האווירה באולפן הסכת 'המגזר' מבית 'עולם קטן' הייתה חמה ומרתקת. על כורסת המרואיין יושב חבר הכנסת אביחי בוארון, דמות ייחודית בנוף הפוליטי הישראלי: מנהיג התיישבות שצמח מהשטח, עורך דין בהשכלתו, מוציא לאור ויזם מצליח שעשה את הונו בעשר אצבעותיו, וכיום אחד הקולות הלוחמניים בסיעת הליכוד.
המראיין אליה אביב, שהוא עצמו מגורש מגוש קטיף, הוביל את השיחה ביד בוטחת ובגובה העיניים, פתח את פצעי העבר של חורבן עמונה וחיבר אותם ישירות אל האתגרים הביטחוניים והחוקתיים של מדינת ישראל בשנת 2026. בשיחה חסרת מעצורים בוארון ניפץ קונספציות, תקף את "מרד הגנרלים" של ראשי מערכת הביטחון והסביר מדוע לשיטתו רק מפלגת שלטון גדולה ועממית כמו הליכוד מסוגלת להוביל מהפכות אמיתיות.
כל האמת בפנים: מדוע הליכוד ולא הציונות הדתית?
אתה מייצג את יהודה ושומרון בליכוד, ורוב הפעולות שלך הן סביב ההתיישבות. אז למה דווקא בליכוד? הליכוד הוא שהוביל את הגירוש מגוש קטיף וחתום על לא-מעט פינויים והקפאות. מדוע לא לציונות הדתית או לעוצמה יהודית?
בוארון מחייך ומשיב בלי להסס: "טוב, אז הנה כותרת ראשונה: בצלאל סמוטריץ' הציע לי להיות מספר שתיים במפלגה שלו מייד לאחר שהוא ניצח את אורי אריאל", הוא חושף ומפרט את השיקול החברתי שהניע אותו: "אמרתי לו אז: בצלאל, צפוף פה. צפוף לי. אני מעדיף להיות עִם עַם ישראל הרחב, הפתוח, עם הציבור העממי והמסורתי, שלא בהכרח דתי, שנמצא בתוך תנועת הליכוד".
הוא מסביר כי החיבור שלו לליכוד נובע משורשיו האישיים: "אני מרגיש שם הרבה יותר נוח חברתית. לא גדלתי ביהודה ושומרון, גדלתי בנתניה להורים מסורתיים. המשפחה הרחבה שלי היא לא בהכרח דתית; יש לי אחים שאינם דתיים, ולצערי חלקם אפילו נמצאים בשמאל הפוליטי. הדודים והדודות שלי הם מסורתיים, ואני מרגיש נוח ברבגוניות של הליכוד".
ברמה האידאולוגית בוארון מנתח את ההיסטוריה של המפלגה: "תנועת הליכוד נוצקה מתוך האצ"ל והלח"י, שחרטו על דגלן את 'שתי גדות לירדן'. נכון שברבות השנים היו פעולות שנגדו את האידאולוגיה הזו, כמו ההתנתקות, אבל אריק שרון לא היה בשר מבשרה של הליכוד. הוא הצטרף מאוחר, וברגע האמת, כשהלך נגד עקרונות המפלגה, הוא ידע שהליכוד יקיא אותו מתוכו, ולכן הקים את קדימה".
בוארון חותם בסיפור ההקמה של היישוב עמיחי, ראיה לכוחו של הליכוד: "ב-2016, כשהובלתי את המאבק על עמונה, עמדתי בדיון מול בנימין נתניהו, שנאלץ לבצע את פסק הדין של בג"ץ ולפנות את היישוב. אמרתי לו: אנחנו לא נתפנה מרצון, אבל אם נפונה חלילה, ההיסטוריה מצווה עליך לבנות יישוב חדש.
