צעד אחד לפני כולם: כך משנה הבינה המלאכותית את חייהם של הקטועים בישראל

כמעט שני עשורים לפני מלחמת "חרבות ברזל", שחר גרינר נפצע בלבנון והפך את השיקום שלו למשימת חיים. כיום, כמנכ"ל נציגות ענקית התותבות 'אוסור' בישראל, הוא מספר על תותבות מבוססות בינה מלאכותית שלומדות את תנועות המשתמש, מסביר כיצד מתאימים רגל ביונית לשמירת שבת, ומרגיע את משפחות הפצועים: נכי צה"ל מקבלים את הציוד הטוב בכדור הארץ ואין צורך לשדרג אותו בכסף פרטי

צילום: שאטרסטוק

החיבור של שחר גרינר לעולם השיקום לא הגיע במקרה. כמי שמנהל כיום נציגות של ענקית תותבות בינלאומית, הכול התחיל מהתמודדות אישית וכואבת.

"נפצעתי בלבנון בשנת 1996, וכחלק מהשיקום נחשפתי לעולם המרתק של החזרה לחיים," הוא משתף. "בהתחלה חשבתי בכלל להיות פיזיותרפיסט, אך במהלך טיולים בחו"ל נחשפתי לתחום התותבות, הסדים ומכשירי ההליכה. בעזרת אגף השיקום נסעתי ללמוד את התחום במנצ'סטר שבאנגליה, ובסיום התואר נשארתי לעבוד במשך עשור במרכז שיקום בתוך בית חולים גדול בלונדון. חילקתי שם את הזמן בין ניהול מרפאת תותבות לניהול מרפאת מכשירים וסדים".

פינוי פצועים, אילוסטרציה. צילום: דובר צה"ל
לאחר עשור של עבודה קלינית בחו"ל, הוא שב לארץ: "לקראת 2012 החלטנו לחזור לישראל. הבנו שיש כבר מספיק מכוני תותבות בארץ, ושעדיף להתקדם לתחום המסחרי. פנינו לענקית האורתופדיה העולמית Össur (אוסור), הצגתי את התוכנית שלי – והם קפצו על ההזדמנות ומינו אותנו לנציגיהם הרשמיים בארץ בשנת 2013".

הסטטיסטיקה המפתיעה מאחורי הקטיעות

מאז השבעה באוקטובר, התחושה בציבור היא שמערך השיקום עולה על גדותיו בגלל המלחמה. עם זאת, לגרינר חשוב להציג את התמונה המלאה, שמנפצת את המיתוס:
"חשוב לדעת שהגורם מספר אחד בעולם לקטיעות גפיים הוא לא מלחמות, אלא מחלות כלי דם כמו סוכרת. עוד לפני שמגיעים למצב מלחמתי, ישנם אלפי קטועים כתוצאה ממחלות, תאונות דרכים ותאונות עבודה. עם זאת, במלחמת 'חרבות ברזל' נוספו להערכתנו כ-200 קטועים חדשים למערכת. אנחנו, כחברה, מספקים למכונים את החלקים לתותבות ובהחלט רואים עלייה בצורך ונותנים לו מענה, בעוד המכונים האורתופדיים עצמם הם אלו שמעניקים את השירות הפרונטלי והאישי לפצועים".
הרמטכ"ל אייל זמיר ביקר את פצועי צה"ל
צילום: דובר צה"ל

רגל ביונית: כשבינה מלאכותית פוגשת את גוף האדם

כשהמונח "רגל ביונית" עולה לאוויר, קל לדמיין סייבורגים מתוך סרטי מדע בדיוני. גרינר עושה סדר במונחים ומסביר כיצד באמת עובד המוח שמאחורי המפרקים החכמים, שמנסים לחקות את גוף האדם.
"הרעיון הוא שהמפרק המכני נשלט על ידי מערכת ממוחשבת שמבקרת את תגובותיו, כדי לספק מענה שקרוב ככל הניתן למפרק המקורי," הוא מסביר. "המערכות שלנו עובדות ב'חוג סגור' שמבוסס על בינה מלאכותית (AI). כשנוצרת תנועה, המערכת מנתחת ומבינה אותה, מתקנת ומשפרת את עצמה, וממש מתכוננת לצעד הבא בזמן אמת".
ואיך המערכת "רואה" את הדרך? "לברך הרי אין עיניים," הוא מתלוצץ. "היא קוראת את הקרקע דרך חיישני עומס ותנועה. כשהאדם עומד במקום, מבשל או מתגלח, הברך 'נחה' כי אין שינוי בקרקע. אבל כשהוא מתחיל ללכת בשיפוע, לעלות במדרגות, לרוץ או לרכוב על אופניים – האלגוריתמים מזהים את הפעולה מיד ומתאימים את הברך למצב החדש".
'רגליו' של הלוחם ארי שפיץ שנקטעה ידו ושתי רגליו. צילום: מסך אינסטגרם

