כהונתה של השרה מאי גולן במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה עוררה לאורך השנים לא מעט עימותים וביקורת משמאל. אלא שמנקודת המבט הימנית-דתית, דווקא חלק מהמהלכים שעוררו את הביקורת הזו נזקפים לזכותה של השרה.

אחד התחומים הבולטים הוא תקציבי הפעילות הממשלתית למען קהילת הלהט"ב. במסגרת הקיצוצים שנעשו לאחר פרוץ המלחמה צומצם התקציב שיועד לתחום ל־24 מיליון שקלים. בדיונים בכנסת הוצג הסכום כקיצוץ של כ־40% לעומת מסגרת קודמת של כ־38 מיליון שקלים. בדיווחים אחרים הושווה התקציב למסגרת של 30 מיליון שקלים, שממנה ירד ל־24 מיליון.

המהלך לא הסתיים בתקציב הארצי. במהלך הקיץ האחרון שינה המשרד גם את מודל ההתקשרות עם הרשויות המקומיות בנוגע לתוכניות לקהילה הגאה. במסגרת ההסכמים החדשים נקבעה הקצבה שנתית אחידה של 150 אלף שקלים לרשות. לפי דיווחים, עבור חלק מהרשויות הגדולות מדובר היה בקיצוץ של יותר מ־90% לעומת התקציב שקיבלו קודם לכן. המהלך עורר מחאה מצד הרשויות וארגוני הלהט"ב.

המאבק על המיליארדים של תוכנית החומש

אחת המערכות המשמעותיות ביותר שניהלה גולן הייתה סביב תוכנית החומש 550, "תקאדום", לחברה הערבית. גולן סירבה לאשר באופן אוטומטי את המשך העברת הכספים ודרשה להקים מנגנוני פיקוח ובקרה שיוודאו לאן מגיעים תקציבי המדינה.

כבר במרץ 2025 דווח כי גולן מעכבת העברת כספים מתוכנית החומש בטענה שאין להעביר מיליארדי שקלים ללא מנגנון שיפקח על אופן חלוקתם. מבחינתה, החשש המרכזי היה שכספים המוזרמים לרשויות ולפרויקטים שונים עלולים להגיע בסופו של דבר גם לגורמי פשיעה.

גולן עצמה טענה בהמשך כי במהלך עבודת המשרד נחשפה למידע שלפיו כספי ציבור זולגים לארגוני פשיעה, וכי בשל כך התעקשה שלא לשחרר את מלוא התקציבים לפני הקמת מנגנוני בקרה. היא המשיכה בקו הזה גם מול ביקורת מצד ראשי רשויות ערביות, ארגונים חברתיים וגורמים פוליטיים שטענו כי עצירת התקציבים פוגעת דווקא בתוכניות שנועדו לצמצם פערים ולמנוע פשיעה.

הלחצים הגיעו גם מכיוון מערכת הביטחון. במרץ 2025 פורסם ב־ynet כי ראש השב"כ דאז רונן בר פנה לשר התרבות והספורט מיקי זוהר וביקש ממנו לקדם מהלך להעברת האחריות על תוכנית החומש ממשרדה של גולן למשרדו של זוהר. בשב"כ חששו אז כי המשך עצירת התקציבים ייצור "אירוע נפיץ" בחברה הערבית, וסברו כי שחרורם עשוי לתרום להרגעת הרוחות. גולן, מנגד, המשיכה לעמוד על דרישתה לפיקוח על הכספים.

ביולי 2026 העלתה גולן טענה חריפה נוספת. לדבריה, בתקופת כהונתו של בר כראש השב"כ נשלחו אליה גורמים שהזהירו אותה כי המשך עצירת התקציבים עלול להביא ל"אינתיפאדת מאי גולן". "אם את מפסיקה את התקציבים האלו תהיה אינתיפאדה על שמך", סיפרה גולן כי נאמר לה.

לדברי גולן, גם האזהרות וגם הניסיון להעביר את האחריות על התקציב לשר אחר לא גרמו לה לסגת. מבחינת סביבתה, היה זה מאבק עקרוני שנועד למנוע מצב שבו הממשלה מעבירה מיליארדים מבלי שתוכל לוודא כיצד הם מנוצלים ומיהם הגורמים הנהנים מהם.