"נתניהו ענה לי: אביחי, שלושים שנה לא קמו יישובים חדשים ביהודה ושומרון. אמרתי לו שההיסטוריה הציונית מלמדת שכשיישוב נופל, קם יישוב אחר במקומו. נפל כפר דרום, קם בני דרום. נפל כפר עציון, קם ניר עציון. נתניהו הקשיב, הרים טלפון לנשיא טראמפ בקדנציה הראשונה שלו, וחזר אליי: אנחנו עושים היסטוריה. ממשלת ישראל תתכנס ותכריז על הקמת יישוב. ובאמת חודשיים לאחר הפינוי, ב-31 במרץ 2018, הכריזה הממשלה על הקמת היישוב עמיחי בעומק השטח".
המסר שקיבל בוארון מאותו מהלך היה חד-משמעי: "רק הליכוד כמפלגת שלטון מסוגל לשנות מדיניות ארוכת שנים. הציונות הדתית היא קריאת כיוון נפלאה, אבל בלי ליכוד גדול וחזק אי אפשר לממש מהלכים היסטוריים בשטח".
מי אתה בכלל: מנתניה עד פסגת עמונה
נמשיך לחלק הבא, 'מי אתה בכלל', שבו אנחנו מכירים את האדם שמאחורי המדים הפוליטיים. מנתניה להתנחלויות. איך המהפך הזה קרה?
"אני לא יודע אם אני מתנחל במובן הסטראוטיפי, ואני לא יודע מה זה אומר לדבר כמו מתנחל", משיב בוארון ביושר ומגולל את מסלול חייו. "נולדתי בנתניה בשנת 1973, ולמדתי שם בישיבת בני עקיבא. אחרי התיכון עליתי לירושלים ולמדתי בישיבת עטרת כהנים ברובע היהודי, ולאחר מכן התגייסתי לשלוש שנים קרביות בגולני".
הוא מתאר את הרגע שבו גילה את המקום שיהיה לביתו שני עשורים: "כשהייתי סטודנט למשפטים חבר טוב שלי שאינו דתי חזר מטיול של שלוש שנים בהודו. הוא סיפר לי שהוא וחברים שלו יושבים על איזה הר מדהים בבנימין ופשוט נהנים מחבל ארץ בתולי. הוא הציע לי לבוא לבקר, והגעתי להר שנקרא עמונה".
בעיניו של בוארון נדלק זיק של געגוע: "זה היה בשנת 1996. הגעתי להר ופגשתי קבוצה קטנה של סטודנטים וסטודנטיות שהקימו נקודת התיישבות חדשה. זה היה קסם מוחלט. אוויר פסגות מטורף שממלא את הריאות, נוף פנורמי משגע ותחושה חלוצית שעד אז קראתי עליה רק בספרי ההיסטוריה. אמרתי לעצמי מייד: אני רוצה להיות חלק מהדבר הזה, להקים יישוב בארץ ישראל. שם פגשתי את עופרה, מי שהפכה לרעייתי. קבענו שם את ביתנו, ילדנו את ילדינו וחיינו בעמונה 21 שנים מופלאות ורומנטיות, עד לגירוש הכואב בפברואר 2017".
ליל הדמים של 2006: העימות החזיתי עם יאיר גולן
אני רוצה להחזיר אותך לאחת מנקודות הציון הדרמטיות ביותר בהיסטוריה של ההתיישבות, פינוי תשעת בתי הקבע בעמונה בשנת 2006. אהוד אולמרט נכנס לנעליו של שרון, ששקע בתרדמת, וביקש להוכיח שהוא מנהיג חזק. הוא יצא למערכה להריסת הבתים בעמונה בנחישות וללא רגישות. התושבים בחרו בך להוביל את המאבק. איך נראה הלילה ההוא מנקודת המבט שלך?
