צה"ל מעדכן את משפחתו של יהודה כץ ז"ל, הנעדר האחרון מקרב סולטאן יעקוב, כי עצמותיו נמצאו. במשך 44 שנים הוגדר כץ נעדר מאז הקרב הקשה במלחמת לבנון הראשונה. בצה"ל אמרו למשפחה: "מצאנו את עצמותיו של יהודה ז"ל".

כץ היה האחרון מבין שלושת נעדרי הקרב שמקום קבורתו לא נודע. בשנת 2025 הוחזרה גופתו של צבי פלדמן ז"ל במבצע חשאי של המוסד, ובשנת 2019 הוחזרה מסוריה גופתו של זכריה באומל ז"ל, בסיוע הרוסים.

מישיבת ההסדר אל הטנק בלבנון

יהודה כץ נולד ב-18 ביולי 1959 ברמת גן, להוריו יוסף ושרה, ניצולי שואה. כבר בילדותו בלט בכישרונותיו בלימודים, ובמיוחד בצימאון הגדול שלו ללימודי קודש. לאחר סיום התיכון בחר להתגייס לצה"ל במסגרת ההסדר, ושילב בין לימודים בישיבת כרם ביבנה לבין שירות קרבי בחיל השריון.

בישיבה נודע כץ כתלמיד שהתמסר במיוחד ללימוד. הוא ישן שעות ספורות בלבד בלילה ובילה את רוב ימיו ולילותיו בבית המדרש. תלמידים אחרים ביקשו ללמוד לצדו וליהנות מבקיאותו, והוא והוריו חלקו את השאיפה כי בעתיד יעסוק בחינוך וישקיע את כישרונותיו בנוער.

ביוני 1982 השתנו התוכניות. עם פרוץ מלחמת לבנון הצטרף כץ לחבריו, ונשלח לקרב בסולטאן יעקוב עשרה ימים בלבד לפני מועד שחרורו מצה"ל. בקרב, שנערך ב-11 ביוני 1982, שעות לפני הפסקת האש, נהרגו 10 חיילים ישראלים ורבים נוספים נפצעו.

חיזק את חבריו – ונעדר מאז הקרב

במהלך הקרב, בתוך הפחד והחרדה, קיבץ כץ את חבריו ודיבר בפניהם כמה פעמים. מתוך הידע הרחב שרכש בהלכה ובמוסר הוא עסק בתכונות המוסריות והרגשיות שההלכה דורשת מהחייל היהודי, והצליח לחזק ולהרגיע את חבריו – רבים מהם חיילים שלא חוו מלחמה קודם לכן.

מאז היעלמותו חיפשה משפחת כץ במשך השנים אחר כל בדל מידע על יהודה, מבלי לאבד את האמונה שישוב אליהם. דורות של תלמידים בישיבת כרם ביבנה נשאו מדי יום תפילה למענו, והארונית שלו בישיבה עדיין נושאת את שמו ואיש לא נגע בה מאז שנעדר.

כעת, עם מציאת עצמותיו של יהודה כץ ז"ל, נסגר גם הפרק האחרון בפרשת שלושת נעדרי קרב סולטאן יעקוב – יותר מארבעה עשורים אחרי הקרב שבו נעלמו.