אחוז החסימה העומד על 3.25% מכלל הקולות הכשרים נתפס לעיתים קרובות כנתון טכני יבש, אך בחמש מערכות הבחירות האחרונות הוא התגלה כגורם המרכזי שעיצב מחדש את ההיסטוריה הפוליטית של ישראל. שוב ושוב הובילו אגו, חישובים מוטעים ופיצולים מיותרים לשריפת מאות אלפי קולות בקלפי – החל מנפילת "הימין החדש" וסחרור המדינה באפריל 2019, ועד להתרסקות מרצ ובל"ד שהעניקה לימין רוב מוחלט בנובמבר 2022. בדיקת המספרים והמגמות חושפת כיצד קולות שנזרקו לפח לא רק החלישו גושים, אלא קבעו במו ידיהם מי ישב בלשכת ראש הממשלה ומי יישאר בחוץ.
בחירות אפריל 2019: תחילת לופ הבחירות
במערכת הבחירות לכנסת ה-21 התמודדו נתניהו והליכוד מול בני גנץ וכחול לבן, כששתי הרשימות קיבלו 35 מנדטים כל אחת. המחלוקת המרכזית בגוש הייתה סביב חוק הגיוס, כשנתניהו ניסה להשאיר את החרדים ואת ליברמן יחד בקואליציה, אך ליברמן סירב להתפשר ונתניהו נותר עם 60 ממליצים בלבד. בעקבות כך הכנסת פוזרה והמדינה הלכה לבחירות נוספות, מה שהתחיל בעצם את לופ הבחירות הזכור לרעה.
למעשה, מה שיוביל לסחרור הפוליטי בשנים הבאות זה שריפת הקולות של הימין. מפלגת הימין החדש של בנט ושקד (3.22 אחוזים, 138,598 קולות), מפלגת זהות של פייגלין (2.7 אחוזים, 118,031 קולות) ומפלגת גשר (1.73 אחוזים) נותרו בחוץ. יחד עם 26 רשימות נוספות, נשרפו לא פחות מ-366,016 קולות, שהם 8.49 אחוזים מכלל המצביעים.
בחירות ספטמבר 2019: גוש הימין נחלש
בסיבוב השני של אותה שנה, כחול לבן סיימה ראשונה עם 33 מנדטים, הליכוד הגיע ל-32, והרשימה המשותפת התחזקה ל-13 מנדטים. במחנה הלאומי שוב ספגו מכה כשעוצמה יהודית לא עברה את אחוז החסימה, וקולותיה החסרים החלישו עוד יותר את הגוש. הימין נותר ללא רוב גם בתוספת המפלגות החרדיות וימינה, ואיש לא הצליח להרכיב 61 מנדטים בגלל ויכוחים פנימיים.
במספרים, עוצמה יהודית קיבלה 1.88 אחוזים שהם 83,609 קולות שהלכו לפח. יחד עם 19 רשימות קטנות נוספות, בוזבזו בסך הכול 126,704 קולות שהם 2.86 אחוזים מקולות הבוחרים במדינה.
בחירות מרץ 2020: אחדות שהובילה לפירוק
במערכת הבחירות לכנסת ה-23 הליכוד התחזק ל-36 מנדטים, אך שוב עוצמה יהודית נותרה מתחת לאחוז החסימה. גוש הימין והחרדים הגיע ל-58 מנדטים בלבד, כך שלנתניהו לא היה רוב עצמאי להקמת ממשלה. במקביל, גנץ החליט לפרק את כחול לבן ונכנס לממשלת אחדות ורוטציה עם נתניהו.
גם הפעם רבבות קולות של מחנה הימין נזרקו לפח על מזבח הפיצולים. עוצמה יהודית קיבלה 19,402 קולות, ויחד עם 21 מפלגות נוספות שלא עברו את אחוז החסימה, נשרפו 36,901 קולות שהם 0.80 אחוזים מכלל ההצבעות.
בחירות מרץ 2021: הפיצול בימין מביא לממשלת בנט
הליכוד נותר המפלגה הגדולה עם 30 מנדטים, אך הפיצול בימין הפך את בנט וסער לשחקנים מרכזיים. בניגוד לפעמים קודמות, הבעיה הפעם לא הייתה מפלגה גדולה שנפלה, אלא חוסר היכולת של נתניהו לחבר את כל מפלגות הימין ל-61. לבסוף, כזכור, נפתלי בנט עבר למחנה מתנגדי נתניהו והקים קואליציה של שמונה מפלגות, יחד עם לפיד ומפלגת רע"ם.
בבחירות אלו המפלגה הכלכלית של ירון זליכה קיבלה 34,883 קולות ונשארה בחוץ. יחד עם 26 מפלגות נוספות, בוזבזו 64,752 קולות שהם 1.47 אחוזים מסך הקולות הכשרים.
בחירות נובמבר 2022: השיא המטורף של שריפת הקולות
במערכת הבחירות לכנסת ה-25 גוש הימין סוף סוף הפיק לקחים. נתניהו פעל לפני הבחירות לאיחוד בין סמוטריץ' לבן גביר כדי למנוע אובדן קולות, צעד שהשתלם בענק שתורגם ל-14 מנדטים. מנגד, השמאל חווה את ההתרסקות הגדולה ביותר שלו. מרצ הייתה במרחק של כארבעת אלפים קולות בלבד כדי להיכנס לכנסת, וגם בל"ד נותרה בחוץ. בזכות זה הוקמה ממשלת ימין מלאה של 64 מנדטים.
הנתונים של הבחירות האלו הם חסרי תקדים ומדגישים כמה אחוז החסימה שיחק לטובת המחנה הלאומי. מרצ שרפה 150,793 קולות, בל"ד זרקה לפח 138,617 קולות, וגם הבית היהודי בראשות שקד איבדה 56,775 קולות. בסך הכול בוזבזו כ-8.76 אחוזים מכלל הקולות הכשרים שהם 417,400 קולות, כמות מטורפת שוות ערך ל-10 מנדטים.
המפה הפוליטית בישראל מוכיחה כי הניצחון בבחירות אינו נקבע רק בגודל המפלגה הראשית, אלא בראש ובראשונה ביכולת לנהל סיכונים ולמנוע זליגת קולות אל מתחת לרף. המחיר של הרפתקאות פוליטיות ויומרנות אישית משולם שוב ושוב במטבע הקשה ביותר: אובדן השלטון. כשמביטים אל מערכת הבחירות הקרובה, המסר לראשי המפלגות חד וברור – חיבורים ואיחודים אינם פשרה אידיאולוגית, אלא צורך אסטרטגי קיומי, שכן מי שלא לומד מטעויות העבר נדון לראות את תומכיו שורפים את קולותיהם שוב בקלפי.