תותבת חכמה ושמירת שבת – הפתרון ההלכתי

גרינר משחזר כיצד הצורך לשימוש בשבת עלה ישירות מהשטח, מצד לקוחות שביקשו לשמור על אורח חיים דתי מלא מבלי לוותר על הטכנולוגיה המתקדמת ביותר:

"זה התחיל הרבה לפני המלחמה. פנה אלינו אזרח שרצה לקבל אישור הלכתי. בהתחלה הוא פנה למכון מקביל בירושלים וקיבל מהם אישור. בעקבות זאת פנינו גם למכון צומת, נסענו אליהם פיזית עם המוצרים, הצגנו להם את אופן הפעולה, ענינו להם על כל השאלות הטכניות והם אישרו את זה."

להפתעתם של אנשי המקצוע, הגמישות של המערכת הממוחשבת אפשרה לעבור את המשוכה ההלכתית בקלות רבה, ללא צורך בהתערבות פיזית או בשינויים בפס הייצור בחו"ל: "לא נדרש שום שינוי פיזי או הנדסי במוצר, מדגיש שחר. מכון צומת קיבלו ברך לבדיקה, למדו את המפרט הטכני שלה והבינו שכל מה שצריך זה פשוט לכבות את הצפצוף (דרך האפליקציה). אנחנו מגדירים להם מראש שהמכשיר יעבוד על מצב רטט בלבד ללא צפצופים. שאפו למכון צומת שהבינו את הטכנולוגיה ושאלו את השאלות הנכונות."

האישור של מכון צומת

"אין כזה דבר לשדרג; מקבלים את הטופ של הטופ"

במציאות שבה נדמה שכסף יכול לקנות כל שדרוג אפשרי, נשאלת השאלה האם חייל פצוע יכול להוסיף כסף מכיסו כדי לקבל תותבת משוכללת יותר מזו שמעניק משרד הביטחון. לגרינר יש תשובה נחרצת שנוסכת ביטחון רב:
"אין בארץ דבר כזה שנקרא 'שדרוג'. מאחר שהציוד שייך למדינה, אי אפשר לשלם אקסטרה על רכיב מסוים. מי שרוצה תותבת משוכללת יותר, יצטרך לרכוש את כולה באופן פרטי. אבל החיילים הם האחרונים שצריכים לדאוג. נכי צה"ל הקטועים מקבלים את הציוד והשירות הטובים ביותר שקיימים בכדור הארץ, לא רק בישראל. משרד הביטחון מממן להם את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר שיש, כך שמקרה שבו חייל יצטרך מימון פרטי לשדרוג הוא נדיר ביותר – פשוט כי הם כבר מקבלים את הטופ של הטופ".
הרמטכ"ל עם פצועי צה"ל. צילום: דובר צה"ל

העתיד המרתק והמסר החשוב לפצועים

במבט קדימה, גרינר מציג פיתוחים שעל פניו מתקרבים לטשטוש של הגבול בין אדם למכונה: "הטכנולוגיה המתקדמת ביותר כיום נקראת 'אוסאואינטגרציה' – תהליך שבו משתילים תותב מתכת ישירות לתוך עצם הגדם, ליצירת המשכיות ישירה לשלד. הדבר השני שנמצא בפיתוח הוא שליטה עצבית, שבה משתילים אלקטרודות שמתרגמות אותות מהשרירים לתנועה פיזית בהתאם לרצון המשתמש. ועדיין, צריך לזכור שתותבת תמיד תישאר אביזר מלאכותי שלא יכול להחליף לחלוטין את האיבר שאבד".
לסיום הראיון, כמי שמכיר את עולם השיקום גם כפצוע וגם כאיש מקצוע, הוא מבקש להעביר מסר של תקווה לפצועים החדשים: "כל קטיעה היא טרגדיה בפני עצמה, אבל אנשים יודעים להשתקם ולחזור לחיים. אפשר לחזור לעבוד, להקים משפחה, לעשות ספורט ואפילו להתנדב ולשרת שוב בצבא. קטיעה היא אירוע קשה וטראומטי, אבל היא לא סוף העולם; אפשר להשתקם ממנה ולחיות חיים מלאים ועשירים. השירות השיקומי שניתן בישראל הוא מצוין, ואנחנו יכולים להיות גאים בו מאוד"

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך