כס מבקר המדינה יישאר מיותם במשך חודשים ארוכים. אחרי הערכת מצב של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועל רקע פסיקת בג"ץ שביטלה את הליך הבחירה הקודם, הקואליציה קיבלה החלטה להקפיא את המינוי לחלוטין. ההחלטה הזו התקבלה תחת לחצים פוליטיים כבדים וחשש מובהק ממשבר חוקתי נוסף מול בית המשפט העליון, כך מפרסם מוטי קסטל.
המשבר סביב המינוי הגיע לשיא אחרי ששופטי בג"ץ פסלו את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו של ראש הממשלה, לתפקיד החשוב. השופטים קבעו כי בבחירות שנערכו בכנסת נפל פגם מהותי בעקרון החשאיות, בעקבות שתועדה הצבעתם של כמה חברי כנסת, דבר שפגע בטוהר ההליך כולו.
הדילמה הפוליטית של נתניהו
מאחורי ההחלטה לעצור את המינוי עומדת דילמה פוליטית מורכבת במיוחד. ראש הממשלה חושש שהוא לא יצליח לגייס את הרוב שהיה לו בבחירות הקודמות, בעיקר בגלל התנגדות המפלגות החרדיות. נתניהו ניצב בפני שאלה קשה: האם לנסות לקיים בחירות חוזרות תחת איום משפטי, או להשאיר את התפקיד ריק.
בשיחות סגורות הגדירו את החשש בצורה ברורה, ואמרו שראש הממשלה עלול למצוא את עצמו במצב שבו הוא "יאכל את הדגים המסריחים וגם יגורש מהעיר". המשמעות היא שנתניהו ייאלץ לציית לבג"ץ, ייכשל פוליטית, ועדיין ייגרר לתקופת בחירות מורכבת.
בקואליציה שוקלים: לסרב לפסיקת בג"ץ על קיום בחירות חוזרות למבקר המדינה
המוסד נשאר לראשונה ללא ראש
לפי מה שמסתמן כעת, הבחירה של המבקר הבא תידחה למועד שלאחר הבחירות הכלליות. המשמעות היא שמוסד מבקר המדינה נותר בשלב זה ללא עומד בראשו. מדובר במצב בעייתי מאוד, שחוק יסוד מבקר המדינה בכלל לא מתייחס אליו, ואף לא מאפשר להאריך את הכהונה של המבקר היוצא, מתניהו אנגלמן.
מבקר המדינה נבחר על ידי הכנסת בהצבעה חשאית לתקופת כהונה אחת של שבע שנים, וזה קורה כדי להבטיח את העצמאות המוחלטת שלו מהרשות המבצעת. נזכיר כי אחרי פסיקת בג"ץ, שקבעה כי הליך הבחירה של עו"ד ראבילו היה נגוע בפגיעה בחשאיות, נקבע כי יש לקיים בחירות חדשות.
