היום (רביעי) פנו עורכי דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו והנאשמים הנוספים בתיקי האלפים ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בדרישה ברורה. הסנגורים דורשים לקבל מענה רשמי על המלצת השופטים לשקול מחדש את עבירת השוחד באישום הראשון, צעד שעשוי לשנות את פני ההליך המשפטי כולו רגע לפני שהקצב עולה.

הפנייה הדחופה מגיעה על רקע ההכנות לדיון המכריע שנקבע לתחילת חודש ספטמבר. החל מנובמבר, המשפט צפוי לעבור למתכונת אינטנסיבית במיוחד של חמישה ימי דיונים בשבוע. צוות ההגנה מבהיר כי אי אפשר להיערך כראוי לשלב הבא בלי לדעת האם הפרקליטות עומדת מאחורי אישום השוחד המקורי, למרות הקשיים שהתגלו בבית המשפט.

קשיים בביסוס עבירת השוחד

כבר לפני כשלוש שנים קבע הרכב השופטים כי ישנם פערים ראייתיים משמעותיים בתיק 4000. השופטים הבהירו אז כי "קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד שבאישום הראשון בכתב האישום. על רקע קשיים אלה, הוצע כי המדינה תשקול לחזור בה מעבירת השוחד באישום זה". למרות זאת, היועמ"שית בחרה להמשיך בניהול המשפט כסדרו וסירבה לסגת מהאישום.

לאחרונה, עם סיום שמיעת עדותו של נתניהו, עדכנו השופטים באופן רשמי כי עמדתם נותרה בעינה וכי העדות לא שינתה את הקשיים הראייתיים בתיק. לכן, הסנגורים דורשים כעת תשובה סופית שתאפשר להם לתכנן את המשך קו ההגנה שלהם בצורה המיטבית והנכונה ביותר.

חובת הפרקליטות לאמת

במכתבם למיארה, כותבים עורכי הדין עמית חדד וז'ק חן כי להחלטת השופטים "יש משמעות מהותית-דרמטית ועל כך אין צורך להרחיב". הם מוסיפים כי "ככל שהיועצת המשפטית לממשלה תקבל את המלצת הרכב השופטים, ותחזור בה מעבירת השוחד באישום הראשון, הדבר ישליך גם על תוכנית המשפט להמשך פרשת ההגנה… ככל שעמדה זו לא תתקבל בהקדם, הדבר יקשה מאוד על הצדדים להיערך באופן יעיל ואפקטיבי להמשך שמיעת ההליך".

הסנגורים אף חתמו את פנייתם כשהזכירו ליועמ"שית את החשיבות שבשיקום אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. הם ציטטו את נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור, שקבעה בעבר כי מטרת התביעה "איננה לזכות במשפט, ויהי מה… המסקנה הלכאורית העולה מתיק החקירה יכולה להתברר, בדיעבד ובעליל, כבלתי מתאימה למציאות. פרקליט אינו צריך להסס, כשכך הם פני הדברים, להסכים באורח נחרץ לזיכויו של נאשם".