בוארון מתאר את האירוע בקול רועד, והתמונות הקשות חיות לנגד עיניו: "בגוש קטיף המאבק נוהל 'בבכי ובחיבוקים', והתוצאה הייתה חורבן מוחלט. כשאולמרט הכריז על תוכנית ההתכנסות שלו וסימן את עמונה כמטרה ראשונה ערב הבחירות, החלטנו בהנהגת היישוב שפועלים אחרת. אמרנו: אפס ויתורים, אין משא ומתן, הולכים על קו תקיף ונחוש של התבצרות".
הוא משחזר את רגעי הפיצוץ האפוקליפטיים: "3,000 צעירים ובני נוער הגיעו להתבצר בבתים ועל הגגות. המשטרה הגיעה באגרסיביות מטורפת, פרשים על סוסים דהרו לתוך ההמון והכו באלות בראשי הנערים. אני זוכר את עצמי עומד באמצע הרחוב, מסוקים חגים מעל הראש ומפנים פצועים לבתי החולים. באותו יום נספרו 350 פצועי ראש מקרב המפגינים. מראה הדמים היה פשוט מחריד".
בוארון חושף את העימות האישי עם יאיר גולן, שהיה אז מפקד פיקוד העורף ומפקד האירוע בשטח: "עמדתי שם ברחוב ליד אלוף שלא הכרתי אישית, יאיר גולן. פניתי אליו בזעקה: אדוני האלוף, יהיו פה הרוגים אם לא תעצרו מייד! הוא הסתכל עליי באטימות מוחלטת וענה: זו הבעיה שלכם.
"אמרתי לו: אין דבר כזה בעיה שלנו, דמם של הצעירים הללו יהיה על הידיים שלך! הוא שאל אותי: מה אתה מציע? השבתי לו: פשוט תעצור את האלימות ותן לנו זמן להרגיע את הרוחות. גולן הסכים לעצור לרבע שעה בתנאי שנוריד את האנשים מהגגות. אמרתי לו שאני לא יכול להוריד מאות אנשים מהגגות באופן מיידי, אבל הסכמתי לעצירה. רבע השעה הזו של השקט הצילה חיים; היא אפשרה למתח הנורא להישבר ולמנוע אסון כבד. האנטיפתיות של גולן באותו יום נחרטה עמוק בזיכרוני, והיא מתכתבת ישירות עם הדמות הפוליטית הקיצונית והאגרסיבית שהוא מציג היום".
בוארון מוסיף בסיפוק כי למרות המחיר הנורא נחל המאבק הצלחה אסטרטגית: "ועדת החקירה הפרלמנטרית שהוקמה לאחר מכן חשפה את המחדלים, והמשטרה עצמה דיווחה לאולמרט שהמאבק בעמונה הוכיח שיהודה ושומרון זה לא גוש קטיף. כתוצאה מכך תוכנית ההתכנסות של אולמרט נגנזה ועברה מהעולם, והוא נאלץ לוותר על כוונתו להרוס יישובים נוספים כמו חרשה וגבעת היובל".
"עשיר יענה עזות": חוסן כלכלי המגן מפני לחץ פוליטי
אתה איש עסקים מצליח מאוד. הקמת משרד עורכי דין, ייסדת את תנועת מעייני ישועה והקמת אימפריית מגזינים: מגזין 'פנימה' לנשים ב-2011, מגזין 'ילדים', ובהמשך רכשת את מגזין 'אותיות' הוותיק ומיזגת אותם למותג 'אותיות וילדים'. לאחר מכן התרחבת לעסקי נדל"ן. איזו השפעה יש להיותך איש עסקים עצמאי על השליחות שלך בכנסת?
"התשובה פשוטה מאוד: מעולם בחיי, אפילו יום אחד, לא הייתי שכיר", מצהיר בוארון בגילוי לב. "אני מודה לקב"ה שהעניק לי את האפשרות להצליח בעסקים ולהקים גב כלכלי יציב לפני שבכלל חשבתי להיכנס לזירה הפוליטית. שמתי לעצמי כלל ברזל: אני לא מרשה לעצמי להיכנס לכנסת לפני שאני מבטיח את פרנסת משפחתי בצורה בלתי תלויה בשום גורם חיצוני".
