטינה, ובבואנוס איירס מכנים אותם "מלווינאס". בריטניה שולטת בהם מאז המאה ה-19, אם כי תביעותיה קודמות לכך. באפריל 1982 פלשה אליהם החונטה הצבאית ששלטה אז בארגנטינה והשתלטה עליהם. ראש ממשלת בריטניה דאז מרגרט תאצ'ר שיגרה לאזור כוח ימי, ובתום מלחמה שנמשכה עשרה שבועות הובס הצבא הארגנטיני. בקרבות נהרגו 649 ארגנטינים, 255 בריטים ושלושה מתושבי האיים. הסוגיה נותרה טעונה מאוד, אף שתושבי האיים הצביעו ברוב מוחץ בשנת 2013 בעד הישארות תחת ריבונות בריטית.
האיתות מוושינגטון והתגובה בלונדון
בתחילת השבוע (שני) נשאל טראמפ בחדר הסגלגל אם ארצות הברית בוחנת מחדש את עמדתה בסוגיית פוקלנד, והשיב: "אני תמיד בוחן מחדש כל עמדה. זו רק אחת מיני רבות". דבריו הגיעו על רקע דיווחים כי וושינגטון מאיימת להתנגד לריבונות הבריטית באזור אם לונדון לא תגדיל את הוצאותיה הביטחוניות. בראיון לרשת הבריטית GB News מתח טראמפ ביקורת על היעדר תמיכה צבאית מצד לונדון במלחמה באיראן, וסירב לאשר אם יגבה את בריטניה בעימות חדש אפשרי מול ארגנטינה.
מיליי הציג את בחינת העמדה האמריקנית כהוכחה לנכונות מדיניותו ואמר: "ארצות הברית שוקלת את שינוי העמדה הזה משום שהיא יודעת שיש לארגנטינה שותף אמין". את בריטניה תיאר כמי שנמצאת "בנתיב של דעיכה" ומתמודדת עם "משברים מרובים בתחומי ההגירה, הדמוגרפיה והכלכלה". מנגד, שר ההגנה הבריטי ווס סטריטינג הבהיר כי "איי פוקלנד הם בריטיים משום שתושבי האיים בוחרים להיות בריטים", והוסיף כי "המחויבות שלנו לפוקלנד מוחלטת ובלתי מעורערת". גם דובר ראש הממשלה אנדי ברנהאם מסר כי עמדת בריטניה "ותיקה ובלתי מתערערת" וכי זכות ההגדרה העצמית של התושבים היא העליונה.
ראש המפלגה השמרנית ומנהיגת האופוזיציה בבריטניה, קמי בדנוק, תקפה את מיליי בחריפות: "חאבייר מיליי טוען שהוא מעריץ את מרגרט תאצ'ר, אבל שוכח את הלקח הזה: בריטניה לא נכנעת לבריונים. אם הוא רוצה ארגנטינה חזקה יותר, שיבנה את הכלכלה שלה במקום לאיים על אחרים". בדנוק תקפה גם את ממשלת הלייבור וטענה כי הטירוף של מסירת איי צ'אגוס גורם למדינות אחרות לנסות את מזלן. במקביל, במערכת הפוליטית מעריכים כי מיליי מנסה למנף את הסוגיה כדי לשפר את מעמדו הפוליטי לאחר ירידה בפופולריות שלו לכ-34 אחוזים, למרות שהצליח להוריד את האינפלציה השנתית מ-211 אחוזים לכ-31 אחוזים אשתקד.