כמעט חצי מיליארד שקלים עברו למאבק בפשיעה

המאבק הסתיים לבסוף בשינוי משמעותי בסדרי העדיפויות של התוכנית. ב־15 ביולי 2026 אישרה הממשלה מהלך שהובילו ראש הממשלה בנימין נתניהו, גולן והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובמסגרתו הוסטו כ־497 מיליון שקלים מתוכנית החומש לטובת המשטרה והשב"כ לצורך המאבק בפשיעה בחברה הערבית.

מתוך הסכום, כ־364.5 מיליון שקלים יועדו לשב"כ לטובת הקמת יחידה ייעודית למאבק בהברחות ובסחר באמצעי לחימה ולתגבור היכולות המודיעיניות והמבצעיות. כ־132.4 מיליון שקלים נוספים יועדו למשטרה להקמת יחידה ארצית למאבק בפשיעה בחברה הערבית ולהצטיידות באמצעים טכנולוגיים ומבצעיים. בנוסף אושרה תוספת של 130 תקנים לשב"כ.

מבחינת גולן, בכך הפכה עצירת התקציבים ממאבק על מנגנוני הפיקוח לשינוי מדיניות: במקום להעביר את מלוא הכספים במסלולים הקיימים, מאות מיליוני שקלים הופנו ישירות לגופי הביטחון והאכיפה כדי להילחם בארגוני הפשיעה, בהברחות הנשק ובסחר באמצעי לחימה.

הממשלה צפויה לאשר: השב"כ יתחיל לטפל בפשיעה הערבית

החלפת המינויים מתקופת הממשלה הקודמת

הגישה הזו עמדה גם ברקע אחד הצעדים הראשונים והבולטים של גולן לאחר שקיבלה לידיה את המשרד לשוויון חברתי: פיטוריו של מנכ"ל המשרד מאיר בינג בפברואר 2024. בינג מונה בתקופת ממשלת בנט בידי השרה דאז מירב כהן והמשיך בתפקיד גם לאחר חילופי הממשלה. גולן נימקה את המהלך, בין היתר, בחשש מפני זליגת כספים שיועדו לחברה הערבית לארגוני פשיעה – טענה שבינג עצמו דחה וטען כי אינה מבוססת על חוות דעת מקצועית.

עוד קודם לכן, עם כניסתה למשרד לקידום מעמד האישה ב־2023, ביקשה גולן מעו"ד איילת רזין בית־אור, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, לסיים את תפקידה. רזין בית־אור נבחרה לתפקיד המקצועי באמצעות ועדת איתור בתקופת הממשלה הקודמת והייתה אמורה לכהן בו ארבע שנים, אך סיימה את תפקידה לאחר כשנה וחצי.

לא רק פמיניזם פרוגרסיבי: המאבק על הגדרת "קידום נשים"

גם בתחום קידום מעמד האישה ביקשה גולן לשנות את סדרי העדיפויות שהיו נהוגים במשרד. כבר בתחילת כהונתה הציגה תפיסה שלפיה אמונה בערכי המשפחה, מסורת ותמיכה בנשים דתיות וחרדיות אינן עומדות בסתירה לקידום נשים ולשוויון הזדמנויות.

גולן הדגישה לאורך כהונתה כי פעילות המשרד צריכה לכלול גם אוכלוסיות שלדבריה לא זכו בעבר למספיק תשומת לב במסגרת השיח הפמיניסטי הממוסד – ובהן נשים חרדיות, דתיות ומסורתיות. כבר בתחילת דרכה הותקפה על רקע הצהרותיה כי בכוונתה לשים דגש מיוחד על נשים חרדיות ונשים מהפריפריה.

אחד המהלכים שעוררו סערה היה העברת ארבעה מיליון שקלים מתקציבי קידום מעמד האישה לטובת בניית ושיפוץ מקוואות. המהלך אושר בסוף 2024 במסגרת הסכמות תקציביות בכנסת ועורר ביקורת חריפה מצד מי שטענו כי מדובר בשימוש בכספים שיועדו לקידום נשים לצרכים דתיים.

