ישיבת ההסדר "אור וישועה" בחיפה קיימה ביום שלישי את הכנס השנתי "לבנות ולהיבנות" שמתקיים כמדי שנה בימי בין המצרים. השנה עסק הכנס במצוות פרה אדומה, נושא שחזר לכותרות אחרי מה שקרה בצפון הארץ, שם הומלטה עגלה אדומה נדירה שנמצאת כעת תחת מעקב צמוד כדי לבחון אם יהיה אפשר להשתמש בה לקיום המצווה.
בחלקו הראשון של הכנס דיבר הרב חננאל זייני, ראש המכון התורני בישיבת "אור וישועה", על הקושי שעליו הצביעו כבר חז"ל להבין את טעמה של מצווה זו. הרב הראה מתוך מקורות חז"ל ומספר יחזקאל כי טהרת הפרה האדומה קשורה לנוכחותו של עם ישראל בארץ ולגאולה. לדבריהם, הטהרה מבטאת את סיום המלחמות הפנימיות בעם ישראל ואת תיקון נזקי הגלות, החומריים והרוחניים, ובגלל זה היא מבשרת את הגאולה השלמה ואת בוא המשיח.
הרב זייני סיכם את הרעיון מאחורי הכינוס והסביר: "מטרת הכנס הייתה לא רק ללמוד, אלא לעורר ולחזק את תודעת המקדש, ומתוך כך להתחבר לשאיפה החיה, גם אם בתת-ההכרה, לחידוש המקדש". הוא הוסיף כי "המקדש מבטא חלקים נרחבים של התורה הנעדרים מחיינו, ולא פחות מכך את שורש המאבק העולמי המתמשך, בשליטתנו במזרח התיכון".
לא מחכים לביאת המשיח
בחלקו השני של הכנס דיבר הרב עזריה אריאל, ראש כולל "בית הבחירה" וחוקר במכון המקדש, על הצורך בפרה אדומה גם כאשר בית המקדש עדיין לא בנוי. הרב פירט את ההשלכות המעשיות של קיום המצווה שנוגעות לכל יהודי, במיוחד לאור העובדה שבשנים הקרובות רובו של עם ישראל יהיה בארץ, דבר שישפיע לבלי הכר על ההלכות התלויות בארץ. הרב הדגיש שאין צורך להמתין לביאת המשיח כדי לקיים את המצווה, כי היא לא תלויה בזמן מסוים אלא בהיתכנות לקיים אותה.
הרב אריאל פירט בליווי מצגת על האפשרות לקיים את המצווה בימינו, על ההכנות המעשיות ועל המחקרים המדעיים וההלכתיים שנעשים לשם כך. בסיום דבריו הוא צירף הזמנה לכולל המאחד תלמידי חכמים מכל הזרמים שעוסקים במחקר תורני בנושא, שלדבריו אינו עניין פרטי אלא צריך להיעשות על ידי כלל עם ישראל.
הסוגיה ההלכתית בגליל
הדיונים האלו הופכים למעשיים במיוחד על רקע הגילוי ברפת חלב בקיבוץ דתי בהרי הגליל, שם נולדה לאחרונה עגלה אדומה נדירה. מי שגילה את החריגות הוא שי גבעון, המתמחה בהפריה מלאכותית מטעם חברת "פריון", שהזריע לפני תשעה חודשים פרת חלב בגזע אנגוס אדום. בדרך כלל הכלאות כאלה מניבות צאצאים שחורים או חומים, אך הפעם נולדה עגלה אדומה לחלוטין מראש ועד זנב, שנולדה סמוך לחג השבועות.
גבעון, שהצטרף לצוות המכון הלאומי לחקר הפרה האדומה, סיפר כי לפני 15 שנה נולדה בעדרו עגלה אדומה נוספת אך היא נפסלה בגלל שערות שחורות. הפעם, האתגר המרכזי הוא לוודא שהפרה שומרת על צבעה האחיד עד שתגיע לגיל שנתיים. במכון מסבירים כי עגלות אדומות הן תופעה נדירה אך מוכרת באזורי גידול של אנגוס אדום.
אלא שלצד הציפייה, תג האוזן הפך לסוגיה הלכתית מרכזית. זמן קצר לאחר הלידה, פועל ברפת הצמיד לאוזניה של העגלה שני תגי זיהוי כמקובל, מה שיצר חורים באוזניים שעלולים להיחשב כמום הפוסל אותה. אחרי שהתברר הפוטנציאל שלה, הוסרו התגים, ובשבוע שעבר ערך הרב עזריה אריאל בדיקה מקיפה לעגלה, מצא אותה אדומה לחלוטין והתרשם מקצב ההחלמה של האוזן. אנשי המכון החליטו לקרוא לה "תמימה", מתוך תקווה שתישאר תמימה במראה ובצבע שערותיה.
פוסקים וטכנולוגיה בשירות ההלכה
כעת, צוות מיוחד של כ-20 פוסקים מהציבור הדתי והחרדי עוסק בבחינת הסוגיה כדי להביא אותה להכרעת גדולי התורה, בשאלה האם מדובר במום עובר שניתן לריפוי או במום קבוע. במקביל, בית המדרש של המכון דן בשאלות אלו, כחלק מפעילות של למעלה מעשור במרכז הלאומי לחקר פרה אדומה, שם בוחנים גם פתרונות טכנולוגיים כמו שימוש בלייזר להסרת שיער במקרה של צמיחת שערות לבנות בודדות.
הרב יהודה בן צבי מהמרכז הלאומי לחקר פרה אדומה, המשמש גם במדרשה לידע המקדש, סיפר בריאיון לתוכנית 'הפוך על הפוך' ב'קול חי' על ההבדל מניסיונות בעבר: "ראינו בעבר פרות פוטנציאליות שהובאו מקנדה לפני מספר שנים, אך עם הזמן צמחו להן שערות לבנות. כאן מדובר בעגלה שנולדה בארץ, ומראש ועד זנב כל שערותיה אדומות – תופעה נדירה במיוחד".
הרב בן צבי הוסיף כי "הקדוש ברוך הוא מעורר אותנו בתקופות היסטוריות. יש כאן תחושה שהקב"ה מקרב אותנו לעסוק מחדש בנושאים הללו". הוא שיתף כי עצם לידתה של הפרה מעוררת עניין רב גם אצל ילדים ותלמידים: "כשאני מספר לילדים על בית המקדש ועל פרה אדומה, והם שומעים שנולדה פרה אדומה בארץ ישראל – הם מבינים שאנחנו באמת דור של גאולה. זה מרגש ומפעים". כיום היא נמצאת תחת השגחה צמודה ברפת בצפון הארץ, ומיקומה המדויק נשמר בסוד.
