נתונים חדשים שמגיעים מאיגוד האינטרנט הישראלי וממסמכי הממשלה מציגים תמונת מצב מרתקת על הדרך שבה אזרחי ישראל משתמשים בבינה מלאכותית. מהנתונים עולה כי המודעות לכלים החדשים גבוהה מאוד בכל הארץ, כאשר תושבי ירושלים מובילים בניסוי הכלים עם 92% שימוש, ומיד אחריהם נמצאת תל אביב עם 89%. באזור יהודה ושומרון נרשמו 84% שימוש, בצפון ובחיפה 83%, ובדרום 80%.

אבל הסיפור האמיתי מתחיל כשבודקים את התדירות, בגלל ששם המספרים משתנים לחלוטין ומראים מי באמת מחובר לכלים האלו ביום-יום. תל אביב תופסת את ההובלה הברורה עם 54% של משתמשים יומיומיים, בזמן שבדרום ובאזור הצפון וחיפה הנתון עומד על 45%. בירושלים המספר הזה צונח ל-34%, ובאזור יהודה ושומרון נרשם הנתון הנמוך ביותר בארץ, שעומד על 32% בלבד

הנוער הדתי שומר על המסורת והשפיות

הפערים הדיגיטליים האלו בולטים במיוחד כשמסתכלים על הדור הצעיר ועל בני הנוער בישראל. בקרב הנוער החילוני רק חמישה אחוזים אינם משתמשים כלל בצ'אט, ואצל המסורתיים המספר דומה ועומד על שישה אחוזים. לעומת זאת, אצל בני הנוער הדתיים המספר גבוה יותר מפי שלושה וקופץ לכ-18% של צעירים שלא משתמשים בטכנולוגיה הזו בכלל.

גם אצל הצעירים שמשתמשים בטכנולוגיה בתדירות גבוהה, כמו כמה פעמים בשבוע או אפילו כמה פעמים ביום, רואים הבדל ברור. בעוד שבקרב החילונים מדובר על 63% ובמגזר המסורתי על 66%, בציבור הדתי רק 35% מהווים משתמשים קבועים.

גם בעסקים: יהודה ושומרון מציגה מודל אחר

ההבדלים האלו משפיעים גם על המגזר העסקי ושילוב מערכות ה-AI בתוך העבודה השוטפת. העסקים בחיפה מובילים את הרשימה עם 57% של שילוב המערכות, ואחריהם תל אביב עם 49% והמרכז עם 40%. באזור הדרום מדובר על 29%, ירושלים ויהודה ושומרון נמצאות יחד עם 26% בלבד, ואזור הצפון סוגר את הרשימה עם 24%.

הנתונים המורכבים האלו מעוררים שאלה מרתקת לגבי הסיבות לפערים בשטח. האם מדובר פשוט ברמת הזמינות של תשתיות האינטרנט באזור יהודה ושומרון, או שאולי מדובר בכלל בפער חיובי ומבורך שמראה על בריאות ערכית? בזמן שחלקים גדולים בחברה נסחפים אחרי המסכים והעולם הווירטואלי, נראה כי בציבור הדתי וביו"ש בוחרים להישאר מחוברים יותר לעבודה אנושית פשוטה, לערכים ולמציאות האמיתית.