גולן הציגה עמדה הפוכה: לשיטתה, הנגשת מקוואות ושיפור התנאים בהם הם חלק ממתן מענה לנשים דתיות ומסורתיות שבוחרות לחיות על פי אמונתן. בריאיון מאוחר יותר אמרה כי אין מקום לכך שגורמים אחרים יקבעו שאישה הרוצה לטבול במקווה לא תוכל לקבל את התנאים הראויים לכך.

מבחינת גולן, שוויון אמיתי אינו מחייב נשים לאמץ תפיסת עולם אחת, אלא גם מאפשר לנשים המבקשות לשמור על אורח חיים מסורתי או דתי לקבל מענה מהמדינה.

גם ההפגנות לא צלחו

לאורך שנות כהונתה התקיימו נגדה באופן תדיר הפגנות של ארגוני שמאל פרוגרסיביים שתבעו את התפטרותה והפעילו נגדה לחצים כבדים והסתה בלתי פוסקת – בגינה הוגשו על ידי השרה קרוב למאה תלונות במשטרה. באחד משיאי המחאה מתחת לביתה נדרשה המשטרה לתגבר את האבטחה בכוחות מג״ב ויס״מ, כדי להגן עליה ולמנוע החמרה של האירוע.

גורם בכיר בליכוד טען: ״אין ספק שלאחר שראו כי גם ההפגנות והכתבות המתוזמרות בתקשורת אינן מצליחות להכניע אותה – עברו למישור המשפטי. הם פעלו לרדוף את השרה באמצעות חקירות סרק שקריות, להתעלל במקורביה ולדרוס את זכויותיהם – הכול בניסיון לשבור אותה ולהשתיק את קולה. ועל אף הקושי הבלתי נתפס, גם מסע הרדיפה הזה לא הצליח לגרום לה לסגת מדרכה או לוותר על מאבקיה״.

ארגון חותם: "עשתה הרבה – אבל המשרד עצמו צריך להשתנות"

בארגון חותם, הפועל לחיזוק הזהות היהודית וערכי המשפחה במרחב הציבורי, מעניקים לגולן קרדיט בעיקר על שני תחומים: צמצום התקציבים שהופנו לתוכניות להט"ב והקשחת הפיקוח על הכספים המועברים במסגרת התוכניות לחברה הערבית.

מנכ"ל חותם אמר לעולם קטן כי, "מאי גולן עצרה תקציבים לארגוני להט"ב, ולכן גם השמאל עשה עליה קמפיין. בנוסף, הכספים שבממשלת בנט הוקצו לערבים ולאחים המוסלמים היו תחת חסותה, והיא עצרה את הדבר הזה והכריחה את השב"כ ואת כל הרשויות לפקח על הכספים. אלו שני דברים גדולים מאוד שזקפנו לזכותה, ולכן גם תמכנו בה".

עם זאת, בחותם מדגישים כי מבחינתם הבעיה העקרונית גדולה יותר מזהותו של השר שמחזיק בתיק.

"בסוף היא הייתה במשרד שכל תכליתו היא להיסגר", אמר יו"ר הארגון. "אין זכות קיום למשרד הזה במתכונתו הנוכחית. זה משרד פרוגרסיבי. "מבחינתי מאי גולן עשתה הרבה. אין לי ידיעה אודות המקסימום, כי הלחצים הופעלו לא רק מצד השמאל אלא גם מצד גורמים בסביבת ראש הממשלה שעדיין מנופפים משום מה במטבע הלהט"בי השחוק, אבל ללא ספק היא עשתה הרבה".

בחותם כבר מציבים גם את הדרישה שלהם לקדנציה הבאה: שינוי ייעודו של המשרד מן היסוד. "המשרד הזה צריך לעבור שידוד מערכות ולהפוך ל'משרד המשפחה' – משרד שמחזק את ערכי המשפחה. זו חובה למי שיהיה שר בממשלה הבאה ויקבל את התיק הזה", סיכם יו"ר חותם.