הוא חושף כיצד העצמאות הכלכלית מעניקה לו חופש פעולה חסר תקדים בכנסת: "אני לא תלוי במשכורת של הכנסת, אף שהיא מכובדת. אני לא מקבל תרומות מאף אחד ולא רוצה לקבל. אף אחד לא יכול להציע לי הצעות מגונות או לנסות ללחוץ עליי כדי שאשנה את דעותיי.
"כשחבר כנסת חושש לפרנסתו ביום שאחרי הפוליטיקה, הוא נהיה לחיץ, פשרן ומנסה לרצות את כולם. אני מגיע לעשייה הציבורית ממקום של שובע וביטחון עצמי מוחלט". כעורך דין שמכיר את המערכת הוא מסכם בציטוט המנחה אותו: "שלמה המלך כותב בספר משלי 'חוכמת המסכן בזויה, ועשיר יענה עזות'. כשיש לך חוסן פנימי וכלכלי, אתה לא חושש להילחם, לא מפחד מאף אחד ומסוגל להטיח את האמת בפנים של ראשי המערכת בלי שום חשבון פוליטי".
דו"ח מצב: המלחמה בדיפ-סטייט, בפצ"רית ובמרד הגנרלים
הליכוד בשלטון שנים רבות, ובכל זאת הציבור הימני מרגיש שהמדיניות של המחנה הלאומי אינה מיושמת במלואה בשל פקידים משפטיים וצבאיים שחוסמים כל יוזמה.
בוארון מאשר את תחושת התסכול ומציג תוכנית פעולה חוקתית ברורה: "מצביעי הליכוד מבינים היום היטב את מה שהציונות הדתית הבינה מזמן: אנחנו נמצאים בשלטון אך לא מנהלים את המדינה. הדרג הפקידותי – הדיפ-סטייט – הן ברמה המשפטית והן ברמה התקציבית, מנהל מלחמת התשה נגד נבחרי הציבור. שר מהימין שנכנס למשרד ממשלתי שוחה נגד הזרם, כי כל הפקידות תחתיו פועלת נגדו, בעוד שר מהשמאל שוחה עם הזרם כי הפקידות איתו".
הוא מפרט את הצעדים החקיקתיים שהוא מתכנן להוביל: "ראשית, אנחנו חייבים להעביר חוק יסוד שיאפשר לשרים למנות את כל צמרת הפקידות הבכירה במשרות אמון אישיות. שר שרוצה לממש מדיניות חייב לעבוד עם אנשים שמחויבים למדיניות שלו. שנית, הפתרון האמיתי שאנחנו שוקלים ברצינות הוא הקמת טריבונל משפטי עליון גבוה, מעל בג"ץ, שישבו בו שופטים שייבחרו על ידי הכנסת, והם אלו שידונו בנושאים חוקתיים וערכיים. בית המשפט העליון הקיים יתעסק אך ורק בערעורים אזרחיים ופליליים, וכך נשחרר את מדינת ישראל מהלפיתה המשפטית החונקת של השמאל".
בוארון נדרש גם למאבק החריף שלו בפרקליטות הצבאית ובעומדת בראשה: "הגשתי עם ארגון לביא עתירה חסרת תקדים לבג"ץ נגד הפצ"רית והיועצת המשפטית לממשלה. הוכחנו בעתירה הזו שהיועמ"שית והפרקליטות פעלו בצורה עבריינית והגישו תצהיר כוזב ושקרי לבית המשפט בכל מה שקשור לחקירות החיילים בשדה תימן. העתירה הזו חשפה את תעשיית התרמית ואת המוגלה המצויה במערכת אכיפת החוק הצבאית. בית המשפט הבין את גודל השקר והוציא לראשונה בהיסטוריה את החקירה מידיה של הפרקליטות. הציבור מבין היום שיש קודים עברייניים במערכות הללו שחובה לפרק אותם מהיסוד".
לסיום הפרק הביטחוני בוארון יוצא במתקפה חריפה נגד מה שהוא מכנה "מרד הגנרלים" של הרמטכ"ל הרצי הלוי: "המציאות שבה הרמטכ"ל יוצא במסיבת עיתונאים נגד החלטות הקבינט המדיני-ביטחוני בנוגע לציר פילדלפי ורפיח היא בלתי נסבלת. פירקנו את המצב האבסורדי של צבא שיש לו מדינה ועברנו למצב של מדינה שיש לה צבא. הרמטכ"ל הוא דרג מבצע כפוף לשר הביטחון, לראש הממשלה ולכנסת. הוא לא מחוקק ולא מעצב מדיניות".
בפנים גלויות: קריאה חלוצית להקמת התיישבות בשטחי A ו-B
נעבור לחלק האחרון שלנו, 'בפנים גלויות', שאלות ישירות מהשטח. בפינת ה-VTR הראיתי לך סרטון שבו מפקד פיקוד המרכז, האלוף אבי בלוט, נואם לפני תושבים ומצהיר נחרצות שהקמת מאחזים וחוות בשטחי A ו-B היא פעילות בלתי חוקית ומסוכנת. מה דעתך על הדברים שלו?
"אבי בלוט הוא בחור מצוין ועושה עבודה מעולה בסיכול הטרור, ויש להחמיא לו על שהוא מסייע לפיתוח ההתיישבות והחוות בקדנציה שלו", פותח בוארון בפירגון חם, אך מציג עמדה נוקבת: "עם כל הכבוד, כשהאלוף מדבר על 'לא-חוקי', על מה בדיוק הוא מדבר? האם היישוב עפרה, ש-70% ממנו בנוי על אדמות פרטיות, הוא חוקי לחלוטין במובן היבש? האם הוא הולך לפנות אותו מחר בבוקר?
"האם היישוב שילה או עלי, שבהם יש אלפי בתים שנבנו על קרקע פרטית, הם חוקיים במאה אחוז? ברור שלא. כולם מבינים שבמסגרת החיים ביהודה ושומרון יש המון נושאים שדורשים הסדרה מנהלית, והם אינם פליליים. האלוף בעצמו גדל ביישוב נווה צוף, שעבר תהליכים דומים. לכן אל תזרו חול בעיני הציבור, אלא תגידו שיש כאן דברים שדורשים הסדרה מנהלית, והיא תיעשה בבוא העת".
הוא מסיים בקריאה דרמטית לצעירי ישראל לפרוץ את גבולות ההתיישבות: "השבועיים הראשונים שלאחר 7 באוקטובר לימדו אותנו שיעור היסטורי מכונן: בכל מקום שאין בו התיישבות יהודית תצמח מדינת טרור שתתפוצץ עלינו. ניתקנו מגע מעזה וקיבלנו את מפלצת חמאס; הזנחנו את גוש ג'נין וקיבלנו קיני טרור פלשתיניים. כוחות הצבא לא יכולים לפעול בתוך ריק; ההתיישבות בשטח היא הפלטפורמה האמיתית שעליה נשען הביטחון של מדינת ישראל.
"הדרך היחידה למנוע את האסון הבא היא להיכנס לכל השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון. לכן אני אומר לצעירי ישראל: אל תפחדו, אל תקשיבו למי שמנסה לייאש אתכם. לכו ותקימו עוד חוות, עוד גבעות ועוד נקודות התיישבות, גם בשטחי A ו-B הפתוחים. בסופו של דבר הנקודות הללו יוסדרו ויהפכו ליישובים מבוססים ומפוארים בדיוק כפי שקרה לכל מפעל ההתיישבות שקדם לנו. זו המשימה הציונית של הדור שלנו, ועל הארץ הזו לעולם לא נוותר".
